ליברמן "אונס" את החוק

אילו היה נערך משאל רציני בקרב 400 אלף האזרחים, חלקם הגדול עולים מארצות חבר העמים, שהצביעו בבחירות האחרונות לכנסת עבור רשימתו של אביגדור ליברמן 'ישראל ביתנו', אין לי כמעט ספק שרק רבע מהם ואולי אף פחות מכך תומכים במהלכיו של המנהיג הדיקטטור לכפות את עצמו על שלטון החוק במדינה.

ליברמן חסר המעצורים, החל את הקריירה שלו בישראל כגברתן שומר בארים, הורשע בעבר בפלילים בהכאתו של נער צעיר בישוב נוקדים שבו הוא מתגורר, חשוד בשורה של עבירות פליליות חמורות שביצע בשנים שבהן כיהן כאיש ציבור בהן קבלת שוחד, מרמה, העלמת מס, רישומים כוזבים והפרת אמונים.

הדיקטטור הביתי שהפך לשון המאזניים של הפוליטיקה הישראלית, מבקש למנות את לכהונה שנייה בממשלתו של בנימין נתניהו את שר המשפטים פרופ' דניאל פרידמן. לפני שליברמן החליט להעדיף את נתניהו על מנהיגת קדימה ציפי לבני, הוא זכה כבר לברכתה למינויו המחודש של פרידמן לתפקיד שר המשפטים. ציפי כיהנה בעבר בתפקיד שרת המשפטים והפגינה שרירים מול שופטי בית המשפט העליון. עכשיו הגיע עידן האגרופים מבית מדרשו של ליברמן, ונתניהו הממולכד עומד חסר אונים.

שר משפטים הזוי זה מונה לתפקידו ע"י רב המושחתים, ראש הממשלה אהוד אולמרט, מתוך כוונת זדון שיתעמת עם שלטון החוק ואולמרט, שיצא אולי נשכר מכך, הספיק לבצע כבר כמה פעולות הריסה של מתחמים במערכת המשפט במהלך ביצוע רפורמות שחלקן אולי התבקשו מאליהן מזמן.

ליברמן זקוק לשר משפטים שיהיה חייב לו, יגלה כלפיו נאמנות ויפעל לקבלת הצעת חוק חדשה שתקבע ששרים מכהנים לא יחקרו במהלך כהונתם והחקירות ידחו עד לסיום תפקידם המיניסטריאלי. להגברת בטחונו האישי מול מערכת אכיפת החוק דורש השור הזועם ליברמן להיות מיוצג בוועדה לבחירת שופטים. יש לו כנראה כמה מועמדים שנויים במחלוקת.

לחשוד העיקרי ליברמן יש גם תוכנית שטנית נוספת: הוא מבקש להיות מעורב לפני הקלעים בבחירתו של היועץ המשפטי לממשלה הבא שיבוא במקומו של היועץ מני מזוז שעומד לסיים את תפקידו בעוד כשנה. לכאורה תהיה מעורבותו של המנהיג הכוחני תהיה מוגבלת, מאחר שבשעתו נקבע כי היועץ יבחר ע"י ועדה ציבורית שתכלול, בין השאר, משפטנים בלתי תלויים; אבל מי שמתמצא כיצד מתנהלים ענייני המינויים מבין שליברמן לא יהיה סטטיסט. הוא מסוגל לבחור אנשים לא תלויים, להפוך אותם לתלויים וגם לתלות אותם בעת הצורך בפומבי.

ליברמן צבר כבר ניסיון בבחירת יועצים משפטיים בדרכי ערמה והוכיח שהוא יודע לבשל, לטגן ולאפות ואחר כך לטשטש את העקבות כי שלא יגיעו אליו. בתחום זה הוא קיבל שעורים פרטיים ללא תשלום מהמורה הרקוב אהוד אולמרט.

כאשר כיהן ליברמן כמנכ"ל משרד ראש הממשלה בעידן הקודם של נתניהו, היה ניסיון של כמה אישים פוליטיים מפוקפקים ביניהם אריה דרעי, אהוד אולמרט וצחי הנגבי בשיתוף פעולה עם איש העסקים דוד אפל, לשתול את רוני בר-און, כיום שר האוצר, לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה במטרה שייטיב עמם. הניסיון לא צלח ובר-און כיהן בתפקידו יומיים מיותרים. העובדה שהוא סרח לא הפריעה כמובן לבר -און להשתלב בחיים הפוליטיים.

הדיקטטור הביתי לא מסתפק בשליטה במערכת המשפטית, ורוצה להטביע את חותמו גם במשטרת ישראל באמצעות מינוי שר לביטחון פנים מטעם מפלגתו. תקוותו היא שתהיה לכך השפעה לגבי המשך החקירות שלו. צריך לזכור שמי שמבקש לשלוט במשטרה הוא האיש שהשתלח בעבר בצורה פראית שלוחת רסן בקצינים משטרה בכירים שאותם האשים ברדיפה אישית וגזענית בגלל התמשכות החקירות נגדו.

ליברמן מבקש להיות מעורב גם בבחירת המפכ"ל הבא, שיהיה אדם בצלמו ובדמותו וימנע אולי משוטרים להגיע ללשכתו כדי לחקור אותו. אני לא פוסל אפשרות שהוא יצניח לתפקיד זה בצניחה חופשית אדם שאינו משרת כיום במערכת.

ערב הבחירות האחרונות, בעקבות מעצרם של בתו של ליברמן מיכל, פרקליטו עורך הדין יואב מני וכמה מעוזריו כחשודים בסיוע לו בעבירות פליליות שונות, פניתי בשם תנועת אומ"ץ אל היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז וביקשתי שיפרסם בפומבי כשירות חיוני לידיעת ציבור הבוחרים את העבירות הפליליות המיוחסות לליברמן על-מנת שאלה ידעו ויכריעו לכאן או לכאן. לצערי הרב לא נענה היועץ המשפטי לממשלה לבקשתי ולא טרח לנמק את סירובו. פניה נוספת של אומ"ץ אל היועץ המשפטי לממשלה נעשתה אחרי שנודעו כבר תוצאות הבחירות לכנסת, וכללה בקשה לזרז את חקירתו האישית של ליברמן ולעשות הכל כדי לסיימה עוד לפני שתוקם הממשלה החדשה.

בפניה החוזרת של אומ"ץ נאמר בין השאר: "נוצר מצב שבו נתונה בידיו של ליברמן, העומד בראש הרשימה השלישית בגודלה, ההכרעה בעניין אופייה של הקואליציה החדשה ובדרך זו הוא אשר יכריע לגבי עתידה ודמותה של המדינה בשנים הבאות ... בגלל חקירותיו המתמשכות של ליברמן, המדינה עלולה להיכנס בתקופה הקרובה למערבולת ויתכן שיהיו גם שיקולים זרים לגבי קבלת החלטות שונות. אם תוקם בינתיים ממשלה היא תהיה בת ערובה בידיו של ליברמן"

מזוז לא נענה לצערי לבקשתנו, ופטר אותנו בתגובה קצרה: "באשר לעיתוי חקירתו של ליברמן, טרם נתקבלה החלטה וזו תתקבל בבוא העת בהתחשב בכלל נסיבות העניין." לכל הדעות זהו ניסוח דיפלומאטי מעורפל ומעורבל.


הפתעה בטיסה מוינה

אשר יגורנו בא בחטף. ההשהיה המוזרה בחקירתו של ליברמן עודרה אותו והזריקה לו באחרונה אדרנלין שסייע לו לתקוף בראיון עיתונאי פעם נוספת את קציני החקירות הבכירים של המשטרה, ולטעון, בין השאר, שהוא ישר יותר מהם. אם הייתי צריך לחלק ציוני יושר עפ"י סולם דיכטר מ-1 עד 10 הייתי מעניק ליברמן את הספרה 2. לקציני המשטרה הייתי מעניק ציונים גבוהים בין 7 ל-8.

המפכ"ל, רב-ניצב דודי כהן, הזדרז להגיב על דבריו של ליברמן ולהסתייג מהדברים שהשמיע נגד פקודיו, ובכך חרץ למעשה את גורלו. דודי כהן אינו מפנים שזמנו שאול. הוא יכול כבר להתחיל לארוז ולחפש לעצמו תפקיד אחר - אולי מנהל תחנת כח בחברת החשמל שמחפשת דמות משטרתית שתחפה על מעשי עבריינות פנימית.

אם ליברמן יכהן, כמצופה, כשר החוץ - מן הסתם יהיה קשה לתאם אתו זמני חקירה. ליברמן אוהב לשוטט בחו"ל ולפעמים ישראל מהווה לגביו תחנת טראנזיט בלבד. ליברמן יבלה בתוקף תפקידו ומחוץ לתפקיד ימים רבים בארצות רבות ובמקומות שונים, חלקם עלומים, ואולי יוכל להמשיך במהלך כהונתו להמשיך לנהל בשלט קרוב את עסקיו הבינלאומיים המסועפים.

עד היום לא ברור מדוע הזדרז ליברמן לנסוע מיד אחרי הבחירות למינסק כדי לנוח כביכול. יש לי כמה השערות משלי. אחת מהן קיבלה חיזוק כאשר נקלעתי באקראי לאולם קבלת הנוסעים בנמל התעופה לוד בלילה שבו חזר ליברמן מחו"ל. ליברמן חזר ארצה להפתעתי בטיסת 'אוסטריארליין' מוינה. אולי היה זה מקרה שליברמן הגיע משם ואולי לא, אבל ראוי לציין כי חלק ניכר מהעבירות שיוחסו לו קשורות בשיתוף פעולה סמוי עס איל ההון היהודי-אוסטרי מרטין שלאף, בעל הקאזינו ביריחו ושותף בחברה פלשתינית בריטית המספקת גז לישראל.

שלאף הצליח במרוצת השנים להשחית שורה של אישים פוליטיים בישראל הנמנים על ידידיו הקרובים. אחד הבולטים בהם הוא ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון, שקיבל ממנו בשעתו מימון נדיב לצורך החזר כספים אחרי שנחשפו ע"י מבקר המדינה עבירות חמורות שבוצעו ע"י מטה הבחירות שלו. שלאף סייע בשעתו גם לליברמן להפוך למיליונר באמצעות תרגילים פיננסיים של החלפת מטבעות, ולאחר מכן קשר אתו קשרים עסקים עלומים שחלקם לא ידועים עד היום למשטרה חרף חיקורי הדין שעשו שליחיה בחו"ל ומסמכים שהובאו ארצה.

האם הצליח ליברמן לאחוז את עיניה של משטרת ישראל ולשבש בדרך כמה דברים בנסיעת המנוחה שלו למינסק? אין לי ספק שהוא מסוגל לכך. ליברמן הוכיח כבר את היצירתיות הבלתי נדלית שלו. בימים שבהם שפך קיתונות של שופכים על הרשות הפלשתינית, סחרה אחת מחברותיו הזרות עם גופים פלשתינים.

בימים האחרונים נחשף גם שבשנים שבהן כיהן בחבר כנסת ושר לעניינים איסטסרטגיים בממשלתו של אולמרט, זרמו לכיסו מאת אלפי שקלים מחברה שהקימה בתו. הבת הפכה למיליונרית בזכות אביה, ועד היום לא ברור האם ליברמן חילק לבתו ירושה בחייו או שהיא דווקא מתחזקת אותו בתחום הפיננסי. בכל מקרה כדאי לרשום לפנינו כי כאשר כיהן שרון כראש ממשלה, אסרה ממשלת אוסטריה לערוך חיקורי דין בווינה לצורך חקירת חשדות נגדו ונגד בניו מתוך תקווה שע"י כך ישתפרו קשרי החוץ של שתי המדינות שהיו מעורערים. עכשיו אולי יבקש שר החוץ המיועד ליברמן מממשלת אוסטריה לסייע לו לבלום את המשך חיקורי הדין בווינה.


14 הגמדים

קרוב לודאי שרבים מבוחריו של ליברמן ראו בו מנהיג חזק שיוכל להתמודד עם החמאס בדרכים לא קונבנציונאליות, שיקרבו את הקץ של שלטון החמאס בלי הגבלות מוסריות ואנושיות. בהקשר לכך הציע כבר ליברמן בעבר להבעיר את הרצועה באמצעות הפצצת תחנות הדלק ומתקנים חיוניים שונים בלי להתחשב במספרם של האזרחים שיפגעו בפעילות מבצעית זו.

מצויים בוחרים לא מעטים שהלכו שולל אחרי סיסמת הבחירות הגזענית של ליברמן: "אין אזרחות בלי נאמנות", ולא הבינו כי תוחלתה קצרה. ליברמן הצבוע סופר את בוחריו כדי להוכיח שיש מאחוריו ציבור ענק של אזרחים שתומכים באורח אוטומטי בכל מהלכיו. הוא יודע מה טוב ליהודים וגם מה טוב לערבים. לא במקרה אחד הספינים במערכת הבחירות גילה שליברמן יודע לדבר ערבית.

לעומת זאת, ליברמן לא סופר את 14 חברי סיעתו; נועץ כביכול בכמה מהם שנחשבים חברי כנסת חשובים, אבל לא מתחשב בדעתם. הם נזהרים מלדבר עם אנשי תקשורת מחשש שימעדו חלילה בדבריהם. כשאני מתבונן בהם נראה לי שהם זקוקים לעזרה ראשונה.

הכוכב העולה של הסיעה, סטס מיסז'ניקוב, חבר צוות המו"מ של 'ישראל ביתנו' המיועד לשמש כשר התמ"ת, אמר בסוף השבוע בראיון נדיר: "אנחנו לא 14 גמדים". טוב שהוא אמר זאת. לא נעים להיות בגובה הדשא של הכנסת. מכאן ואילך נבחן בכל שנה את כמות הסנטימטרים שהם גבהו. מן הסתם קיבלו סיוע מגשמי הזעף האחרונים.

לשווא ציפיתי מנבחרי ציבור מסוגם של השר לביטחון פנים לשעבר מטעם הליכוד, עוזי לנדאו, שהוצב במקום השני ברשימת 'ישראל ביתנו', ומסגן המפכ"ל לשעבר, יצחק אהרונוביץ, שהוצב במקום הרביעי - שישמיעו את קולם נוכח כוונת הדיקטטור להמשיך בהרס שלטון החוק במדינה, אבל הם החרישו.

גם האנשים הישרים בצמרת הליכוד כמו בני בגין וגדעון סער מחרישים ולא מטילים וטו על כוונתו של נתניהו להפקיר את שלטון החוק ואת מערכת אכיפתו בידיו של ליברמן. הכיסאות שמצפים להם סביב שולחן הממשלה חשובים בעיניהם משמירת שלטון החוק ומצדיקים לדעתם את השתיקה.

שתיקת התישיים וכניעתו של נתניהו לליברמן, עלולות להמיט שואה על שלטון החוק במדינה.