חיבתנו למעדני המטבח האיטלקי הובילה אותנו לפתחה של "לה קאזה" - מסעדה חדשה, שנפתחה באחרונה בכפר סבא (רחוב עיט 1), בצמוד לקאנטרי קלאב העירוני.
"לה קאזה", הממוקמת על מדשאה רחבת-ידיים, הרחק מן הרחוב הסואן, מיועדת בעיקר לבילוי קולינרי משפחתי. השקט והשלווה האופפים אותה מאפשרים לזאטוטים לשחק בה, חופשי-חופשי, באין מפריע, בעוד הוריהם סועדים את ליבם.
אתמול, ביום של שמש חורפית מלטפת, בחרנו להסב סביב אחד השולחנות שעל המדשאה. אחת המלצריות החביבות עטה אלינו, כשהיא מציעה את מרכולתה הנדיבה. מן התפריט העשיר בחרנו במנות העסקיות, הזולות יותר והמוצעות כ"עסקת-חבילה".
מבין המנות הראשונות נדלקתי על המלנאזה דה-לה-קאזה – מנת הבית, שבשפת העם אינה אלא חציל קלוי, מוגש על טחינה גולמית, עם דבש וסלט-פלפלים קלויים. מנה עדינה ומשובחת. בת הזוג, לעומת זאת, התאכזבה למדי מפטה כבד הברווז – ממרח שהוגש עם אינגליש קייק, טוסטונים וריבת-אגסים. בעוד שהכבד היה תפל למדי, גנב את ההצגה דווקא שחקן המשנה שלידו: האינגליש-קייק. ללמדך, שכבד הברווז אינו מסוגל להתמודד בטעמו העשיר עם עמיתו הקרוב, הלא הוא כבד האווז.
לצד שתי מנות הפתיחה הוגשו, על-חשבון הבית, פוקצה חמה ונימוחה, עם קערית של שמן-זית וצלוחית של רצועות כרוב במיונז.
עיקריות מוצלחות
שתי המנות העיקריות היו נדיבות ועשירות בטעמן. כבדי העוף, שבהם בחרתי, הוקפצו ברוטב-סויה, ג'ינג'ר, דבש, פטריות, שום ויין-פורט. שילוב מוצלח ועשיר-טעם. לא פחות טעימה הייתה התוספת הגדולה של רצועות-תפוחי-אדמה בתנור. בת הזוג, שהימרה על מעדן הבית - שניצל וינאי עבה ורב-ממדים - כלל לא התאכזבה הפעם. השניצל של "לה קאזה" יכול היה, לדעתה, להתחרות בכל שניצל המופק בארץ המוצא שלו.
על בטן מלאה, החלטנו בכל זאת שלא לפסוח על קינוח, אלא שכאן נכונה לנו אכזבה. עוגת הגבינה האפויה, על מצע של קרם-וניל דליל ושני תותים גדולים לצידה, לא הייתה מן המשובחות וכבר טעמנו טובות הימנה. בתוספת המשקאות, של מאלט, פנטה ואספרסו כפול, שילמנו 225 שקל, כולל תשר של 12 אחוז עבור שירות אדיב ומהיר. גם השירותים הבוהקים והמרווחים היו לשביעות-רצוננו, וכך גם החניון (בחינם), רחב הידיים, הצמוד למסעדה.
בסולם הקולינרי זיכינו את "לה קאזה" ב-7.5 מתוך 10 נקודות אפשריות. עם מאמץ קולינרי קטן נוסף, תוכל המסעדה הזאת, בעלת הפוטנציאל הגבוה, להגיע רחוק יותר.
