האם אפשר להכריע את ארגוני הטרור

ככל שניתן להתרשם, למבצע "עופרת יצוקה" היו הישגים ניכרים מנקודת ראותה של מדינת ישראל. כמה מהם עדיין טעונים הוכחה. במהלך המבצע נגרם נזק רב לתשתית האזרחית והצבאית של חמאס ברצועת עזה, ונהרגו או נפצעו מאות מאנשי הארגון. ראשי חמאס הגדירו את המצב ברצועה "אסון". חאלד משעל, ראש הלשכה המדינית של חמאס, כינה את פעולת צה"ל בעזה "שואה". גם עיתונאים ונציגים דיפלומטיים זרים דיווחו על ממדי ההרס. ממשלת חמאס כגוף שלטוני תהיה חייבת להקצות משאבים ניכרים לשיקומו של הרס זה. אפשר להעריך כי בתקופת השיקום, שאת משכה קשה לנו להעריך, יבקש חמאס לשמור על רגיעה.¹

קרוב לוודאי שהמבצע תרם להעצמת ממד ההרתעה של ישראל מול חמאס, ואולי גם כלפי גורמים עוינים אחרים באזור. בראיון עיתונאי לאחר המלחמה נטה ראש הממשלה, להערכתי, להגזים בהערכת היקפה ועָצמתה של ההרתעה שהושגה בעקבות המבצע: "היום", קבע ראש הממשלה אולמרט, "ההרתעה של ישראל גבוהה מכפי שהייתה אי-פעם - לא רק בעשור האחרון, אלא הרבה מעבר לו. זו הרתעה נגד כל מרכיבי ציר הרשע, מי שצריך לדעת יודע... המלחמה בלבנון יצרה הרתעה לא רק מול חיזבאללה אלא גם מול סוריה". הרתעה תקפה על-פי טבעה במסגרת מוגדרת של זמן ומרחב. עצמתה תיבחן, הלכה למשעה, לאורך ציר הזמן. על כל פנים, אין שום ודאות שהרתעה בגזרה הדרומית תהיה תקפה גם בגזרה הצפונית - מול חיזבאללה.²

ישראל הצליחה, כך מסתמן, להנחיל לחמאס את ההבנה כי כללי המשחק שהיו קיימים קודם למבצע השתנו ללא היכר. על בסיס כללי המשחק החדשים הובהר כי מדיניות האש והתגובה של צה"ל תהיה מעתה שונה לחלוטין מזו שהייתה קיימת עד כה. קצינים בכירים בצה"ל נתנו לכך ביטוי לפני כמה חודשים, אולם דבריהם נתקלו במידה רבה של ספקנות בכל הקשור לנחישות ליישמם הלכה למעשה. מבצע "עופרת יצוקה" הוכיח שצה"ל אכן אימץ מדיניות חדשה, השונה במידה רבה מזו שהייתה נהוגה בעבר. בכללי המשחק החדשים ישראל הצליחה, קרוב לוודאי, ליצור איום אמין כי היא מוכנה להפעיל עָצמת אש אדירה, בפירוש לא מידתית, וגם לפגוע, הלכה למעשה, בריכוזים מאוכלסים, במסגדים, בבתי ספר, באוניברסיטאות ובמוסדות או"ם, שנחשבו עד כה אזורים שמחוץ לתחומי התגובה שלה.³

הישג נוסף של ישראל - הקמתו של מנגנון פיקוח, ככל הנראה אפקטיבי מבעבר, על הברחות נשק לרצועה שימלאו בו תפקיד מצרים, ארצות הברית והאיחוד האירופי: "אנחנו", אמר ראש הממשלה, "התעקשנו להפסיק [את המלחמה] רק כאשר יכולנו להגיע להסכם עם המצרים [בנושא מניעת הברחות נשק לרצועה]. זהו הסכם מפורט. בכתב. אין יותר לחישות באוזן, הוא אמר, אני אמרתי. הכול מתועד עד הפרט האחרון, בהתחייבויות שלהם, ברצונות, בפעולות, במאמצים, בהבנות עם האמריקנים ועם האירופים. לא היה דבר כזה". יעילותו האמתית של המנגנון שהוקם תתברר על-פי הנסיבות בשטח ולאורך זמן, שכן קיומו של הסכם בכתב, מפורט ככל שיהיה, אינו יכול להיות ערובה למימושו הלכה למעשה. המעקב והפשיטה של כוח אמריקני על ספינת נשק אירנית שהובילה נשק לרצועה עשויה להצביע על כיוון חיובי מנקודת ראותה של מדינת ישראל.⁴

המלחמה הבליטה והעצימה את הקרע בעולם הערבי בין המחנה המתון ובין המחנה הרדיקלי. על-פי הגדרתו של מזכ"ל הליגה הערבית (האיש האמור להכיר את העולם הערבי טוב מאחרים) עמרו מוסא, במהלך המבצע העולם הערבי נמצא על סף קרע ואנרכיה. היחלשותו של העולם הערבי עשויה לאפשר למדינת ישראל מרחב תמרון גדול יותר במערכת הבינלאומית, אם היא תשכיל לנצל זאת לטובתה. העימות בין שני גושי המדינות הערביות, הרדיקלי והמתון, הוכיח כי ידו של המחנה המתון בראשות מצרים על העליונה. גם זו תופעה המשרתת את האינטרסים של מדינת ישראל. עם זאת, גם במקרה זה מתחייבת זהירות רבה. העולם הערבי ידע בעבר תקופות קשות של מחלוקות וקרעים, ובסופו של דבר הם באו על פתרונם. אם הפתרון יחזק את הזרם הרדיקלי, עלולים להיפגע אינטרסים של מדינת ישראל.⁵

ולבסוף, המלחמה הבליטה את העניין הרב שיש לקהילה הבינלאומית, ובעיקר לארצות הברית ולמדינות אירופה, במאבק נגד ארגוני הטרור. התייצבותם של ראשי האיחוד האירופי בישראל בתום המלחמה לצד ראש הממשלה ושרי הממשלה באירוע בעל אופי חגיגי ואוהד הפגינה עמדה זו באורח בולט. מבחינות רבות זו יכולה הייתה להיות תמונת ניצחון.