ביום ב' עלה וורן באפט לזירה ובראיון לרשת CNBC ביקר את התנהלות אובמה. באפט אמר כי ההתפתחויות הכלכליות נעות בתוואי של התרחיש הגרוע ביותר וכי המשבר עלול להימשך 5 שנים תוך זינוק חסר תקדים באינפלציה. תוך 24 שעות שיגר הממשל אל הזירה את התותח הכלכלי הגדול ביותר שלו - נגיד הבנק המרכזי. בן ברננקי אמר בנאום בקונגרס כי הבנק הפדרלי והממשל לא יאפשרו למוסדות הפיננסים הגדולים של ארה"ב לקרוס, וכי הוא "אינו פוסל" אפשרות של התאוששות כבר השנה. אמר - ולקח את הסיבוב. הבורסות רשמו עלייה חדה ביותר מזה מספר חודשים. שום מידע כלכלי משמעותי חדש לא זרם לשווקים, המציאות לא השתנתה. אבל, אחרי האגרוף שהציבור חטף מבאפט, נראה שנוח יותר להאמין (לרגע) לדברי ההרגעה של ברננקי. הפסימיות שריחפה מדברי באפט טושטשה והוסרה מייד מהכותרות.
ראש ממשלת בריטניה, צ'מברליין, העביר לעם הבריטי מסר אופטימי ערב מלחמת העולם השנייה. תוך נפנוף בהסכם מינכן, הבטיח "שלום לאלף שנים" וזכה לתשואות ארוכות. ההמשך ידוע. צ'מברליין נפטר כשנתיים לאחר מכן ובנאום ההספד שנשא וינסטון צ'רצ'יל נאמר באלו המילים: "נפל בחלקו של נוויל צ'מברליין לחיות באחד מהמשברים החריפים בעולמנו, ושדעותיו ייסתרו על-ידי האירועים, שתקוותיו יתאכזבו...".
מבחן המציאות יאמת האם באפט צדק.
