"המורים מפחדים לדבר על רצח רבין"

"בכל הטקסים ובכל הפעולות שעושים מעבירים קורות חיים של יצחק רבין, ובאיזשהו שלב ממש לומדים את זה בע"פ. אני מרגישה שבבתי הספר מפחדים קצת, במיוחד בבתי הספר התיכונים. יש מורים שמפחדים לפתח שיח אמיתי שיכול לפתור את בעיות ההסתה והאלימות" - כך אמרה (יום ד', 4.11.15) אופיר יקיר, נציגת מועצת התלמידים והנוער הארצית בוועדת החינוך לציון 20 שנה לרצח ראש הממשלה יצחק רבין.

דבריה של התלמידה זכו לחיזוק מצד ניר עזרא, מנהל בית ספר יסודי בשכונת פסגת זאת בירושלים וחבר הסתדרות המורים שטען כי "המהות של היום הזה צריכה להשתנות. למורים אף שמקבלים הנחיות אחרות, יותר קל לעסוק בעניינים הטכניים, זה פשוט יותר ויותר סטרילי. יש משהו בסטריליות הזאת שצריך להתנקות. אם מגיעים לצבא עם דעות קיצוניות אז מערכת החינוך צריכה לשאול את עצמה הרבה מאוד שאלות".

ההנצחה והלימוד הופכים להיות קשים יותר

הדרה רוזן, מנהלת יחידת מועצת תלמידים ונוער במשרד החינוך סיפרה לוועדה כי משנה לשנה נושא ההנצחה והלימוד הופכים להיות קשים יותר ויותר. "יש יותר לגיטימציה להגיד דברים שלא העזו להגיד בעבר. כואב לי לראות שבני הנוער לא מכירים את ההיסטוריה וכיצד מורים חוששים לגעת כיום בנושא הזה. השיח לא נדחק, זה באוויר, אך לא באותה עוצמה, למרות שאנחנו מנסים. היא ציינה שבעבר בתי ספר ממלכתיים דתיים רבים יצאו לסייר בקבר רחל ואילו השנה הוציא משרד החינוך חוזר מיוחד האוסר על טיולים בימים אלה כדי שהתלמידים יוכלו להתמקד בלקחי רצח רבין.

ד"ר נורית כהן - לוינובסקי ממרכז רבין אמרה כי "במרכז רבין שואפים להוציא ממערכי החינוך את הקונטקסט של שמאל וימין, ולהתמקד ברצח עצמו - שהרוצח הרים יד על הדמוקרטיה הישראלית. אנחנו פוגשים הרבה מאוד תלמידים שמצדיקים את הרצח, שהיו שמחים ללחוץ על ההדק בעצמם. היום נשמעות אמירות בריש גלי ובלי היסוס ולפעמים אפילו בגיבוי של איש החינוך שמלווה אותם. יש מגזרים שלמים בחברה הישראלית שלא עוסקים ברצח הזה - חרדי, ערבי וגם מערכת החינוך הממלכתית דתית".

יעל גוראון, מפמ"ר אזרחות ציינה בהקשר זה כי "אנחנו בהחלט חושבים שהשיח על לקחי הרצח הוא חשוב וקריטי יותר".

בסיכום הדיון אמרה ח"כ מירב בן-ארי, מ"מ מקום יו"ר הוועדה, כי הוועדה רואה בדאגה את הפיחות שחל בציון רצח רבין במערכת החינוך. הוועדה קוראת לציין את רצח רבין גם במוסדות החינוך שאינם ממלכתיים, וכן להרחיב את שיעורי האזרחות גם לתלמידי היסודי ולתלמידי חטיבות הביניים באופן שיאפשר ליותר תלמידים להיחשף לנושאים החשובים של דמוקרטיה וזכויות אדם.