היועץ המשפטי לממשלה,
יהודה וינשטיין, אומר (יום ה', 1.1.15), כי רשויות האכיפה עומדות על המשמר להבטיח את טוהר הבחירות. הוא הצהיר, כי תימשך כסדרה הפעילות בתחום הפלילי בנוגע למועמדים ונבחרים, לצד מניעת שימוש במערכת בדמות הגשת תלונות מניפוליטיביות. הוא דיבר בכנס העמותה למשפט ציבורי.
וינשטיין הבהיר: "הטיפול בתיקים של נבחרי ציבור או מועמדים הנמצאים בחקירה, יימשך ללא כל עיכוב או השעיה. במקרים חריגים, כאשר מתוכננות פעולות כמו חיפוש בביתו של נבחר ציבור או חקירתו באזהרה, הדבר ייעשה באישור ראש אגף חקירות ומודיעין, ואם יהיה צורך - אדרש לכך באופן אישי". הוא הסביר, כי מדובר בפעולות העלולות להיתפש כפוליטיות.
וינשטיין דחה בתוקף את טענותיו של השר
אביגדור ליברמן, כאילו מדובר בניסיון להשפיע על תוצאות הבחירות. "מערכת אכיפת החוק עיוורת לשיקולים פוליטיים. היא אינה יודעת להבחין בין מפלגה למפלגה ובין מועמד למועמד. הטענות הללו הן טענות הבל המבוססות על אדני שווא", הצהיר וינשטיין.
הוא אמר כי מועד המעבר לחקירה גלויה תוכנן לפני הקדמת הבחירות, ודבר קיומה החל לדלוף. סיבה נוספת הייתה שעמדו לעבור סכומי כסף נכבדים לקראת סוף שנת התקציב, בשיטות שנחשפו בחקירה. לדברי וינשטיין, דווקא עיכוב החקירה היה עלול להוות התערבות בלתי ראויה בהליך הבחירות, שכן זכותו של הציבור לדעת על חקירה כזו בבואו להצביע.
עוד אמר וינשטיין כי האחריות להעריך האם קיים סיכוי סביר להרשעה מוטל על כתפיו של התובע, ואין הוא רשאי לגלגל אותה לבית המשפט. "הצורך באמון הציבור אין פירושו הצורך באהדת הציבור", אמר בנוגע להחלטות האם להגיש או לא להגיש כתבי אישום, בעיקר נגד אישי ציבור.
נשיא בית המשפט העליון,
אשר גרוניס, דחה בכנס את הגישה לפיה החלטה של הרוב חסינה מפני ביקורת שיפוטית. "פה יש בעיה קשה בחברה הישראלית וצריך לעשות מאמצים גדולים לשכנע את אותם חלקים בציבור, שאינם מוכנים להכיר בכך שלבתי המשפט יש תפקיד חשוב מאוד בביקורת על החלטות גם כאשר הרוב מקבל אותן", אמר.
לדברי גרוניס, ההצעות לצמצם את סמכות בג"ץ נובעות בין היתר מחוסר הבנה זה. "מי שלא מסכים עם פסילת חוק של הכנסת, תוקף את בית המשפט העליון. צריך להביא לכך שגם אם אנשים לא מסכימים עם תוכנה של ההחלטה, הם חייבים להבין את תפקידו של בית המשפט", דבריו.
