אישה תשלם לבעלה לשעבר פיצוי של 20,000 שקל על עוגמת הנפש שגרמה לו בשל צו עיכוב יציאה מן הארץ בלתי מוצדק שביקשה וקיבלה נגדו. אם היה האיש תובע פיצוי גבוה יותר ברכיב זה, הוא היה מקבל אותו. כך קבע (23.12.14) סגן נשיאת בית המשפט למשפחה בתל אביב, נפתלי שילה.
בני הזוג גרושים מזה כעשור ולהם שלושה ילדים. הגבר הוא אדם אמיד, הנוסע לחו"ל כמעט מדי חודש לצורכי עסקיו. במארס 2013 נמנע ממנו לעלות בנתב"ג על טיסה לניו-יורק, בשל צו שהוצא לבקשת גרושתו, אשר טענה שהוא חייב 25,000 שקל בגין מזונות ילדיהם וקיים חשש שהוא יברח מהארץ. הצו בוטל רק לאחר זמן מה, תוך שרשם ההוצאה לפועל קובע שהוא הוצא בטענות שווא.
הבעל תבע פיצוי של 640,000 שקל, שרובו - 500,000 שקל - היה בטענה לפגיעה בשמו הטוב. עוד תבע 25,000 דולר שלטענתו קוזזו משכר טירחתו בידי הלקוח בניו-יורק משום שלא הגיע לפגישה שנקבעה לו. שילה דחה כמעט את כל התביעה, משום שרכיבים אלו לא הוכחו, וזאת למרות ביקורתו הקשה על האישה ועל בא-כוחה, עו"ד סאמי שלאעטה.
לדברי שילה, האישה ידעה שאין בסיס לבקשתה - גם משום שהגבר שילם את המזונות כסדרם, גם משום שידעה מראש על נסיעתו, גם משום שהייתה מודעת לריבוי נסיעותיו וגם משום שידעה שברשותו די והותר רכוש אם ייווצר חוב מזונות. הוא גם אומר, כי לא האמין לעדותה, בין היתר לנוכח לא פחות משלוש גרסאות שמסרה לגבי המקום בו נפגשה עם שלאעטה.
"ברור לחלוטין כי נגרמה לתובע עוגמת נפש רבה עקב העיכוב בנסיעתו לניו-יורק ללא כל הצדקה, למרות שמדובר בעיכוב של כמה ימים בלבד. לא צריך דמיון רב, בכדי לחוש את התסכול, מפח הנפש והאכזבה, שעה שאדם מתכנן נסיעה עסקית חשובה לחו"ל, ולפתע הוא מעוכב בארץ, והדבר קורה כרעם ביום בהיר. לעוגמת הנפש יש להוסיף את תסכולו וכעסו מכך שהנתבעת לא השיבה לפניותיו וגרמה לו לעיכוב נוסף", אומר שילה. האישה חויבה בהוצאות בסך 10,000 שקל בלבד, לנוכח העובדה שרוב התביעה נדחתה.
