|   15:07:40
דלג
  אברהם שרון  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?

טעם הנתינה וקסמה

05/10/2003  |   אברהם שרון   |   מאמרים   |   תגובות

לא אתחסד. אני לא חסיד אומות העולם וקופת השרצים שלי אינה ריקה. פה ושם דבק בי רבב, פה ושם הוטל בי דופי. זה לא פוסל אותי מלתת. זה לא גורע דבר מנתינתי. אני אמשיך לתת, כי חשוב לתת, כי נכון לתת, כי ראוי לתת, כי - הנה אני כותב זאת - נעים לתת. הנתינה אינה מרוששת את הנותן אלא מעשירה אותו. היא אינה גורעת אלא מוסיפה. כשאני נותן אני לא חסר את הדבר, מוחשי או מופשט, שאני נותן אלא מתעשר בו וממנו. זו תמציתה של הנתינה. זה הסוד הגלוי שלה. זה הקסם הפשוט, הלא מאגי, שטבוע בה.

עד לאחרונה סברתי, האמנתי וקיוויתי, ייחלתי ובהחלט גם התפללתי (בשפת הסתרים הכמוסה וה - סליחה מהקוראים הדתיים - החילונית שלי) שהמשוואה שאותה כוננתי בעיני רוחי והצבתי איברים משני צדדיו של הקו המשווה אותם ובינהם, משוואה היתה נראית כך: נתינה שווה קבלה. מבחינה גרפית: נתינה = קבלה.

הנחת העבודה הבסיסית לכינונה של משוואה מתבקשת זו, טבעית ופשוטה כמו זריחת השמש ושקיעתה, היתה, שאם אתה (אני) נותן אתה (אני ולמעשה גם אתה) מקבל. סברתי, כי הקבלה היא התמורה לנתינה. היא הגמול עליה. היא תג המחיר שלה. רצף של אכזבות הניע אותי, לאחרונה, לשנות את איבריה של המשוואה. גיליתי, לאכזבתי, שהמשוואה אינה שווה. שהיא אינה עובדת. שהנחת העבודה שהנחתי בבסיסה היתה שגויה ומופרכת. שקרית.

השלב הראשון לשינויה של המשוואה היה בהחלטה שקיבלתי ביני לביני: להמשיך לתת, כפי שחונכתי, הורגלתי ונהגתי מאז ומעודי, מבלי לצפות לקבלה. השינוי הזה היה אמור להקהות את עוקץ האכזבה מאי קיומה של הלימה בין הנתינה לקבלה ובכך לשכך את מרירותה.

תקופה מסוימת, תחומה בזמן וקצובה בו, המשכתי לתת לזולת מבלי לייחל כלל ועיקר לקבלת תמורה כל שהיא - אף לא למלת תודה או לכל מחוות הוקרה אחרת. לתת את הנשמה ואת הלב, קלישאי ככל שזה יישמע וייקרא, זאת עשיתי. ולפתע - הייאמן כי ייתכן - גיליתי טעם חדש, עמוק, מתוק, מרגש ובעיקר מהותי, של עצם הנתינה. שהתמורה האמיתית לה והסיפוק שהיא מסבה אינו קשור לנתינה, כלומר לתמורה ולגמול עליה, אלא לחוויתה, לראייתה ולתפיסתה כמימוש זכות להיות אדם, להיחשב אדם ולהיקרא אדם. בקיצור ובאחת - להיות אנושי.

משהו בי נפתח והחל לזרום, הרצון לתת התעצם. מעיין הנתינה החל לשפוע. אם מי מהמקבלים את נתינתי נהנים ממנה, מה טוב ומה נעים לי. אם מי מהם שנתינתי מועילה להם, מסתייעים בה, יופי לי. אם נתינתי מקלה על הזולת את קושי החיים, מפיגה את חרדותיו ועוזרת לו עזרה ממשית, שהוא נזקק ומשווע לה, אשרי ונפלא לי. אם לאדם אחד בעולם הנתינה שלי עושה טוב - לא לשווא היא נתינתי.

לא אתחסד. אני לא חסיד אומות העולם וקופת השרצים שלי אינה ריקה. פה ושם דבק בי רבב, פה ושם הוטל בי דופי. זה לא פוסל אותי מלתת. זה לא גורע דבר מנתינתי. אני אמשיך לתת, כי חשוב לתת, כי נכון לתת, כי ראוי לתת, כי - הנה אני כותב זאת - נעים לתת. הנתינה אינה מרוששת את הנותן אלא מעשירה אותו. היא אינה גורעת אלא מוסיפה. כשאני נותן אני לא חסר את הדבר, מוחשי או מופשט, שאני נותן אלא מתעשר בו וממנו. זו תמציתה של הנתינה. זה הסוד הגלוי שלה. זה הקסם הפשוט, הלא מאגי, שטבוע בה.

וזו היא המשוואה החדשה: נתינה = נתינה. אני נותן כי אני צריך לתת וכי אני רוצה לתת וכי אני נהנה מהנתינה. זה - רק זה - הכל. אם וכאשר אני מקבל דבר מה עבור הנתינה, מה שאני מקבל אינו בבחינת אב מזון אלא התבלין המוסיף לו טעם. הקבלה היא הערך המוסף.

לא גיליתי את אמריקה רק שיתפתי אתכם בביקורי הראשון והמרגש בה. תודה על הליווי ועל הקשב שלכם.

תאריך:  05/10/2003   |   עודכן:  05/10/2003
אברהם שרון
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
בימים אלו, במלאת 30 שנה למלחמת יום הכיפורים, אני נזכר בשיחה שקיימתי עם אלוף במילואים אהרון יריב ז"ל ביום חמישי שלפני השבת הנוראה בה פרצה המלחמה.
05/10/2003  |  יורם דורי  |   מאמרים
עוד פיגוע ועוד אחד, אנחנו נהרגים, והעם הפלשתיני מת.
05/10/2003  |  אפרי הלפרין  |   מאמרים
כבר כתבתי על מצבם של אלפי המאבטחים המוצבים בכל רחבי הארץ בפתח כל קניון, מסעדה, חנות, חניון ובניין משרדים.
05/10/2003  |  עומר כרמון  |   מאמרים
מחדלי מלחמת יום הכיפורים וכשליה, שהביאו לקריסת מערכת הביטחון של ישראל באוקטובר 1973, היו בכל הרמות, אף כי רובם הוסתרו מעין הציבור. נסקור להלן את המחדלים והכשלים ברמה הלאומית/ממלכתית, ברמה האסטרטגית, ברמה האופרטיבית וברמה הטקטית:
04/10/2003  |  ד"ר אורי מילשטיין  |   מאמרים
בימים אלה שבה ועולה, במלוא חריפותה, השאלה האם תיתכן הפתעה נוספת, שבה תותקף ישראל? התשובה היא חיובית.
04/10/2003  |  ד"ר אורי מילשטיין  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
בעצם מדוע שהח"כים לא יאשרו לעצמם פגרה? אבל לא סתם אלא ללא מגבלת זמן, לכו לפגרה, לכו ואל תשובו
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
היהודים היוו רוב בעיר למעלה מ-1,000 שנים מהמאה ה-10 לפנה"ס עד 70 לספירה ומ-1850 עד היום - בסה"כ 1188 שנים
טובה ספרא
טובה ספרא
תקופה מסוכנת עם פוטנציאל לעימותים, פעולות טרור ופתיחת חזית חדשה במלחמה. ייתכן אובדן חיים, בעיקר בפעולות הומניטריות. המערכה נמשכת והסכנה מתגברת. הרבה מילים חשובות לזמנים הקרובים שעי...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il