"משטרת ישראל נודפת ריח רע של פוליטיזציה ושחיתות היישר מקודקודה" - כותב אהרן רול, ידידי, ולצערי לא רק שאינו טועה, אלא קולע לדעת רבים.
הקיצוצים התקציביים במשרד לביטחון פנים הותירו את הקצונה הבכירה והזוטרה במשטרה מבלי יכולת לקרוא על חילופי השלטון. במשטרת ישראל לא שמעו ולא קראו על הרוב, שזרק בבחירות את הפוגרומיסטים המושחתים מקטיף ומעמונה לאופוזיציה.
בוּרוּת זו הביאה, למיטב הבנתי, את מפקדי מחוז הדרום במשטרה לחולל עוד
השתוללות בנוסח המוכר היטב להם - עוד מימי אוסלו העליזים: הפרעה לתנועה החופשית של אזרחים, הרוצים להתאסף, ולהפגין נגד עוולות המשטר.
יש טיפשים, שחושבים בטעותם התהומית, שזו תמצית הדמוקרטיה. בכאילו "דמוקרטיה היחידה במזרח התיכון" - תמצית הדמוקרטיה היא אלות השוטרים, שסופגים מפגינים בחסות בית המשפט.
אם לא בורות השוטרים ומפקדיהם - הרי שאטען לחילופין דווקא ההפך: במשטרת ישראל יודעים היטב, שהעלית תיתן להם תמיכה מלאה כשישסו את סוסיהם ואת אלותיהם במפגינים - כי הם משמר העלית, הנאבקת על שימור זכויות-היתר, ששדדה מהעם היושב בציון.
כארבע שנים חלפו מאז פרעו הקלגסים בשחור ושוטרי משטרת ישראל במתנגדי הנסיגה האווילית מגוש קטיף, שלוותה בפוגרום ובטיהור אתני - כמובן, בחסות העלית המשפטית (כמו בכל פוגרום...). עד היום עמדו רק מעט שוטרים לדין, למרות שברור לחלוטין, שמפקדיהם עברו על החוק כשהורו להם להסיר את תווי הזיהוי ממדיהם, כדי שלא יוכלו להתלונן על מעשיהם. מאז נוקטת המשטרה בקו אלים, שמפריע למי שמנסה לתעד את התפרעויותיה - כמיטב המסורת הבולשביקית - ובניגוד לחוק. אך שום דבר לא יכול לעצור קצין משטרה מתפרע בתמיכת בית המשפט הישראלי. עובדה: בג"צ סירב לעצור את קידומו של ניסו שחם, קצין הנימוסים של משטרת ישראל, שתועד בהתפרעותו. וזו רק דוגמה קטנה לתמיכה המלאה של מערכת המשפט בפוגרומים, שעורכת משטרת ישראל באויבי העלית.
בעקבות דחיית עתירתו אז
אמר ח"כ פרופ' אריה אלדד (שהוכה על-ידי שוטרים בפוגרום בעמונה, ונגרמה לו נכות של עשרה אחוזים), כי "מדובר בהחלטה אומללה של בית המשפט, שלא הבין את הסוגייה שעמדה לפניו. בית משפט הסבור שגרימת נכות בשיעור של עשרה אחוזים לחבר-כנסת בהפגנה היא בגדר כוח סביר, שמפעילה המשטרה, הוא בית משפט המכשיר אלימות משטרתית, אינו שם לה גבול בקו אדום ומאות האזרחים החפים מכל פשע שהוכו מכות רצח בידי המשטרה בוודאי מבינים היום שיקשה עליהם למצוא צדק בבית המשפט".
כפי שלימדונו רבותינו, שאין שופטים אדם בכעסו, לימדונו שופטי ישראל, שאינם מוכנים לשפוט שוטר במכותיו.
וזו מערכת המשפט, שידעה לשלוח נערה צעירה למעצר עד תום ההליכים, כיוון שהביעה אי-אמון במערכת (כלומר, על דעותיה, שאינן לרוחה של מערכת המשפט הנכבדה), אך השיתה קנס עלוב על ניצב-משנה אפי מור, שהורשע בהכאת אזרח (דרך אגב, מפכ"ל המשטרה החליט לקדם את נצ"ם מור לדרגת תת-ניצב ולתפקיד ראש מנהלת ההגירה של המשטרה - למרות הרשעתו - ראו
כאן. וגם
בר"ע (ירושלים) 512/08 - דוד בן יעקב נ' נצ"מ אפי מור).
פרשת מור ופרשת שחם אינן חריגות, המלמדות על המנהג, אלא המנהג עצמו. כבר לפני שנים קָבלתי על שיש לנו משטרה אלימה, המכה את אויבי השלטון כשיטה. אהרן רול מזכיר, כי אלה אינם כוללים משום-מה את האנרכיסטים, המכים את חיילי צה"ל בבילעין ואחרים, שהעלית תומכת בהם בכל פה. לדעתו, השימוש לרעה ב"כוח השררה" כולל את השמאלנים, המתפרעים, בחסות מערכת המשפט והמשטרה, בחברון. אוסיף את אי-הגשת כתב אישום נגד מוחמד בכרי, שהשמיץ בסרטו השקרי, ג'נין, ג'נין, (שמומן גם על-ידי הרשות הפלשתינית) את חיילי צה"ל במבצע "חומת מגן".
לדברי רול, יש כאן "ברית של גנבים", שמשתפים פעולה ברמיסת החוק במדינת ישראל נגד רובו של הציבור הישראלי, כדי להגן על "חלוקת השלל... קיומה [של ברית זו] ושרידותה".
למרות רצוני - אולי בגלל חול המועד - לראות חיובי, איני מאמין, שהשר יצחק אהרונוביץ' (שמגיע משורות המשטרה) ישנה דבר. למרות רצון הבוחר, גם בתחום הזה תמשיך המדינה להידרדר במדרון החלקלק, שמטפחת מערכת המשפט הישראלית.
