|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
כך הכיר בג"צ בנישואין אזרחיים בישראל
|
בעוד בזירה הפוליטית בישראל מתחולל מאבק להכרה בנישואין אזרחיים בישראל, בבית המשפטי העליון הצעדים האלו נעשו, אט אט, עקב בצד אגודל ● כך זה בוצע
|
|
אין צורך להמתין לליברמן. בבג"ץ כבר עשו זאת: נישואין אזרחיים במדינת ישראל
|
|
|
|
|
הצעתי את דיכובסקי לעליון
|
|
ענבל בר-און
|
|
אהרן ברק גילה כי הדיין הרב שלמה דיכובסקי נמצא ראוי להיות שופט בבית המשפט העליון למרות שהוא חסר השכלה משפטית אלא רק משפטן בידיעותיו
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
מדינת ישראל מאופיינת בהיותה מדינת הגירה. רבים היהודים אשר הגרו לפה מארצות אחרות, שם נישאו בנישואין אזרחיים כפי שהיו נהוג בארץ מוצאם. מאידך, ישראלים יהודיים רבים, מטעמים של אנטגוניזם לדת אשר נובע מכפייה דתית אשר מייצרת תגובת נגד, בוחרים להינשא בטקסי נישואין אלטרנטיביים, רפורמים או דתיים. שלא לדבר על זוגות חד מיניים שאינם יכולים להינשא בטקס דתי "כהלכתו" שכן הממסד הרבני רואה בזוגות אלו תועבה, ועל זוגות מעורבים. כך ששאלת הנישואין האזרחיים בישראל הינה שאלה אקוטית. כאשר מבקרים את האקטיביזם השיפוטי בישראל, יש לזכור כי מקום בו המחוקק במדינת ישראל מזניח בעייה אקוטית במשך עשורים על גבי עשורים - מקום בו המחוקק מזניח את הנושא הבוער של היעדר יכולתם של רבים בישראל להנשא- בל יפלא כי בית המשפט העליון אומר את דברו בעניין. כדרכו של האקטיביזם השיפוטי, הדברים נאמרים עקב בצד אגודל. בית המשפט העליון נותן פסק דין מהוסס, לאחר מכן פסק דין נוסף, ורק כאשר הוא 'חש' כי הרוחות 'בשלו' לכך - הוא מספק בפסק דין מבית היוצר של בית המשפט העליון, תשובה לשאלה אשר המחוקק היה צריך להשיב עליה, אך נרדם בשמירה.
זה היה הסיפור של הסדרת הנישואין האזרחיים בישראל. כשהמחוקקים עסוקים בבחירות מחודשות אחת לשנתיים בממוצע, ובמקום לעסוק בנישואיהם של תושבי הארץ הם עסוקים בנישואין פוליטים בין סיעות שמתפלגות ומתאחדות חדשות לבקרים, אזרחים אשר מבקשים מענה דחוף לבעיות אקוטיות יפנו לבית המשפט העליון- וזה בסופו של יום - יאמר את דברו כפי שאמר את דברו בעניין הנישואין האזרחיים. זה החל 'בקטנה'.
בבג"צ 148/84 - קטי שמואל נ' בית הדין הרבני האזורי, פ"ד לט(4), 393 נפסק כי עולים חדשים אשר נישאו בחו"ל בנישואין אזרחיים, תחול עליהן חובת מזונות לפי הדין הדתי בישראל. בבג"צ 143/62 - הנריט אנה קטרינה פונק שלזינגר נ' שר-הפנים, פ"ד יז(1), 225 נפסק כי על משרד הפנים לרשום במרשם גם בני זוג אשר נישאו בנשואין אזרחיים, ואל לו לפקיד משרד הפנים לחקור בתוקפם של הנישואין על-פי הדין העברי.
ברע"א 8256/99 - פלונית נ' פלוני ואח', פ"ד נח(2), 213 נפסק כי "נישואי פרגוואי" אינם מקימים חובת מזונות של הבעל כלפי האישה מכוח הדין הדתי, אלא מכוח "חוזה מכללא" בין הצדדים ולפיו לא יפורק קשר הנישואין תוך התרת אחד הצדדים בקשר הנישואין חסר כל.
ברם, ראוי להתעכב על אופן ההנמקה של פסק דין זה היות ואופן הנמקה זה מאפיין מהלכים של בית המשפט העליון. בית המשפט העליון אינו נחפז לפסוק בעניינים אשר הכנסת הותירה ב'צריך עיון' (עקב בחירות חדשות לבקרים, קרעים ומריבות בין סיעות, פילוגים, איחודים, מאבקים על תפקידים כאלו או אחרים וכדומה).
לרוב בית המשפט העליון מותיר סוגיות ב'צריך עיון', ומאפשר למחוקק הזדמנות אחת, שניה, שלישית ואף רביעית להסדיר בחוק את הדרוש הסדרה. אך ורק לאחר שקריאתו של בית המשפט העליון למחוקק אינו נענית, בנימה פולנית של "אני אכתוב לי פסק דין בשקט בחושך" מסדיר בית המשפט העליון סוגיה שהמחוק התרשל בהסדרתה (וזאת בניגוד לתדמיתו של בית המשפט העליון, כאילו זה האחרון קם בבוקר וחושב לו "איזה חוק אחוקק היום בחקיקה שיפוטית?").
כך היה בפסק דין זה: בית המשפט החליט להותיר בצריך עיון את תוקפם של נישואין אזרחיים בישראל. לא בכדי קבע בית המשפט העליון באותה פרשה כי מזונות בנישואין אזרחיים יוכרו מכוח 'החוזה המשתמע' אשר נוצר בין הצדדים לדאוג אחד לשני ולא מכוח הסטטוס של "היותם נישואין".
הפתרון האפשרי השני היה מייצר יש מאיין נישואין אזרחיים בישראל.
בית המשפט העליון לא אבה לעשות כן.
הוא רצה לאפשר למחוקק את ה'צ'אנס' לחוקק זאת בעצמו. אך המחוקק כנראה עסוק בקומבינות, עסקות, תפקידים וכיבודים למיניהם, ואינו מסדיר את הדרוש הסדר. זה יביא, לאחר עשורים שבהם נמנע בית המשפט העליון להכריע בעניין, ביום אחד בנובמבר שנת 2006, את בית המשפט העליון לקבוע על דרך הפסיקה כי יש נישואין אזרחיים בישראל.
|
|
בית המשפט העליון מכיר בנישואין אזרחיים בישראל
|
|
|
|
המחוקק מתעצל לפעול בנושא [צילום: יוסי צבקר]
|
|
|
מה דינם של יהודים ישראלים אשר נישאו בנישואי קפריסין? זו השאלה אשר הועלתה ב בג"צ 2232/03 - פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי ת"א-יפו ואח' . תק-על 2006(4), בפני נשיא בית המשפט העליון (בדימ.), השופט אהרן ברק.
מעשה שהיה כך היה בשני בני זוג ישראלים יהודים, אשר היו כשירים להינשא כדת משה וישראל, אך בכל זאת בחרו להינשא בנישואין אזרחיים. עם התגלעות קרעים בחיי נישואיהם פנה הבעל אל בית הדין הרבני וביקש את התרת הנישואין. בית הדין הרבני האזורי, בפסק דינו מיום 7.4.2002, קבע כי בני הזוג נישאו בנישואין אזרחיים מתוך כוונה מודעת שלא להתחתן לפי מנהגי ההלכה היהודית, ומבלי שחל עליהם כל אילוץ בעניין. בנסיבות אלה נקבע שאין חשש לקידושין, ואין צורך בגט.
כאן המקום לציין כי מקום בו בני זוג בישראל נישאים בנישואין אזרחיים, ומבקשים להתגרש, הם באים בפני בית הדין הרבני אשר עושה אחת מן השניים: או שהוא קובע כי היות והנישואין אינם כדמו"י, הרי שבני הזוג "מעולם לא היו נשואים", והם רשאים להינשא לאחרים, או שהוא קובע, מקום בו נתקיימו "ספק נישואין" כי יש להתיר נישואיהם ב"גט לחומרא". במקרה הנדון סתם בית הדין הרבני ולא פירש באלו משני המסלולים 'בחר', בקובעו כי הוא "מתיר את הנישואין". מאוחר יותר, לכשיבהיר את כוונתו, יהא זה ציון דרך בתולדות ההכרה בנישואין אזרחיים בישראל, אך אני מקדימה את המאוחר.
הנשיא ((בדימ.)) ברק, אשר לפתחו הגיעה העתירה כנגד בית הדין הרבני האזורי, השיב את הדיון אל בית הדין הרבני האזורי ובפיו שתי שאלות: על-פי איזה דין נערכה התרת הנישואין? מהן העילות לכך? התשובות לשתי שאלות אלו תהוונה נקודת ציון בהיסטוריה של דיני המשפחה בישראל.
|
|
|
דיכובסקי החל את המהלך [צילום: ערוץ 1]
|
|
|
בית הדין הרבני הגדול סיפק פסק דין משלים מפיו של הרב שלמה דיכובסקי וקבע כי בית הדין ציין כי במקרים מסוימים מתירה ההלכה היהודית התרת הנישואין ללא גט פיטורין, ע"י מתן פסק דין לגירושין, באותו האופן שבו זה מבוצע במדינות העולם.
את הבסיס ההלכתי למתן פסק דין לגירושין מצא בית הדין הגדול בהלכות "בני נוח".
הדבר מבוסס על הגישה ולפיה על אף שבעת קבלת התורה הוחלו על בני ישראל דיני קידושין וגירושין מיוחדים להם, לא הסתלקו מהם דיני נישואין וגירושין של בני נוח. על-פי המשפט העברי גם לבני נוח יש דיני נישואין וגירושין המיוחדים להם. לפי ההלכה המקורית, יכלו בני זוג שנישאו כדין בני נוח להתגרש בלא כל עילה, למעט תום קשר הנישואין, אשר עליו מכריז בית המשפט. למנהג זה יש תוקף בדין העברי. היות שהדין העברי מכיר בנישואין אזרחיים של יהודים כב"נישואי בני נוח", עליו לקיים גם את הכללים הנוגעים לגירושים של בני זוג שכאלה. כדי לגרשם, בהתאם למנהג האוניברסלי של כל בני נח, נדרשת הצהרה של בית הדין על התרת הנישואין האזרחיים.
הצהרה זו מבטלת את הנישואין מכאן ואילך, אך לא רטרואקטיבית. בית הדין הרבני יקיים את הצהרת הגירושין לאחר שיווכח כי אין סיכוי להשלמה בין הצדדים. בניגוד לסיטואציה בנישואין דתיים, קבע הרב דיכובסקי, אשר בה נדרשת הסכמת שני הצדדים לגירושין, בנישואי בני נוח די ברצון אחד הצדדים בגירושין.
|
|
מלאכתם של שופטים עליונים נעשית בידי דיינים
|
|
|
|
השלים את המהלך. ברק [צילום: בן-ציון ציטרין ]
|
|
|
הנשיא ((בדימ.)) ברק מקבל את פסק דינו של הרב דיכובסקי ומעלה את השאלות הבאות: א. האם נישואי קפריסין של יהודים בישראל יוכרו על-ידי המדינה? ב. לאיזו אינסטנציה הסמכות להתיר נישואין אלו? ג. באילו עילות יותרו הנישואין? ד. מהן הזכויות ההדדיות (חלוקת רכוש, מזונות) עם התרת הנישואין?
ברק מציין את ההלכות הידועות ולפיהן בני זוג יהודיים אשר נישאו בחו"ל, ולאחר מכן עלו ארצה, נישואיהם תופסים וזאת מכוח המשפט הבינ"ל. למרות הקושי החברתי להכריע בשאלה באם יהודים תושבי ישראל אשר נישאו בנישואין אזרחיים, נישואיהם תקפים בארץ מכוח המשפט הבינ"ל, וזאת בשל ההשלכות הכבדות שתהנה להכרעה זו, ברק מכריע בחיוב, תוך שהוא נסמך על עמדתו של הרב דיכובסקי מבית הדין הרבני הגדול לערעורים. "תוצאה זו מתבקשת גם על-רקע מציאות החיים בישראל", מוסיף ברק: "אלפי יהודים, אזרחי המדינה ותושביה, מבקשים לממש את נישואיהם בדרך של נישואין אזרחיים המתבצעים מחוץ לישראל. זו תופעה חברתית שהמשפט צריך להתחשב עימה". בכך מבטא הנשיא ((בדימ.)) ברק את עמדתו של פילוסוף המשפט דבורקין ולפיה בבואו של שופט להכריע בעניין בעל השלכות חברתיות ומדיניות, עליו להתחשב בעמדות, תפיסות וצרכי החברה באותה עת. גישה זו מכונה במשפט התיאוריה הפוליטית הקוהרנטית.
הנשיא ברק קובע כי הנישואין יתפסו "אם יש לבני הזוג כושר להינשא על-פי משפטם האישי וטקס הנישואין נערך במסגרתה של שיטת משפט זר המכירה בו".
ברק רואה ב"כוחו של אדם לעצב את התא המשפחתי שלו כרצונו" חלק מזכות היסוד לכבוד, אשר הינה זכות חוקתית.
בעקבות הרב דיכובסקי קובע גם ברק כי התרת נישואין אלו תיעשה באמצעות גירושין בעילות המקובלות בעולם כולו מקום בו מדובר בנישואין אזרחיים: תום הנישואין. ברם, ההכרעה בשאלת תוקפם של הנישואין ובשאלת הצורך בגט מחומרה תלויה בנסיבותיו של כל מקרה: גט או פסק גירושין מבית דין רבני מבטיח כי בני הזוג, שהינם יהודים "לא יותרו לשוק שלא כדין, על כל המשמעויות ההלכתיות החמורות הכרוכות בכך", מצטט ברק מתוךפסק דינו של דיכובסקי.
עם זאת, קובע הנשיא ברק, הגם שבית הדין הרבני יתיר את הנישואין האזרחיים, הוא לא יסדיר את סוגית חלוקת הרכוש, משמורת הילדים וכדומה, הן משום שבן זוג אשר כרך בתביעת הגירושין שהגיש את נושא הרכוש ומשמורת הילדים – לא עשה זאת בכנות (היות ובחירתו מלכתחילה במסלול של נישואין אזרחיים מלמדת שאינו מעוניין בגירושין על-פי הדת), והן משום שנישואין אזרחיים - רק הפן החיצוני שלהם (היינו, כלפי צדדים שלישיים) מוכר על-ידי בתי הדין הרבניים, לא הפן הפנימי שלהם: על האחרון להיות מוסדר על-ידי בית המשפט לענייני משפחה. העילות להתרת הנישואין, קבע ברק, תהנה קרע בלתי ניתן לאיחוי בין בני הזוג.
ברק מציין כי: "יש לאפשר לבני הזוג להשתחרר מכבליה של מסגרת נישואין כושלת. יש לאפשר למי שחי זמן רב בנפרד מבן או בת זוגו, לאחר שיחסיהם התמוטטו, לצאת ממסגרת הנישואין. לצד זה, יש להבטיח הסדרה צודקת והוגנת של חלוקת רכוש ותמיכה כלכלית בין בני הזוג.... פירוק מיידי של התא המשפחתי, ללא כל ניסיון להשכין "שלום בית", אינו עולה לרוב בקנה אחד עם טובתם של הילדים". עם זאת, את הזכויות הרכושיות בין בני הזוג כתוצאה מקשר הנישואין שפורק, קובע ברק, יש להסדיר בבית המשפט לענייני משפחה.
את פסק הדין מסיים הנשיא ((בדימ.)) ברק באלו המילים:
"ההכרה בישראל בנישואין אזרחיים בין יהודים, אזרחי הארץ או תושביה, שנערכו תחת כנפיו של דין זר, מעוררת שאלות קשות. מצב דברים שבו אלפי זוגות של יהודים אזרחי המדינה או תושביה, אינם נישאים בישראל כדת משה וישראל, אלא נישאים בנישואין אזרחיים מחוץ לישראל, יוצרת מציאות שהמשפט הישראלי חייב להתמודד עימה. התפקיד העיקרי בעניין זה מוטל על המחוקק. זהו ללא ספק נטל כבד מאוד. עם זאת, פסק הדין הרבני המשלים ופסק דיננו שלנו, המשקפים את הדין הקיים, עשויים להוות בסיס נורמטיבי עליו תוכל הכנסת להשתית את הפתרון הראוי לנישואין אזרחיים אלה, הנערכים בין יהודים ישראלים מחוץ לישראל. כל עוד המחוקק לא יאמר את דברו, אין מנוס מפתרונן השיפוטי של הבעיות שהחיים מעוררים."
|
|
| תאריך:
|
27/03/2009
|
|
|
עודכן:
|
27/03/2009
|
|
ענבל בר-און
|
|
כך הכיר בג"צ בנישואין אזרחיים בישראל
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
דודו3993
|
28/03/09 01:10
|
|
|
|
2
|
|
סטודנטית למשפטים
|
15/04/09 15:56
|
|
|
|
3
|
|
דרור_מכספית
|
23/02/12 21:21
|
|
פסק דינו של השופט (כתוארו אז) אהרן ברק, בפרשת בבלי ( בג"צ 1000/92 - חוה בבלי נ' בית הדין הרבני הגדול , פ"ד מח(2), 221) היווה את אחת מנקודות הציון במאבק בין מערכת בתי המשפט לבין מערכת בתי הדין הרבניים על יצוב דמותה של החברה הישראלית. באותה פרשה הוכרע כי בתי הדין הרבניים כפופים לחוק האזרחי.
|
|
|
|
|
האיסור הגרמני משנות ה-30' על הוראת "המדעים היהודיים", כגון תורת היחסוּת, היה, על-פי ההיגיון המעוות של גרמניה דאז, מעשה רציונלי. כי הרציונליות שהייתה מקובלת על מרבית הציבור הגרמני, כולל אצל אנשי המדע בקרבו, תפסה את היהודים כאיום ממאיר, ובשם ההגנה על האנושות צריך היה לעוקרם מכל פעילות בחברה, כשדחיפותה של משימה זו גברה על החתירה לאמת המדעית.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
חומש ויקרא ראשיתו בקורבנות וטוהרה, הֶמשכוֹ בכשרוּת המאכלים וטהרת המשפחה והכהנים – דרך קידוש האדם במצוות - וסופו בשמיטה וגאולת קרקעות. לכאורה, שלוש הפרשות הראשונות העוסקות בקורבנות, בטהרה ובנגעים, הן פרשות טכניות – בניגוד לפרשות הדרמתיות של מכירת יוסף, יציאת מצרים ועוד.
|
|
|
|
|
לקראת השבעת הממשלה בכנסת אפשר עתה לומר, כי הקואליציה שקרמה עור וגידים בימים אלה אינה שונה טכנית מכל יצור קואליציוני אחר בעשורים האחרונים. מפלגה אחת גדולה יחסית וסביבה מפזזות כמה מפלגות לוויין. מפלגה אחת גדולה שבראשה עומד מרכיב הקואליציה ולצידה שתי מפלגות בינוניות, ושתיים או שלוש קטנות, שיחד מאפשרות את השגת הרוב הנדרש להרכבת ממשלה.
|
|
|
|
|
