|   15:07:40
דלג
  ענבל בר-און  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך

עבדים נהיה (2)

הכינוס כנגד הרחבתה של תוכנית ויסקונסין לכלל המדינה נמשך אקדמאים תקפו אותה כתוכנית מנשלת, נבזית טענו כי ההפרטה והשחיתות כרוכים זה בזה הזהירו מפני שיסוי כנגד הקבוצות המוחלשות
26/03/2009  |   ענבל בר-און   |   מאמרים   |   זכויות אדם   |   תגובות
השתתפות כפויה בתוכנית חינוך מחדש [צילום: פלאש 90]

דיכוי ללא בקרה
זהו מנגנון ביזוי, נישול, התעמרות, ועצם הפיכתו למנגנון פרטי, תפחית את חשיפותו לביקורת.

ויסקונסין - רע לכולם
ענבל בר-און
במסגרת סדרת כתבות אשר אפרסם פה אודות תוכנית ויסקונסין, ראוי שאפתח בגילוי נאות * אני מתנגדת חריפה לתוכנית אשר מושתתת על כפייה, פחד, ועל מתן כוח לגורמים פרטיים לשלוט שליטה מוחלטת כמעט בחייהם של אנשים מוחלשים
לרשימה המלאה

עבדים נהיה (1)
ענבל בר-און
תוכנית ויסקונסין עומדת לאפשר לגופים פרטיים סמכות לשלול את קצבתם של אנשים אם לא ישתתפו בתוכנית * משתתפי התוכנית בעל כורחם מספרים על פטרנליזם, השפלה ועזרה אפסית, אם בכלל, במציאת מקום עבודה * כתבה ראשונה בסדרה
לרשימה המלאה

הוגש קדם בג"צ נגד הרחבת תוכנית ויסקונסין
ברוך לוי
הארגונים החברתיים: החלטתו של שר התמ"ת להרחיב את התוכנית, מביאה לגידול של כ- 50% במספר המשתתפים, מעבר ל- 14,000 עליהם הצהירה הממשלה בזמן חקיקת החוק - החלטה זו נוגדת את החוק, ומהווה חריגה מסמכות
לרשימה המלאה

ביום ראשון בראשית מרס (1.3.09) קויים באולם ז'ראר בכר בירושלים כינוס תחת השם "תוכנית ויסקונסין, על מי היא עובדת", אשר אורגן בידי עמותות וארגונים כגון 'הקשת הדמוקרטית המזרחית', 'סינגור קהילתי', 'מחויבות לשלום ולצדק חברתי', 'שומרי משפט - רבנים למען זכויות האדם', ועוד. חלקו הראשון של הכינוס, אשר בו דיברו המשתתפים תחת איום בשלילת קיצבה של תוכנית ויסקונסין, סוקר ב'חדשות מחלקה ראשונה' (יום א', 22.3.09). בחלקו השני של הכינוס דיברו פעילי ארגונים חברתיים ואנשי אקדמיה.

כשכל המשתתפים בכפייה בכינוס סיימו לעלות לבמה ולדבר, הגיע תורם של אנשי הארגונים החברתיים והאקדמיה. עו"ד אורלי ביטי, חברת הפאנל, פתחה את חלקו השני של הכינוס, בסקירה היסטורית של מערכת החקיקה הסוציאלית.

היא ציינה כי מערכת החקיקה הסוציאלית באופן היסטורי התפתחה על אדני ההנחה כי עבודה היא זכות וערך, אולם בעשור האחרון החלה ביתר שאת לשלוט בכיפה התפיסה הניאו-ליברלית, אשר בה, לפי פרופ' פרנסיס רדאי, "השיעבוד של העובדים הוא הפולחן".

לא בכדי השוותה רדאי את שיעבוד העובדים לדת. כל דת מבטיחה גאולה, וגם דת שיעבוד העובדים. היא מבטיחה הצלחה חומרית, אך זו, לפי דוברי הערב הזה, אינה מגיעה. דת שיעבוד העובדים הליברלית, מציינת ביטי, מניחה כי עובדים, עובדים אך ורק בשביל התמורה הכספית, גם שקל לעומת אפס, וכי לעובדים אין חיים פרטיים. בדת שיעבוד העובדים, מציינת ביטי, מאיימים במקל על הלא-מתאימים.

רק אם נבין כי אין בדת הזו גאולה, נתשחרר מהנחות היסוד שלה, היא מסיימת.

פרופ' גייל אוסלנדר, דיקנית בית הספר לרווחה חברתית ולעבודה סוציאלית מוסיפה כי אם עלויות ההגעה למקום העבודה גבוהות יותר משכר העבודה (מטפלת, נסיעות וכדומה), העבודה אינה ממלאת את תכליתה - פרנסה.

עינית פיישבין, עיתונאית ידיעות אחרונות, ציינה כי במהלך השנים שבהן תוכנית ויסקונסין הופעלה כ'פיילוט', היא אספה לא מעט עדויות של אנשים שמסרו עדותם ללא שם, וזאת מתוך פחד.

היא מציינת כי אין תוקף מוסרי לשליחת אנשים לחיפוש עבודה דרך חברות פרטיות ודרך פקידים שמרשים לעצמם לעשות ככל העולה על רוחם, לרבות לפגוע בפרטיות המשתתפים.

"עדיף לשבת בבית ולהסתלבט"
גם טיפול בילדים זו עבודה [צילום: יח"צ]

התוכנית מהווה חלק ממדיניות ההפרטה הזוחלת הפועלת בשני שלבים: ייבוש כלכלי של משרד מסוים, תוכנית "ניסיונית" להפרטתו וזאת בכדי להציג את הפרטתו כ"יעילה"

ראשון עלה לחלק השני של הפאנל ד"ר איציק ספורטא מאוניברסיטת תל אביב, ממתפעלי אתר העוקץ. "אנו נמצאים בתוך מהלך של "שחיקת האנושיות של בני אדם", הוא מציין. "אנשים הפכו להיות ברגים במערכת, בעיקר אלו שעובדים. בציבור יש מי שסבורים כי המובטלים הם פרזיטים או בטלנים. פייר? תוכנית ויסקונסין היא תוכנית מגעילה. היא לקחה את כל הרע בכל תוכנית מהסוג הזה. שירות התעסוקה זה כמו שב"ס. זה צריך להיות ממלכתי. לא מקנים סמכות שלטונית למעסיקים פרטיים שלא משנה להם כלום חוץ מחשבון הבנק שלהם".

ספורטא מציין כי בשנת 1959 נחקק חוק שירות התעסוקה בכדי לבער את תופעת ה"פנקס האדום/כחול וכו'", קרי - את התופעה בה תעסוקה הייתה מושגת על-פי מפתח של השתייכות מפלגתית. הרעיון שהונח ביסוד הקמת שירות התעסוקה, מציין ספורטא, הוא ששירות התעסוקה צריך להיות ממלכתי. ספורטא מזים את התזה ולפיה 'ככל שמשולמות יותר קצבאות עולים מימדי העוני' ומציין כי בשני העשורים האחרונים העלייה הרוסית תרמה לגידול בקצבאות ובעוני, אך אין מיתאם בין שני הנתונים, כפי שנערי האוצר מנסים להציג זאת. "עבודה כשלעצמה אינה ערך אם היא אינה מאפשרת קיום בכבוד, שאחרת עדיף לשבת בבית ולהסתלבט". בכך התייחס ספורטא לדוגמא אשר ניתנה בחלקו הראשון של הכינוס, שבו אם לילדים נשלחת להשתתפות כפויה בתוכנית, ובזמן הזה היא משלמת למטפלת בילדיה את כל שכרה. "מה הקטע של לעבוד כמו חמור ולהעסיק מישהו שישמור על ילדי באותו כסף. מה הקדושה הזו של העבודה? גידול ילדים הוא משימה חשובה יותר".

ספורטא ממשיך לדבר על עובדים שממשיכים לחיות בעוני, על שוק עבודה שמושתת על פחד, על כך ששליש מהעובדים הצעירים אינם מקבלים אפילו את שכר המינימום, על קריסת שוק העבודה, על התעמרות המעבידים, ועל אוזלת ידה של ההסתדרות אשר מתמקדת במגזרים מסוימים מבין העובדים אך מזניחה את העובדים המוחלשים ביותר.

לאחר מכן עובר ספורטא לדבר על דוח יערי של הקרן הישראלית למדעים, אותו דוח שתפקידו לעקוב אחר יישומה של תוכנית ויסקונסין. "הם מתנהגים כמו עכברים פחדנים, נותנים לגיטימציה למדיניות חברתית כושלת. משת"פים של השלטון. לא מציעים להרוס, מציעים לשפצר במקצת ולהרחיב את התוכנית. הם מפחדים להגיד את האמת, ממשיכים לספק למערכת השלטונית לגיטימציה להתעמר". הוא מתייחס בדבריו לאנשי אקדמיה אשר הצטרפו לוועדה, ובמקום לנצל את יכולתם לכתוב דוח מיעוט, אשר מציג את כשלי התוכנית, הצטרפו לעמדת הרוב, ולמעשה היוו את עלה התאנה של האוצר.

"הקריאה שצריכה לצאת מפה היא לבטל את התוכנית ולבנות תוכנית טובה יותר, אבל זה עולה כסף. שישקיעו כסף. כמה מיליארדים. שאני אדע שבאמת אנשים יעבדו ויתפרנסו בכבוד". פה מתערבת מנחת הפאנל וטוענת כי "מה שנחמד בתיאוריות קונספירציה זה שאפשר להוכיח אותה. ישנו נייר עמדה של האוצר אשר קובע כי היעד הוא להוריד את שכר המינימום בכדי להוריד את השכר הממוצע במשק".

ספורטא ממשיך: התוכנית מהווה חלק ממדיניות ההפרטה הזוחלת הפועלת בשני שלבים: ייבוש כלכלי של משרד מסוים, תוכנית "ניסיונית" להפרטתו וזאת בכדי להציג את הפרטתו כ"יעילה". "אין מה להשוות את הישגי התוכנית להישגי שירות התעסוקה כי אם היו מרעיפים את אותם תקציבי עתק על שירות התעסוקה, שירות התעסוקה היה מצליח".

"אנחנו המטופלים הבאים"
מעמד הביניים הוא הבא בתור [צילום: AP]

ויסקונסין מהווה מנגנון התעמרות שיטתי באוכלוסיות חלשות. מה שמעמד הביניים אינו יודע זה שהוא הבא בתור. בסוף אלו נהיה אנחנו שיצקצקו בלשונם ויצטרכו לגלות על בשרם את מנגנון השליטה הציני והאכזרי. כשאתה ניצב על המדרון, מתישהו גם אתה תתגלגל

גוטויין ממשיך: "...בישראל, סל הבריאות אינו מופרט כי הוא נחוץ לאוכלוסיות הביניים. אבל למעמד הביניים לא אכפת מן האוכלוסיות החלשות. ויסקונסין מהווה מנגנון התעמרות שיטתי באוכלוסיות חלשות. מה שמעמד הביניים אינו יודע זה שהוא הבא בתור. בסוף אלו נהיה אנחנו שיצקצקו בלשונם ויצטרכו לגלות על בשרם את מנגנון השליטה הציני והאכזרי. כשאתה ניצב על המדרון, מתישהו גם אתה תתגלגל. אנשי ויסקונסין הם מי שבעבר נזרקו בחינוך, נזרקו בבריאות, בכלכלה, במדיניות. מדינת ישראל מבצעת באמצעות תוכנית ויסקונסין תהליך של ניוון עצמי לדעת - ככל שהחברה יותר מנוונת מוגדל כוח השליטה של ההון. הון ושלטון, ההון רוכש לעצמו שליטה הולכת וגדלה בחיים. וככל שהשליטה גדלה, זה מנטרל בקרה דמוקרטי. מרד בויסקונסין זה ניסיון להגן על החיים שלנו, כי אנחנו המטופלים הבאים. אתה חי בחברה שהופכת חלק גדול מהאנשים לאנשים מנושלים. זה עניין מוסרי ופוליטי וכלכלי ממדרגה ראשונה, זו לא עזרה למסכנים, מאבק בויסקונסין, זו עזרה לנו. זה לא רק מוסרי, זה פוליטי וכלכלי.

"יש לי חשבון נפש. קל להכניס את ויסקונסין כי המחאה החברתית מפורטת, כשארגונים נכנסים למרחב. בישראל מתחולל הליך עומק של הפרטת המחאה החברתית. הארגונים אינם חלק מהמדינה, אז המדינה הולכת ומידלדלת. כשהמדינה תשיב לעצמה את תפקידה... צריך להחזיר את מרחב הפעולה למדינה. שאלת ויסקונסין היא קצה הקרחון של נבזותו של משטר ההפרטה הישראלי".

בשלב זה מתקנת אותו המנחה ומציינת כי מי שנוטל על עצמו את ייצוג המשתתפים בתוכנית זה הסיוע המשפטי, לא הארגונים. היא מציינת כי תוכנית השמה לעבודה כשלעצמה אינה דבר פסול. הדובר הבא שעולה לבימה הוא ד"ר אמיר פז פוקס.

"ויסקונסין הופכת לכלי שיטור של האוכלוסיות"
להעניש אוכלוסיות מוחלשות [צילום: AP]

הביזוי הוא לא תקלה, הוא המטרה. ויסקונסין היא חלק משיטה שלמה של הפיכת אוכלוסיות שלמות למיותרות, בכדי לנשל אותן, בכדי להחזיק אותן מתחת לרמת הקיום

המשתתף הבא בפנאל הוא פרופ' דני גוטווין מאוניברסיטת חיפה.

"התחושה היא של עלבון. המדינה יוצרת סוג של השפלה ועלבון וביזוי של האזרח. הביזוי הוא לא תקלה, הוא המטרה. ויסקונסין היא חלק משיטה שלמה של הפיכת אוכלוסיות שלמות למיותרות, בכדי לנשל אותן, בכדי להחזיק אותן מתחת לרמת הקיום. תאצ'ר אמרה שאם נשלול את כל ההטבות המופלגות לרבע הנזקק באוכלוסיה, שאר האוכלוסיה תוכל לחיות נהדר. מעמד הביניים האנגלי תמך בכך עד שזה הגיע אליו. ויסקונסין זו לא תוכנית של שיפור התעסוקה. זו תוכנית למשטור נבזי של אוכלוסיות חלשות. משטר נוקשה שהופך את האוכלוסיות לממושטרות, תלויות, נרמסות. זו לא תוכנית שנותנת אופק תעסוקתי... זו תוכנית שמייצרת תלות של אוכלוסיות גדולות. ויסקונסין הופכת לכלי שיטור של האוכלוסיות. גילו ששלילה אקטיבית מעוררת זעם, עברו לשלילה פאסיבית. צריך להסתכל על ויסקונסין כאל תוכנית למשטור של אוכלוסיות חלשות ודחיקתן אל שולי החברה. ויסקונסין מופיעה לצידן של תוכניות דומות. אם אין לך ביטוח, תביא טופס כזה, התייחבות, ככל שאתה למעלה, ויודע להרים טלפונים, החיכוך עם הביורוקרטיה יותר נמוך. ככל שאתה יותר מתמצא כך יש סיכוי שתקבל מהם. צריך לדבר על משהו יותר מקיף, משטר ההפרטה הישראלי זו מדיניות מוצהרת.

"מדוע זה חשוב שמנגנון השליטה וההתעמרות הזה יוחזק בידיים פרטיות? זהו מנגנון ביזוי, נישול, התעמרות, ועצם הפיכתו למנגנון פרטי, תפחית את חשיפותו לביקורת. כשאתה מוציא את הדברים לרשות פרטית הנבזות אינה תחת בקרה. אם הפקיד לא התנהג יפה, ערר לא ערר, יפטרו אותו ויביאו חדש תחתיו. התהליך של הפרטת מנגנון הנישול נועד למנוע שקיפות: כדי שפחות יראו אותו, שיהיה יותר אטום, פחות עמום, יהיה פחות פתוח לביקורת".

גוטווין מתייחס לעדותו של אדם חרדי שבוזה בשל השתייכותו המגזרית וטוען כי "אם פקיד ממשלה היה מדבר אליו כך, זו הייתה נחשבת עבירה". "הפרטת הנישול, הביזוי, ההתעמרות והשליטה בקבוצות מוחלשות בחברה זה חלק מהסיפור", ממשיך גוטווין. "תוכנית ויסקונסין היא ניוון מודע של שירות התעסוקה. שירות התעסוקה שונה. הוא חשוף לביקורת. ככל שמנגנונים ציבוריים יופרטו, כך השליטה והדיכוי יהיו קלים יותר. המנגנון הניאו-ליברלי הפריט את הדיכוי, כדי להעצים אותו. השבת הכוח למדינה תיאלץ אותנו לחשוב מחדש על התיאוריות שלנו. שירות התעסוקה הוא מערכת של תעסוקה. הוא אחראי על כל מנעד ההיבטים של המערכת התעסוקתית. לאט לאט מתחילים לתלות פונקציות משירות התעסוקה. ככל שמנוונים אותו הוא יכול לסייע פחות".

משטר ההפרטה משחק בישראל את המשחק הבא: הוא מנוון לנו את האוכלוסיה הישראלית, ההון האנושי, בכדי להגדיל את השליטה. ויסקונסין היא לא מערכת שאינה פועלת טוב. להפך, היא עסוקה בניוון שיטתי של אוכלוסיה שלא נקלטה בשוק העבודה. מהו היגיון ההפרטה? העברת השליטה בתחומים הולכים וגדלים להון הפרטי. יש משטרה פרטית, חברות חקירות פרטיות, זו הבגידה הגדולה של המעמד הבינוני. ויסקונסין הצליחה לתייג את המעמד הנמוך כפרזיטי ובטלני, ולייצר אשליה ולפיה "יש מי שמטפל בהם".

"שחיתות זו תופעה מובנית בהפרטה"
הכסף גרם לשופט לשלוח נערים לכלא

שחיתות היא תופעה מובנית בהפרטה. במדינת פנסילבניה נשלחו 2,000 נערים לבית סוהר בגלל ששופטים קיבלו שוחד ממוסדות כליאה פרטיים

פוקס פותח בסקירה של המתרחש בעולם בנושא זה: "הסיפור הישראלי של תוכנית מרווחה לעבודה הוא סיפור עולמי. יש לי ספר שמראה שזה קורה ב-22 מדינות. עם זאת, בכל מדינה זה מתרחש בדרך קצת אחרת. אין שתי תוכניות שהן זהות לחלוטין. אך מה שמשותף לכל התוכניות הוא ההשקפה הניאו-ליברלית אשר עומדת ביסודן. ויסקונסין היא הגרעין של מאבק על זהותה של החברה הישראלית.

באנגליה, אחרי שתי ממשלות של בלייר, הגרדיאן גרס כי בחרו בו כי הוא הצליח להכניס שירותים תומכי עבודה מטעם המדינה, הרבה יותר טוב מן החברות הפרטיות. בישראל קיימת הפרטה שמלווה בהרבה מאד שחיתות. שחיתות היא תופעה מובנית בהפרטה. הולכים להקים בית סוהר פרטי בישראל. במדינת פנסילבניה נשלחו 2,000 נערים לבית סוהר בגלל ששופטים קיבלו שוחד ממוסדות כליאה פרטיים. שחיתות זה לא איזשהו מקרה קצה של הפרטה. מחקר מטעם המדינה מדווח על כך שיש ניפוח של שעות, רישום שווא של סירובים (רישום סירוב למשתתף בכפייה בתוכנית פירושו שלילת אמצעי קיומו – ע.ב.). בישראל עברנו מאתוס של סולידריות חברתית לתפיסה של אדם לאדם זאב.

שני שוקי עבודה
שוק עבודה או שוק עבדים? [צילום: AP]

מדינות רבות מחשיבות עבודה לא בשכר לעבודה. מסתבר שאם המדינה הייתה צריכה לשלם לנשים על עבודתן בבית, הייתה משלמת הון עתק

פוקס ממשיך: "שני שוקי עבודה נוצרו בישראל. שוק עבודה ראשוני, בטוח, יציב, משרות יציבות, שוק עבודה שניוני של משרות חלקיות בשכר נמוך. מדינות שונות עושות אחת משתיים - או לצמצם את הפער בין שני שוקי העבודה, או שיכולות להגדיל את הפער, וזה מה שעושה תוכנית ויסקונסין – דוחפת אנשים לעבודות LAW PAY – NO PAY. נכנסים לעבודה במשכורת נמוכה ויוצאים חזרה לאבטלה וחוזר חלילה. מדיניות חברתית כלכלית יכולה לגרום לכך שתהיינה יותר משרות בטוחות, לאור הסיסמה "עובדים יום באופן ראוי, מקבלים שכר באופן ראוי". התפיסה הזו נעלמה בישראל. במקום 'זכות לעבוד בתנאים הולמים' יש 'חובה לעבוד'.

"עולה עוד שאלה: מהי עבודה? מדינות רבות מחשיבות עבודה לא בשכר לעבודה. מסתבר שאם המדינה הייתה צריכה לשלם לנשים על עבודתן בבית, הייתה משלמת הון עתק. אם אישה מטפלת בילדיה שלה בבית שלה זו לא עבודה? רק אם אישה זרה תטפל בילדיה, בעוד היא תעבוד בעבודה בשכר שאינו מכסה את המטפלת זה ייחשב כעבודה?".

שני קורבנות
גם עובדי שירות התעסוקה הם קורבנות [צילום: פלאש 90]

"לויסקונסין שני קורבנות: עובדי השירות הציבורי ולקוחות השירות הציבורי. מדיניות ההפרטה של ויסקונסין נועדה לשבור את העבודה המאורגנת במגזר הציבורי, שמחויב בשוויון. ככל שאני מקטין את המגזר הציבורי, אני מקטין את השוויון. משרד האוצר אומר זאת מפורשות, אורי יוגב אמר: המטרה שלי הייתה לשבור את העבודה המאורגנת בישראל. הוא רק מצטער שלא הצליח לשבור את המורים. משרד האוצר הצליח - הוא הצליח בסוג השיח. לא על שוויון. על "לחלץ" את הילדים העניים. עם 35% ילדים עניים בישראל - איך אפשר להסתכל בעיניים? מדברים על עוני, אבל לא מדברים על שוויון. בוא ננהל דיון על אחוזי העוני. זה הדיון שלנו עם משרד האוצר. אנו צריכים לשוב לתפיסה של שוק תעסוקה שנותן שכר הולם לארגוני עובדים, ולמגזר הציבורי, שלא מייבש את המגזר הציבורי. הגורם שהכי לא מאמין בשירות הציבורי הוא השירות הציבורי, משרד האוצר אינו מאמין בשירות הציבורי".

"מעל 100 איש פורצים בבכי"
יוסי פרחי [צילום: משרד התמ"ת]

עצם העבודה שאלי ישי בא לבקר בחדרה, ועומדים 150 איש מאחורי גדר של משטרה, וכשרואים את השר, מעל 100 איש פורצים בבכי, זה אחד המחזות הקשים שנראו בישראל מאז קיומה

הבא שעלה לבימה היה יוסי פרחי, מנכ"ל שירות התעסוקה, כן, אותו שירות שהאוצר מייבש, הכל בכדי להיתמם ולומר "השירות אינו מתפקד", מה שיוביל ל"הכינותי מראש" מטעם האוצר, בנוסח "במקרה הכינונו מראש תוכנית חלופית לשירות התעסוקה, הלא היא תוכנית ויסקונסין". יוסי פרחי הוא יועצו של אלי ישי לענייני תעסוקה זה שלוש שנים, ומטפל בנושא ויסקונסין בשנתיים האחרונות. פרחי מדגיש כי "אין למדוד את התוכנית לפי מספר ההשמות. עצם העבודה שאלי ישי בא לבקר בחדרה, ועומדים 150 איש מאחורי גדר של משטרה, וכשרואים את השר, מעל 100 איש פורצים בבכי, זה אחד המחזות הקשים שנראו בישראל מאז קיומה. זה חזר באשקלון.

פרחי מציין כי על התוכנית הוצאו עד כה 300 מיליון שקל, "ואם תהיה לנו תובנה ואומץ להבין שנכשלנו, זה שווה". הוא מציין כי על "300 מיליון שקל אלו" לשמש כמנוף להפקת לקחים. פרחי אינו מתעלם מהשטרסלריזם (קרי עיתונות בשירות הניאו-קפיטליזם) ומגיב למאמרו של שטרסלר בהארץ כי "לו שטרסלר היה מקדיש חמש דקות לביקור בשירות התעסוקה, עמדתו הייתה אחרת". פרחי גורס כי שטרסלר מטיל רפש ב-600 עובדים "שעושים עבודה בצורה הכי קשה ויעילה". הוא מציין כי גם בשירות הציבורי יש שכר עידוד, לפי השמות.

"העצמה תחילה"
אי אפשר לעבוד בשכר מינימום וללמוד

כשאמא שלי למדה במסגרת מבצע לביעור הבערות, היא לא יצאה אקדמאית. היא ידעה דבר אחד – לבדוק לנו את השיעורים. זה הרבה מאוד

הסכנה בתוכנית ויסקונסין, קובע פרחי, תתגלה בעוד כ-15 שנה. "אחד הדברים העמוקים בתוכנית ויסקונסין הוא העיקרון של עבודה תחילה. המבחן הראשון שעושה האדם הוא מבחן הכניסה להרגלי עבודה, ולאחר מכן נבחן אותו בדברים אחרים. האסון הגדול ביותר שתוכנית המונית שכזו תיצור הוא ניוון של ההון האנושי בישראל, בכל מה שקשור בפיתוח הכישורים. צריך לפתח אופק מקצועי. העצמה תחילה. ללמד הכשרה, אפילו מקצועית. שני שלישים מהאוכלוסיה בישראל לא הולכת לאקדמיה. האופק היחידי שלהם זו העצמה תחילה. כשהוריי הגיעו למעברה, ניווט את המדינה אדם עם חזון, לא היה לחם, בגדים, לקח חיילות ושלח אותן למעברות, ללמד אנשים לקרוא ולכתוב. ואחת מהן הייתה אמא שלי. כשאמא שלי למדה במסגרת מבצע לביעור הבערות, היא לא יצאה אקדמאית. היא ידעה דבר אחד – לבדוק לנו את השיעורים. זה הרבה מאוד".

מתוך ה-30 אלף שיצאו ל"אורות בתעסוקה", כמה מהם קיבלו השלמת השכלה? הכשרה מקצועית? יש בתוכנית יסודות טובים. אבל צריך לראות נכון כיצד היא לא מנוונת את ההון האנושי במדינת ישראל". פרחי ממשיך: "העיקרון של עבודה תחילה צריך להיות רק לאנשים שזקוקים להרגלי עבודה. החודש הקרוב, עד לאישור חוק ההסדרים, יכול להיות חודש שקובע את גורלה של מדינת ישראל.

אין דבר שיותר גרוע לישראל מאשר "עבודה תחילה". אי-אפשר ללמוד ולעבוד בשכר מינימום. מי שלומד לומד ומי שעובד עובד. כאשר באים לאנשים ואומרים להם "אתם מחוץ למעגל השלמת ההשכלה", אנו כמדינה חורצים את גורלם שנים קדימה. אין רע במיקוד חוץ אבל המסגרת האחראית צריכה להיות מטעם המדינה. המדינה חייבת להשאיר את הרגולציה הטוטאלית בידיה.

"מדינה נאמנה לכל אזרחיה"
הסתה נגד אחרים כשיטה [צילום: AP]

בכדי שיוכלו לממש את תוכנית ויסקונסין יש תהליך של דמוניזציה של אוכלוסיות שנפלטו משוק העבודה: רמאים, מכורים לגמלאות, סיפרו לאנשים עובדים שקשה להם בגלל שאחרים לא עובדים

לסיום הכינוס עולה המנחה אל הבימה, וקושרת את הנוכחים ממקום אקטואלי אחד (אוטוטו חוק ההסדרים עומד לעבור, ואם הציבור לא יהא עירני מספיק, זכויותיו הבסיסיות תתנדפנה עם עוד חוק הסדרים), למקום אקטואלי אחר: ליברמן, וה"אין נאמנות אין אזרחות" שלו. "הסיפור של לסמן אוכלוסיות שלמות כמסוכנות, זה לא סיפור של איש אחד. בכדי שיוכלו לממש את תוכנית ויסקונסין יש תהליך של דמוניזציה של אוכלוסיות שנפלטו משוק העבודה: רמאים, מכורים לגמלאות, סיפרו לאנשים עובדים שקשה להם בגלל שאחרים לא עובדים. אנו רוצים מדינה שנאמנה לכל אזרחיה, שלא משסה אזרחים אחד בשני. תוכנית שמענישה, מתנה קצבאות בתוכנית מענישה, מנשירה... אינה ראויה. צריך מדינה שתיצור תשתיות לעבודה שניתן לחיות ממנה בכבוד. זה יהיה רק על-ידי שיתוף פעולה עם אוכלוסיות. מאוד קל לסמן פלשתינים, עולים - כסכנה, וזה מאוד מפתה, אנו רוצים להציע אופציה אחרת. המאבק בתוכנית נראה אבוד, רוצים לעשות תוכנית ארצית. ולמרות שזה מצב מאוד מייאש, אני אשמח שכל מי שהיה פה ימשיך וייאבק".

תאריך:  26/03/2009   |   עודכן:  26/03/2009
ענבל בר-און
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
עבדים נהיה (2)
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
שמאי
26/03/09 13:15
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
בכינוס שנערך (יום ד', 25.03.09) לכבוד פרישתו מכס השיפוט של דיין בית הדין הרבני הגדול לערעורים, הרב דיכובסקי, אוזכר לא פעם "מירוץ הסמכויות". מהו אותו 'מירוץ סמכויות'? זהו המירוץ אשר מנהלים בני זוג, מרגע שמתגבשת במוחם מחשבה להתגרש. היות והדין קובע כי הערכאה אליה פנה אחד מבני הזוג לראשונה תהא הערכאה אשר תדון בתביעת הגירושין ובנושאים אשר כרוכים אליה (כגון הרכוש, המזונות וכדומה), כל אחד מהצדדים רוצה 'להגיע ראשון' אל מחוז חפצו, וכך נוצר 'מירוץ הסמכויות'.
26/03/2009  |  ענבל בר-און  |   מאמרים
הוצאות התקשורת הסלולרית הולכות וגדלות מדי שנה במרבית הארגונים העסקיים, והן אף חצו את הסף של 60% מסך-כל הוצאות התקשורת של הארגון, שכוללות תקשורת קווית, תקשורת נתונים, אינטרנט ותקשורת בינלאומית.
25/03/2009  |  מיכאל פנחס  |   מאמרים
ב-16 במרס השתתפתי באירוע של אוניברסיטת דה-פול, שסייעתי לארגן אותו ושהיה אמור להביא להבנה טובה יותר של מלחמת ישראל בחמאס בעזה. המטרה של הארגונים StandWithUs, הילל והמחלקה למדעי המדינה, נותני החסות של ערב זה, הייתה ברורה: לאחר שבועות של אירועים מטעם הסטודנטים למען צדק בפלשתין (SLP) שמלאו ברטוריקה אנטי-ישראלית ואנטי-יהודית, וכותרות כמו "עזה תחת אש", הצד הישראלי של הסיפור צריך היה עדיין להישמע.
25/03/2009  |  ברט כהן  |   מאמרים
הקוסם שוב הצליח
25/03/2009  |  ד"ר יובל ברנדשטטר  |   מאמרים
הגיע הזמן (כבר ממזמן) שמדינת ישראל תחיל את החוק הישראלי על בקעת הירדן. הגיע הזמן שנשנה את כיוון העגלה לכיוון הבניין; סבלנו די מהסכמים הזויים עם אויבים ערמומיים. גם סבלנו די מנסיגות חד-צדדיות ולא חכמות, שחיזקו את אויבנו וסיכסכו בינינו. היום, כשאנו לא רואים באופק שום פרטנר לשלום; היום, כשאנו כבר לא מזהים שום הבדל מהותי בין אש"ף לחמאס, אלא רק טקטי - כיצד תושמד ישראל יותר מהר, האם דרך הסכמים או דרך הטרור - אנו חייבים לפעול חד-צדדית, אבל הפעם בכיוון הבניין!
25/03/2009  |  בעז מלט  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
אלי אלון
אלי אלון
בעוברי ברחוב צד את עיני נוסחו המוזר של שלט הרחוב שמופיע עליו הכיתוב הבא בלבד: "דוד סמילנסקי פקיד ועסקן, מנהל מחלקת המים בעיריית תל אביב"    משום אין אזכור בשלט ולו ברמז לעובדת היותו...
יוסף אורן
יוסף אורן
אני בטוח ששופטי הפרס בחרו את הספרון "החזאית" כספר הטוב ביותר מאלה שהוגשו לעיונם בשנת 2022, אך גם הטוב מכולם באותה שנה לא היה כנראה מספיק טוב כדי להיבחר כראוי לפרס ברנר
בצלאל סמוטריץ'
בצלאל סמוטריץ'
הרבה זמן כבר לא חוויתי פער גדול כל כך בין המציאות לסיקור המעוות שלה בתקשורת הישראלית    צר לי לקלקל למחרחרי הריב והמחלוקת, אבל מה לעשות, פשוט הייתי שם וזה היה הרבה פחות דרמטי...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il