|
[צילום אילוסטרציה: RANproject]
|
|
|
|
|
סיבוב נוסף במאבק בין אמיר אדלר ואילן פדלון לבין שי לבנת, שותפם לשעבר. אדלר ופדלון מבקשים מבית המשפט להצהיר, כי לבנעת - המחזיק ב-57% ממניות חברת ימקום הולדינגס - הפר את חובותיו כלפיהם וכלפי החברה, ענייניה מתנהלים תוך קיפוחם והוא אינו יכול להמשיך ולכהן כדירקטור מטעמה בחברת הכבל התת-ימי מד-1.
לדברי אדלר ופדלון, עניינה של בקשתם הוא מימושה של זכות הסירוב שניתנה לחברת ימקום על-ידי כלל תעשיות לרכישת מניותיה(30.6%) בחברת מד-1 לפי שווי חברה של 231 מיליון שקל. לטענתם, לבנת העדיף את טובתו שלו על פני טובתה של ימקום, כאשר הודיע על דעת עצמו לכלל תעשיות שהחברה לא תממש את זכות הסירוב ולא תתנגד למכירת המניות לאורי מנצור.
אדלר ופדלון מציינים, כי שי לבנת הוא בן למשפחה שהייתה באותה עת שותפה בשליטה בקונצרן אי.די.בי, המחזיק בכלל תעשיות. לטענתם, עמדתו בנושא זכות הסירוב שירתה את טובתה של כלל, ומנעה מחברת ימקום לרכוש את המניות בתנאים משופרים. לדבריהם,
לאחר שדרשו שימקום תממש את זכות הסירוב, שיקר לבנת בדירקטוריון ובתצהיר לבית המשפט, כאשר טען שלא ידע על העסקה הצפויה וכי עמדתו בסוגיה הינה עניינית וללא כל קשר למערכת היחסים בינו לבינם.
בעתירה, שהוגשה באמצעות עוה"ד בועז בן-צור ואלירם בקל, מצוין, כי בסופו של יום נמלך לבנת בדעתו ואפשר את השלמת העסקה בין כלל לבין ימקום. בנובמבר 2012 קבע בית המשפט, כי יש לפרק את השותפות בין השלושה בחברות זואי, קמה, ימקום וסייפרטק. טרם הוגשה תגובתו של לבנת.