התנהלותה של עיריית רחובות אפשרה ליזמים להשיג הטבות בעלות ערך כספי ניכר על חשבון הציבור, שלא כדין. כך קובע (יום ב', 29.12.14) מבקר המדינה, יוסף שפירא. עיריית רחובות היא אחד המוקדים של פרשת עו"ד רועי בר; היבטיה של פרשה זו לא נסקרים בדוח, אם כי יש בו כדי להבהיר את האווירה בה התאפשרו העבירות לכאורה.

הדוח מתייחס הן לתקופת כהונתו של יהושע פורר כראש העירייה ויו"ר הוועדה המקומית (עד 2009) והן לכהונתו של ראש העירייה הנוכחי, רחמים מלול. הוא עוסק הן בליקויי רוחב - העדר תוכנית מתאר, העדר תוכנית לשימור אתרים, אכיפה מועטה של דיני הבנייה - והן בשלושה פרויקטים ספציפיים, בהם ניתנו אותן הטבות בלתי חוקיות.

גן הפקאן. באוקטובר 2012, כשנה וחצי לאחר שהוועדה המקומית אישרה תוכנית שהגדילה את גובה הבניינים במתחם גן הפקאן, היא נתנה שלא כדין היתר בנייה להקמת שני בניינים בני 13 קומות כל אחד. ההיתר כלל תוספת של שתי קומות בכל בניין, מספר החורג מהמותר על-פי התוכניות החלות על הקרקע. הוא גם כלל שטח עיקרי נוסף למגורים של 800 מ"ר, לכאורה מכוח הוראות תוכנית המעניקה זכויות לבנייה על גגות בבתים משותפים - אך בניגוד להוראותיה.


חניון אין, הטבות יש


מתחם אייזנברג-הרצל. על-פי התוכנית החלה על שטח של 9.2 דונמים בין הרחובות איזנברג, הרצל וגורדון, הותרה הקמת שני בנייני מגורים וחניון ציבורי תת-קרקעי. חלק מהשטח העיקרי שהותר לייעוד למגורים נקבע כפיצוי לבעלי הזכויות בקרקע בגין הקמת החניון. בשנים 2004 ו-2009 אישרה הוועדה המקומית שתי תוכניות שאפשרו לבטל את רוב החניון, אך למרות זאת ניתנו ההקלות בגינו.

הוועדה גם אישרה תוספת של 1,200 מ"ר למגורים, שוב כפיצוי על החניון. היא גם אישרה הקלות לתוספת קומות בבניינים, אף על-פי שבאותו מועד לא היה לכך יסוד בדין, והתירה בניית דירות מגורים בקומת הביניים בניגוד להוראות התוכנית. הוועדה המקומית מסרה לוועדה המחוזית הודעה לא נכונה, לפיה בעלי הזכויות ישלמו לקרן חניה שהקימה - אך בפועל היא ויתרה על תשלום זה.

מתחם חרל"פ. המתחם ממוקם במרכז העיר, רוב המבנים בו ישנים ומוזנחים, וחלקם בלתי חוקיים. ביולי 2009 נכנסה לתוקף תוכנית לפיתוח המתחם, אך הוועדה המקומית אישרה לאחר מכן בקשות להיתרי בנייה שעמדו בניגוד לתוכנית שהיא עצמה יזמה, כולל עבודות במבנים שיועדו להריסה ושחלקם ניצבו על מה שמיועד לשטח ציבורי פתוח. למרות שהמתחם שוכן מול משרדי העירייה, אגף הפיקוח על הבנייה לא פעל נגד מעשים בלתי חוקיים שנעשו מתחת לאפו.

לדברי שפירא, "חוק התכנון והבנייה נשען, בין השאר, על שני עקרונות תשתית האחוזים וקשורים זה בזה לבלי הפרד: עקרון השקיפות ועקרון שיתופו של הציבור בהליכי אישורן של תוכניות. עקרונות אלה מגדילים את הסיכוי לכך שנפגעים פוטנציאליים ידעו על הפגיעה האפשרית הנשקפת להם עקב התוכנית, ויוכלו לשקול הגשת התנגדויות. דרך הפעולה של הוועדה המקומית, שכוללת אישור תוכניות בינוי שאינן מפורסמות לציבור והכנסת שינויים בעקרונות התוכנית הסטטוטורית המאושרת, פוגעת בעקרונות בסיס אלה".


להקפיד על עמידה בתוכניות


שפירא קובע: "על רשות הרישוי לדון אך ורק בבקשות להיתר המתאימות לתוכניות החלות על הקרקע, ואשר מולאו בהן כל התנאים המקדימים לדיון. אישור של בקשות שאינן מתאימות לתוכניות החלות על הקרקע על-ידי רשות הרישוי - הגם שהוא מותנה - עלול להפעיל על הדרג המקצועי לחץ לתת את ההיתר גם אם התוכנית לא תוקנה על-פי דרישות הוועדה, או להעלות טענות לא מוצדקות בדבר 'סחבת' במתן ההיתר.

"על הוועדה המקומית להקפיד, כי היתרי הבנייה וההקלות שהיא מאשרת יעמדו בכל התנאים והדרישות שנקבעו בחוק, בתקנות ובהוראות התוכניות המפורטות, לרבות בעניין היתרים המנוגדים לתוכניות מופקדות. נוסף על כך, עליה להקפיד על יישום הוראות התוכנית לבנייה על גגות ולאשר את זכויות הבנייה בהתאם להוראותיה".

בסיכום הדוח נאמר: "תפקודה של הוועדה המקומית מצביע על דפוס פעולה לקוי שפגע באינטרס הציבורי ובעקרון השקיפות. התנהלותה אפשרה ליזמים להשיג הטבות בעלות ערך כספי ניכר על חשבון הציבור, שלא כדין. על הוועדה המקומית להקפיד לפעול במסגרת הסמכויות שהקנה לה החוק, ולהימנע מלתת ליזמים ולבונים הטבות שיש בהן משום פגיעה באינטרס הציבורי. מחובתה כנאמן של הציבור לנהוג על-פי החוק, ביושר, בהגינות ובשקיפות.

"משרד מבקר המדינה מפנה את תשומת ליבו של מינהל התכנון שבמשרד הפנים לליקויים החמורים שהועלו בדוח זה על תפקוד הוועדה המקומית. הוא מדגיש את חומרת הממצאים בייחוד לנוכח בחינתו של משרד הפנים את היערכות הוועדה, לצורך הסמכתה לאשר תוכניות מפורטות בתחומה שאישורן מצוי כיום בסמכות הוועדה המחוזית".