בניגוד לחלק מהתחזיות: הריבית נותרה ללא שינוי

הוועדה המוניטרית החליטה (יום ב', 25.5.15) להותיר את הריבית לחודש יוני ללא שינוי ברמה של 0.1%, זה החודש השלישי ברציפות. רוב ההערכות אומנם היו לכך שהריבית תישאר ללא שינוי, אך חל גידול בהערכות (5 מתוך 19 כלכלנים שנסקרו ע"י בלומברג) שהניחו כי הריבית תופחת.

את השמירה על שיעור הריבית תולה הבנק בעיקר בסביבת האינפלציה. הוא מציין כי לאחר מספר מדדים שליליים, עלה מדד המחירים במרס ואפריל ב-0.9% במצטבר. במחירי הדלק העולמיים חלה התייצבות. "הציפיות לאינפלציה לשנה מהמקורות השונים נותרו סביב הגבול התחתון של יעד האינפלציה, ובציפיות לשנתיים ולטווחים הבינוניים נרשמה עלייה לכיוון מרכז היעד", מציינת הוועדה.

בבנק מציינים כי תמונת הפעילות הריאלית ממשיכה להיות מעורבת, ולהצביע על המשך צמיחה בקצב ששרר בשנתיים האחרונות. התוצר העסקי צמח ברבעון הראשון ב-3.2%, ושיעור האבטלה הוסיף לרדת. נתוני גביית המיסים מצביעים על המשך הגידול בצריכה הפרטית. נתוני היצוא החודשיים במונחים דולריים מצביעים בחודשים האחרונים על התכווצות ביצוא הסחורות והיעדר גידול ביצוא השירותים.

סיבה נוספת להשארת הריבית על-כנה נוגעת להמשך עליית מחירי הדירות, והיקף נטילת המשכנתאות, הממשיך אף הוא להיות גבוה.

בחודש החולף, בין הדיון המונטרי הקודם של הוועדה באפריל לזה הנוכחי, התחזק השקל מול הדולר בכ-1.3%, ובמונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי השקל נותר יציב. סיבה שתרמה להנחות כי הריבית תופחת, נוגעת לכך שמתחילת השנה נרשם ייסוף אפקטיבי של 3.7% בשקל. בבנק מציינים כי המשך הייסוף עלול להקשות על צמיחת היצוא והמגזר הסחיר.

"לא מבזבזים את הכדור האחרון באקדח"

• אילן ארצי, מנהל ההשקעות הראשי בבית ההשקעות הלמן-אלדובי, מסר בתגובה לפרסום הריבית: "בנק ישראל נמצא בעמדת המתנה אבל אנו ממשיכים להאמין כי בנק ישראל ייאלץ להוריד את הריבית בשבועות הקרובים לנוכח מלחמת המטבעות וההרחבות הכמותיות המתרחשות בעולם. ההודעה הינה בהתאם לרוב הצפיות ששררו בשוק אשר צפו כי הנגידה תדחה מעט מהלך של הורדת ריבית לאור החשש מאינפלציית נכסים בשוק האג"ח ובשוק הנדל"ן למגורים. עם זאת, לאור התחזקות השקל מול סל המטבעות בחודשים האחרונים הערכנו כי קיים סיכוי להורדת ריבית ואולי אף להרחבה כמותית במטרה לתמוך בייצוא ובפעילות העסקית במשק המקומי. אנו מניחים כי בחודשים הבאים נוסיף לראות מדדים חיוביים עקב נתונים מעודדים המתפרסמים על-אודות הפעילות הכלכלית והצריכה הפרטית. עם זאת, המדדים גם עשויים להפתיע כלפי מטה בתמיכתו של השקל החזק ובתמיכת הממשלה החדשה אשר עתידה לבצע צעדים להוזלת יוקר המחיה. במידה והמדדים לא יהיו חיוביים כפי שמעריכים בשוק ובמידה וגם השקל יוסיף להתחזק מול סל המטבעות, סביר שנראה פעולה נוספת של בנק ישראל בהכרזה הבאה".

• עידן אזולאי מנהל השקעות ראשי אפסילון, מסר: "ריבית בנק ישראל נותרת ללא שינוי מאחר שכוחות חיצוניים למשק, כמו הפד 'דואגים' להתחזקות הדולר. לאור הצהרת נגידת הפד בסוף השבוע האחרון על כך שהיא מניחה שהריבית תועלה במהלך השנה, הפחתה נוספת של הריבית השקלית היא חסרת תועלת. יתרה מכך, בנקודת הזמן הנוכחית, הסיכון מהפחתה נוספת של הריבית עלולה להביא להמשך עלייה במחירי הדיור ובשאר הנכסים הפיננסיים. לאור זאת, אני מתקשה לראות את הריבית יורדת גם בחודשים הקרובים".

• רו"ח בועז צליח, מנכ"ל בית ההשקעות "טופ אלפא", מסר בתגובה לפרסום הריבית: "בנק ישראל החליט להשאיר את הריבית לחודש יוני על-כנה. מדד המחירים לחודש אפריל, אשר היה בטווח הגבוה של התחזיות, מחזק את החלטת הבנק המרכזי לא לנקוט צעדים מוניטריים מרחיבים נוספים בעת הזאת ונותן לו את האפשרות לבחון את מצב המשק חודש נוסף. נראה כי ההתפתחויות האחרונות בשער החליפין אינן מדאיגות את בנק ישראל והוא מייחס את חוזקו של השקל לאו-דווקא ללחצים חיצוניים אלא למגמות עולמיות בשוק המט"ח. הגידול בצריכה הפרטית וביצוא הסחורות והשירותים ברבעון הקודם משקפים האצה בקצב הצמיחה. אם מגמה זו תמשך, והלחצים לתיסוף השקל יתמתנו, לדעתנו לא נראה צעדים מוניטריים מרחיבים נוספים בטווח הקצר וייתכן אפילו שנראה תהליך של העלאת ריבית, בהתאמה עם תהליך העלאת הריבית בארה"ב שיחל, לפי ההערכות, בחודש ספטמבר. כמו-כן, מכיוון שצעד זה אינו הפתיע את המשקיעים, לא צפויה השפעה על שוק אגרות החוב".

• ארז צדוק מקרנות אביב מסר: "בנק ישראל משול לקפטיין ג'ק ספארו מ-'שודדי הקאריביים'. יש לו כדור אחד באקדח מיושן שספק אם הוא בכלל מסוגל לירות. במצב כזה עדיף לא לירות, מאשר לבזבז את הכדור האחרון בסביבה עוינת או חמור מכך, לגלות שהאקדח כצפוי לא עובד. מה שקובע את מדיניות בנק ישראל, בעיקר, זה הבנק הפדרלי בארה"ב. הפד שואף להעלות את הריבית מוקדם ככל שהכלכלה תאפשר, כיוון שהוא מביט במראה ובבואה משתקפת אליו יפן עם עשרות שנות מיתון וריבית אפסית, וזה מלחיץ. הפד רוצה לחזור לריבית נורמלית ותנאי שוק מוכרים וידועים, ולכן ההערכות שהריבית תתחיל לעלות באופן מדוד בין ספטמבר לדצמבר, הן סבירות. בבנק ישראל מכירים את ההערכות הללו וממתינים שהריבית האמריקנית תעלה ותסייע למאבק בנק ישראל בהיחלשות השקל. לאחר העלאה או שתיים בארה"ב, בנק ישראל יחל גם הוא בהליך מדוד של העלאות ריבית. בינתיים אין לו מה לעשות בנושא אלא לחכות, בדיוק כמו ג'ק ספארו, בתקווה שלעולם לא יידרש לאקדח".

• איילת ניר, הכלכלנית הראשית של בית ההשקעות 'יצירות' לפרסום הריבית, מסרה: "בנק ישראל בחר שלא להפחית את הריבית בעקבות מדד חודש אפריל, העדר השינוי בגזרת המט"ח מאז ההחלטה האחרונה, הצפי שהחולשה בפעילות הכלכלית העולמית הינה זמנית, ועליה קלה בציפיות האינפלציה לטווחים הבינוניים. בסופו של דבר כל החלטה שהייתה יוצאת היום משולחן הוועדה המוניטרית, גם להותיר את הריבית על-כנה וגם להפחיתה, ניתן היה לנמק. או שהמדד האחרון היה גבוה מהצפוי, או שהמדד ללא הגורמים הזמניים (פירות וירקות) היה נמוך מידי; או ששיעור האבטלה מוסיף לרדת, או שנתוני סחר החוץ הידרדרו מאד; או ששער השקל/סל גבוה במחצית האחוז מרמתו במועד שבה הופחתה הריבית לאחרונה, או שרק יום קודם לכן (ביום חמישי) הוא נשק לרמת השפל".