|   15:07:40
דלג
  יפעת גדות  
עיתונאית עיתונות זהב בע"מ
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך

כרסום בחוסן וקושי נפשי בעוטף עזה

כרסום בתחושת החוסן בקיבוצים, עלייה בולטת במספר הפונים לסיוע נפשי ורמת אמון נמוכה בהנהגה, הם רק חלק מהממצאים של מדד חדש שפותח במכללת ספיר על-מנת לבחון את תחושת החוסן של תושבי עוטף עזה
02/11/2015  |   יפעת גדות   |   חדשות   |   ישראלי-ערבי   |   תגובות
[צילום: מרים אלסטר/פלאש 90]

ציון נמוך
בין חמשת תחומי החוסן שנבדקו בסקר נמצאו הבדלים מובהקים סוגיית הלכידות הקהילתית הוערכה בציון הגבוה ביותר (73.2 מתוך 100), בעוד האמון בהנהגה הוערך בציון הנמוך ביותר (49.6) שאר הקטגוריות (ביטחון, כלכלה וחוסן אישי) הוערכו בהערכה דומה (בין 56.5 ל-59.4).

קיץ 2014 בו התחולל מבצע צוק איתן היה תקופה קשה עבור אנשי הנגב המערבי. עם סיום המבצע חזרו החיים למסלולם השגרתי, אך האיומים ותחושת הסכנה נותרו בעינם. ברומטר ספיר הוא מדד חדש שבא להעריך את תחושת החוסן של תושבי אזור הנגב המערבי המתגוררים עד שבעה ק"מ מהגבול עם רצועת עזה. המדד פותח במסגרת קורס ייעודי לנושא במכללת ספיר, וכולל סקר דעת קהל משולב עם ממצאי עבודות חקר בנושאים רלוונטיים.

הממצאים מראים כי תושבים רבים נמצאו במצוקה ונרשמה עלייה בולטת במספר הפונים לסיוע נפשי בהשוואה לממוצע בשנים הקודמות, הן בשדרות והן באוכלוסיית הקיבוצים והמושבים. בולט במיוחד מספרם של ילדים בין הפונים, וראוי לציון מספר מזערי של פונים מתוך האוכלוסייה הוותיקה באזור (גילאי 56+). נתונים אלו תומכים בממצאי הסקר לפיהם תחושת החוסן אצל האוכלוסייה המבוגרת גבוהה באופן ניכר בהשוואה לאחרים. גם בקרב אוכלוסיית הצעירים תחושת החוסן גבוהה מאשר בקרב גילאי הביניים, בה תחושת החוסן היא הנמוכה ביותר.

בעוד שבעבר נמצא כי תושבי הקיבוצים מגלים פחות תסמיני מצוקה בהשוואה לתושבי שדרות, במדד הנוכחי לא נמצאו הבדלים מובהקים בתחושת החוסן בין קיבוצים, מושבים והעיר שדרות. נראה כי הכרסום העיקרי בתחושת החוסן חל בשנה האחרונה דווקא בקרב אוכלוסיית הקיבוצים. ההסבר לכך טמון, כפי הנראה, באיום המרגמות והמנהרות שהפך למרכזי במלחמה האחרונה והשפיע בעיקר על הקיבוצים הנמצאים צמוד לגדר.

באופן כללי, תחושת הלכידות הקהילתית היא גבוהה ותומכת בחוסן, ואילו רמת האמון בהנהגה היא נמוכה יחסית. בכל סוגי היישובים רמת האמון בהנהגה המקומית גבוהה יותר מאשר רמת האמון בהנהגת המדינה, כאשר הפער בולט במיוחד בקיבוצים.

בסקר נמצא כי תחושת החוסן אצל גברים גבוהה יותר מאשר אצל נשים. במחקרי עבר נמצאו ממצאים שונים בהקשר זה, אם כי לרוב מיוחס לנשים רגישות גבוהה יותר לטראומה (שאיננה זהה לתחושת חוסן).

תחושת החוסן של מי שהגדירו עצמם כדתיים נמצאה גבוהה יותר מאשר מי שהגדירו עצמם כמסורתיים או כחילוניים. נמצא גם קשר בין חוסן למספר גבוה של ילדים, ממצא שניתן לייחס לעובדה שמרבית המשפחות מרובות הילדים הן דתיות. בדומה לממצאים מוכרים במחקרים על אושר ומשמעות, ניתן להסביר זאת באמצעות שילוב של שני גורמים: האמונה הדתית יחד עם לכידות ותמיכה של הקהילה תורמים ליכולת ההתמודדות ותחושת החוסן.

לא נמצא קשר בין רמת השכלה ורמת תחושת החוסן.

אבטלה כפולה

בהיבט החברתי/כלכלי, נמצא כי מאז מבצע "גשמי קיץ" ב-2006, לאחר כל הדרדרות ביטחונית (מבצע/מלחמה) רמת האבטלה בשדרות עלתה ב'מדרגה', ובתקופות הרגיעה שבין המבצעים היא נשמרת פחות או יותר קבועה או משתפרת קצת. רמתה כיום - כפולה מהממוצע הארצי. כחלק מההסבר לתופעה ניתן לומר כי לאחר כל סבב לחימה מספרם של מקבלי הבטחת הכנסה בשל נסיגה במצבם הנפשי, נמצא בעלייה.

בחינה דמוגרפית/כלכלית מראה שלמרות השנה הקשה שעברה על האזור, הדבר כמעט לא בא לידי ביטוי בעזיבת תושבים ואפילו ישנה צמיחה דמוגרפית מרשימה (למשל, במועצה האזורית אשכול), ובמקביל ישנה בשנים האחרונות גם עלייה יוצאת דופן במחירי הנדל"ן בשדרות, שהיא גבוהה יותר משיעור העלייה הממוצע בשאר חלקי הארץ. ניתן להסביר את הדבר הן בתחושה גבוהה של לכידות קהילתית, והן בהטבות שמעניקה הממשלה למתגוררים באזור.

בעוד שבעבר נמצא כי תושבי הקיבוצים מגלים פחות תסמיני מצוקה בהשוואה לתושבי שדרות, מה שהוסבר, בין השאר, בלכידות הקהילתיות ובעזרה ההדדית הגבוהה יותר בקיבוצים, בסקר הנוכחי לא נמצא הבדל מובהק בין תחושת החוסן הכללית של תושבי הקיבוצים לתושבי שדרות והמושבים. קיימים אומנם הבדלים המצביעים על פער מסוים "לטובת" הקיבוצים, אולם ההבדל הינו קטן מאוד ולא מובהק.

ניתן לשער כי הממצא נובע מכך שבמהלך אירועי "צוק איתן" הפכו האיומים של המרגמות והמנהרות לאיומים מרכזיים ובעלי השלכות מרחיקות לכת על תחושת הביטחון של תושבי הקיבוצים, שרבים מהם נמצאים בסמיכות לגדר הגבול. הדבר קיבל משנה תוקף עקב מותם של שני מבוגרים וילד מפצצות מרגמה (בקיבוצים נירים ונחל עוז).

גברים - תחושת חוסן גבוהה יותר

בסקר נמצא כי תחושת החוסן של גברים (62.8) גבוהה יותר מזו של הנשים (56.6) בהבדל מובהק. בספרות העוסקת בהשפעות מלחמה וטראומות מוצאים כי נשים בדרך כלל סובלות יותר מתופעות אלה ברמה האישית. עם זאת, במחקר שנערך בקריית שמונה לאחר מלחמת לבנון השנייה (2006), לא נמצא הבדל ברמת החוסן האישי והקהילתי בין גברים לנשים. הסקר הנוכחי, שגם הוא משקלל בתוכו היבטים אישיים וקהילתיים, מראה ממצא שונה ולפיו הנשים ב"עוטף עזה" הן בעלות תחושת חוסן נמוכה מזו של הגברים.

ניתוח הממצאים לפי גיל מצא הבדל כמעט מובהק בין הגילאים והוא מראה גרף בעל צורה של U, כאשר האוכלוסייה המבוגרת ביותר היא בעלת החוסן הגבוה ביותר, והאוכלוסייה בעלת תחושת החוסן הנמוכה ביותר היא של גילאי הביניים.

מעניין לציין בהקשר זה, כי תופעה דומה מתקבלת במחקרים על אושר. גם תחושת האושר שמבטאים אנשים בשאלונים, בניתוח על-פי גיל מראה גרף בעל צורת U, כאשר המבוגרים והצעירים מראים אושר גבוה, וגילאי הביניים בתחושת אושר נמוכה יותר. גם ההערכות עצמן בגרף האושר שנעות בין 6.3 ל-7.0 דומות בשיעורן היחסי לגרף במדד החוסן 56-68 (בהתאמה לסולם). התופעה מוסברת על-ידי האינטנסיביות והלחצים שבה מצויים אנשי גילאי הביניים המתמודדים במקביל עם משפחה, ילדים, זוגיות, עבודה וקריירה.

נמצא הבדל מובהק בתחושת החוסן בין אלה שהגדירו עצמם כדתיים לבין אלה שהגדירו עצמם מסורתיים או חילוניים.

נראה כי גם הממצא הבא, המצביע על קשר חיובי בין מספר הילדים לבין רמת החוסן, קשור לעניין זה שכן למשפחות דתיות יש בממוצע מספר ילדים גבוה יותר.

גם בנושא זה הממצאים במחקרי אושר מראים ממצאים דומים, על פיהם דתיים באופן כללי מאושרים יותר מלא-דתיים. הממצאים מוסברים על-ידי שילוב של האמונה הדתית הנותנת משמעות לקשיים ותקווה לעתיד טוב יותר, יחד עם קהילה חזקה ומגובשת יותר שמהווה מקור תמיכה.

אמון בהנהגה מקומית

לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות לפי רמת ההשכלה. תחושת החוסן איננה מאפיינת אנשים משכילים יותר או פחות, אלא מושפעת כנראה מגורמים אחרים.

בכל סוגי היישובים רמת האמון בהנהגה המקומית גבוהה יותר מאשר רמת האמון בהנהגת המדינה. הפער בולט במיוחד בקיבוצים שם ניכרת רמת אמון נמוכה בהנהגת המדינה. בשדרות הפער קטן יחסית, ורמת האמון בהנהגה המקומית נמוכה בהשוואה לאחרים.

עליה בשיעורי האבטלה

מספר המטופלים במרכז החוסן בשער הנגב לאורך השנים עמד על כ-140-180 לשנה (למעט שנת 2010 שהייתה רגועה יחסית). בשנת 2014, בעקבות מבצע צוק איתן עלתה כמות המטופלים כמעט פי שלושה(!), כאשר 367 מתוך המטופלים הגיעו במהלך מבצע צוק איתן ולאחריו (ורק 64 עד חודש יולי).

ניתוח של גילאי הפונים מראה כי 65% מהפניות היו של ילדים, 35% מבוגרים, כאשר לאורך כל השנים הללו רק 15 פניות של מבוגרים בגילאי 65 ומעלה. נתונים דומים מתקבלים גם ממרכזי החוסן האחרים. כך למשל, גם במרכז החוסן בשדרות כמות המטופלים גדלה מאוד בחודשי "צוק איתן" ולאחריו.

הנתונים מצביעים על עלייה באבטלה לאחר המבצעים הביטחוניים. ניתן לראות כי ישנה עלייה באחוזי האבטלה לאחר כל מבצע. לאחר מכן עשויה לחול ירידה מסוימת, אולם המגמה הכללית היא של עלייה הדרגתית בשיעורי האבטלה שהם כיום כפולים מהממוצע הארצי.

למרות המצב הביטחוני והשלכותיו על החוסן, שוק הנדל"ן בשדרות והסביבה מפגין עוצמה רבה. אין עזיבה משמעותית של תושבים ואזור הנגב המערבי אף נמצא בצמיחה דמוגרפית. מחירי הנדל"ן בשדרות עלו בהדרגה ובצורה חדה מאז שנת 2009, אז היה מחירה של דירה ממוצעת כ-175,000 שקל, בעוד כיום מחירה כ-638,000 שקל (וזאת לאחר שכבר הגיעה, לפני מבצע צוק איתן, למחיר של 731,000 שקל). לפיכך מדובר בעלייה מרשימה של 364%, כאשר שיעור העלייה גבוה במידה ניכרת משיעור העלייה הארצי. כן ניכר צמצום פערים גם מול העיר השכנה אשקלון.

מדד ברומטר ספיר בא לתת הערכה של חוסן תושבי הנגב המערבי המתגוררים עד לטווח של 7 ק"מ מגבול רצועת עזה. המדד מתבסס על סקר דעת קהל ועל ממצאים מעבודות חקר שביצעו סטודנטים מהמכללה. המדד פותח ונחקר במסגרת קורס ייעודי שהוקדש לשם כך, שבמהלכו עסקו הסטודנטים ביחד עם סגל הקורס בלימוד היבטי החוסן, פיתוח המדד, העברה וניתוח של סקר דעת קהל, וביצוע עבודות חקר במגוון נושאים רלוונטיים. הסיכום הנוכחי מכיל אינטגרציה של ממצאי המחקר, תחת השם 'ברומטר ספיר'.

סקר דעת הקהל נערך בחודשים מאי-יוני 2015 בקרב מדגם מייצג של אוכלוסיית האזור. הסקר כלל 280 נשאלים ונמצא בעל מהימנות פנימית גבוהה. טעות הדגימה בסקר היא 5.83%. הסקר כלל 20 שאלות שעסקו בחמישה תחומים (4 שאלות לכל תחום): חוסן אישי, לכידות קהילתית, תחושת הביטחון, מצב כלכלי ותעסוקתי, ואמון בהנהגה. לכל תחום חושב ממוצע, ומדד החוסן הוא הממוצע הכללי. עבודות החקר של הסטודנטים, הוסיפו מידע בתחומים הבאים: מספרי המטופלים במרכזי חוסן ובאגף הרווחה בשדרות, שיעורי האבטלה ומצב שוק הנדל"ן בשדרות, וניתוח התקשורת המקומית ויחסה לסוגיית הביטחון.
תאריך:  02/11/2015   |   עודכן:  02/11/2015
יפעת גדות
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
כרסום בחוסן וקושי נפשי בעוטף עזה
תגובות  [ 0 ] מוצגות   [ 0 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  ישראלי-ערבי
שאלת הנורמליזציה בין מדינות ערב לישראל העמידה את הרשות הפלשתינית מאז הקמתה בדילמה. מצד אחד, הרשות תלויה ביחסי גומלין "נורמליים" עם ישראל, במיוחד במישורים הביטחוני והכלכלי, הכרוכים באינטראקציה יומיומית בין הצדדים. מסיבה זו, הפרקטיקה הפלשתינית בשאלת הנורמליזציה הייתה מאז הסכמי אוסלו שמרנית פחות משל יתר מדינות ערב, גם אלו החתומות על הסכמי שלום עם ישראל. מצד שני, למרות גמישותם היחסית של הפלשתינים, הם נוהגים לפעול לריסון גילויי נורמליזציה בין ישראל למדינות ערב, ובמיוחד מדינות המפרץ והמגרב, על-מנת לשמרה כמנוף לחץ על ישראל לקראת המשא-ומתן על הסכם הקבע. יוזמת המלך הסעודי פהד מ-1981, ובעקבותיה יוזמת המלך עבדאללה, שהעלתה ערב הסעודית ב-2002 (בגלגולה הנוכחי "היוזמה הערבית"), קיבעו את המשוואה שרצו הפלשתינים כאשר התנו את פיתוח היחסים בין מדינות ערב לישראל בכינונו של הסדר שלום כולל.
כל עוד לפלשתינים יש תביעה אולטימטיבית בלתי מתפשרת לזכות השיבה ולגבולות 1967 אין שום סיכוי לפתרון.
01/11/2015  |  מתי דוד  |   מכתבים/הערות
במקום סיכום אדון במהות הניצחון במלחמה נגד טרור הסכינאים, שהינה רק אפיזודה אחת במלחמתנו הארוכה לחרות ישראל במולדתו. אעשה זאת בעזרת מושגים, ששאלתי מדברי אלוף (מיל') גרשון הכהן בהרצאתו ב"סדנת אלפרדו", 27 באוקטובר 2015. למרות זאת, העיבוד וההקשרים כולם שלי.
01/11/2015  |  אביתר בן-צדף  |   מאמרים
"ארץ ישראל שייכת לעם ישראל": זו אחת האמונות החשובות ביותר בחייה של נוהא חאשד, מדענית מצרית בת 51, שמתגוררת בימים אלה בישראל. חאשד היא אחת המוסלמיות המאוימות ביותר בעולם: היא סבלה עינויים ומאסר ארוך במצרים, ונמלטה לישראל בעור שיניה אחרי פרוץ האביב הערבי וחילופי השלטון במצרים.
27/10/2015  |  מעיין כפיר  |   כתבות
רוח הקרב בחצי-האי סיני השתנתה במהלך 2015, בעקבות ההחלטה של הארגון הג'יהאדיסטי המרכזי שפועל באזור להישבע אמונים לארגון 'המדינה האיסלאמית' (דאעש). התפתחות זו מעמידה אתגרים בפני מצרים ובפני ישראל, שהיא מטרה פחות מיידית, אולם במקביל, היא מייצרת פתח להחלשת התבצרותו של הארגון בסיני.
27/10/2015  |  זאק גולד  |   כתבות
רשימות נוספות   /   ישראלי-ערבי  /  מי ומי    / 
רשימות נוספות   /   ישראלי-פלשתיני  /  מי ומי    / 
רשימות נוספות   /   מבצע צוק איתן  /  מי ומי  
ערבי ישראלי עבר לסוריה באמצעות רחפן  /  איציק וולף, עידן יוסף
מחלוקת בבג"ץ על הריסת בתים  /  איתמר לוין
גולשי נבחרת ישראל לא ישתתפו באליפות העולם  /  עידן יוסף
תתעוררו, המציאות קוראת לכם  /  דרור אידר
ומה עם הציבור הערבי?  /  דורון מצא, מאיר אלרן, איתמר רדאי
מי ישלוט על הר-הבית  /  יהודה דרורי
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
אלי אלון
אלי אלון
בתי העלמין הקיבוציים, לרוב מטופחים ומגוננים בצמחי ושיחי נוי ובעצים מצילים    בסך-הכל ניתן לקבוע כי בתי העלמין הקיבוציים מטופחים יותר מאשר בתי עלמין אחרים
יוסף אורן
יוסף אורן
מתחילה התכוונה המחברת לכתוב רומן רב-דורי על משפחה המתמודדת עם משבר האקלים הפוקד את כדור-הארץ בעיירה צפונית אחת, ורק משום שלא הצליחה לממש את התוכנית המקורית, החליטה להעלים את כישלונ...
יוסי אחימאיר
יוסי אחימאיר
במקרה שלנו התמונה המדומיינת הפוכה: ישראל היא האריה, המותקף משום-מה על-ידי עדר זברות מתייהרות    היוכלו החיות המפוספסות, עטויות כפיות וסרטים ירוקים למצחם ללביא הבודד?
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il