עם פתיחתן של הדלתות האחוריות בקווים 29 ו-39 בשרון של חברת מטרופולין, עליה בישרנו בשבוע שעבר, ניתן לראות התקדמות משמעותית בנושא מצד משרד התחבורה, מעבר לתוכנית המקורית. רפורמת הדילוג באוטובוסים, עליה הכריז שר התחבורה ישראל כ"ץ בתחילת הקדנציה האחרונה צוברת תאוצה.

בתוך כשלושה חודשים, תונהג עלייה מדלת אחורית בקווים עתירי נוסעים נוספים במטרופולינים הגדולים - ירושלים, תל אביב וחיפה. מדובר בשירות שיופעל בקרב כ-30% מהנוסעים במטרופולינים, המהווים כ-160 מיליון נוסעים בשנה.

תתאפשר עלייה מדלת אחורית בקווים נוספים עתירי נוסעים של חברות אגד ודן, בשלושת המטרופולינים הגדולים - ירושלים, תל אביב וחיפה. מדובר בשירות שיופעל בקרב כ-30% מהנוסעים במטרופולינים, המהווים כ-160 מיליון נוסעים בשנה. מרביתם אוטובוסים מפרקיים עם שלוש או ארבע דלתות, כולם אוטובוסים נמוכי רצפה המותאמים למוגבלים.

עלייה מדלת אחורית מקצרת את זמני הנסיעה של האוטובוסים ומגבירה את רמת השירות באופן משמעותי. היא מצמצמת באופן ניכר את התעסקות הנהג בתשלום דמי הנסיעה ומאפשרת לו להתמקד בנהיגה. חסרונה היחיד אולי הוא שהנוסע אינו מקבל קבלה עבור הנסיעה.

המפעילים אגד, דן ומטרופולין מצטיידים בימים אלה בכ-2,000 מכשירי תיקוף שיותקנו בתוך האוטובוסים. האוטובוסים יצוידו גם במכשירי ספירת נוסעים שיאפשרו למשרד התחבורה לעקוב באופן מדויק אחר מספר הנוסעים בכל קו.

מנהל הרשות הארצית לתחבורה ציבורית במשרד התחבורה, מאיר חן, אמר כי השקת מהלך עלייה מכל הדלתות, מתבצעת לאחר מספר חודשי הערכות של הרשות והיא מהווה חלק ממכלול צעדים שהרשות מובילה לשיפור השירות לנוסעי התחבורה הציבורית בכל הארץ.

עד סוף השנה מבקשת הרשות הארצית לתחבורה ציבורית להציג הישגים בתחומים שונים, מלבד רפורמת הדילוג, ובהם: שיפור במערכות הכרטוס, הרחבת מרכזי השירות, טעינת רב-קו באמצעות האינטרנט, תוספת תשומות שירות לרבות במגזר הערבי, תוספת קווים מהירים וניהול מושכל של צי האוטובוסים.