הרב יאשיהו פינטו אינו מבקש לבטל את הסדר הטיעון, בו הודה במתן שוחד של 200,000 שקל לתת-ניצב אפרים ברכה ז"ל. כך הבהיר (יום ב', 16.11.15) סניגורו, עו"ד אביגדור פלדמן, בדיון בבית המשפט העליון על חומרת עונשו של פינטו - שנת מאסר בפועל.

השופט יצחק עמית רמז, שבית המשפט לא יעיין בראיות נוספות: "יש הסדר טיעון רזה ואנחנו נישאר כאלה". ואילו השופט צבי זילברטל אמר: "כאשר יש הסכמה שלא יוגשו ראיות מעבר לכתב האישום, גם בית המשפט צריך לעמוד בזה".

לטענת פלדמן, סגן נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב, עודד מודריק, הוסיף לגזר הדין פרטים מחמירים שלא נכללו בכתב האישום. לדברי פלדמן, בהודעותיו של תת-ניצב אפרים ברכה ז"ל - שאת הגשתן אסר מודריק - יש חומר רב המשליך בצורה משמעותית על עונשו של פינטו. אין שחר לטענה בגזר הדין לפיה לפינטו הייתה מרות על ברכה, שלא היה חסיד שוטה שלו, והיחסים ביניהם היו הדדיים - כפי שאמר ברכה עצמו, טען.

"הדיון מאוד פשוט"

פלדמן ביקש מבית המשפט לפסוק עקרונית לראשונה על היחס בין תיקון 113 לחוק העונשין לבין הסדר טיעון, דהיינו: האם על בית המשפט לפעול לפי כל אותם כללים כאשר מוצג בפניו הסדר. השופט מני מזוז אמר, כי אינו יודע לאן טיעון זה מקדם את פלדמן, שכן בתי המשפט - ובצדק - ראו את תיקון 113 כפועל לצידם של הסדרי הטיעון והוא הדרך לבחון את סבירותו של ההסדר. לכן, הציע מזוז לפלדמן להתמקד בחומרת העונש בתוך המתחם, שכן מודריק קבע את העונש המירבי שביקשה המדינה.

עמית אמר: "הדיון מאוד פשוט. הלקוח של אדוני הורשע בשלוש עבירות. התביעה אמרה שהיא רוצה שנה, אתם אמרתם שאתם רוצים אפס. עכשיו אדוני צריך לשכנע אותנו שבתוך הטווח הזה טעה בית המשפט, כאשר הוא בחר בשנה ולא במשהו אחר. זה הכל". פלדמן טען, כי בדיקת ההסדר לפי תיקון 113 הייתה מובילה להורדת העונש למינימום. עמית שב ואמר: "זה פשוט מאוד. אדוני יטען שהיה מקום להעניש בפחות משנה, חבריך יטענו שבית המשפט כבר הביא בחשבון את כל הנסיבות לקולא. זה כל התיק הזה".

לדברי פלדמן, פינטו וברכה התחברו מעבר ליחסים שבין רב לתלמידו, אלא גם ביחסים אישיים שנגעו לבעיות של הרבנית דבורה פינטו ושל אחד מבני משפחתו של ברכה. "בתוך המערכת הזאת הוצע לברכה סכום כסף כעזרה", טען פלדמן, שגם הזכיר שברכה לא היה מעורב בחקירת פרשת חזון ישעיה - המניע למתן השוחד לטענת המדינה.

עוד טען פלדמן, כי אלמלא היה מורה יואב סגלוביץ לברכה להקליט את פינטו - המהלך היה נקטע והכסף כלל לא היה מועבר לברכה. ברכה סירב לקבל את הכסף, וסגלוביץ הניע אותו לשלוח את אשתו אל הרבנית לקבל את הכסף, טען. "יש אירועים שאינם השחתה של המערכת, אלא יחסים שאפשר לפרש אותם כך או אחרת. הנאשם לקח על עצמו את הפירוש שזה שוחד וקיבל את האחריות למתן שוחד, למרות שיש פנים לכאן ולשם", טען. לכן אין מקום להטיל על פינטו את כל החומרה של עבירת השוחד. "בית המשפט קמא התייחס בביטול למעמדו של הנאשם בקהילתו, שאנשים משחרים לפתחו ולעצתו".

לא לפייסבוק ולעיתונאים

נציג המדינה, עו"ד אריה פטר, השיב, שהיסוד הנפשי של ברכה אינו העומד בבסיס כתב האישום אלא נקודת המבט של פינטו. ברכה אמר בהודעותיו שלא היה מדובר ביחסים שוויוניים, אלא ראה בפינטו מורה דרך רוחני מן המעלה הראשונה, ולכן יש היתממות בטענה שלא היו ביניהם פערי כוחות ברמה הרוחנית.

פטר אמר, שהטענות בנוגע למסירת החומר לפינטו הן הכפשות. "המדינה מעולם לא מנעה מהסניגורים להגיע לחומר החקירה. זכות העיון ניתנה ומומשה", טען. לדבריו, החלפת הסניגורים גרמה לעיכוב, בעוד ליועץ המשפטי יהודה וינשטיין ולפרקליט המדינה שי ניצן, היה חשוב לסיים את הסאגה במהירות. עוד אמר פטר, כי זכות העתקתו של חומר החקירה אינה זהה לזכות העיון בו. הוא גם העיר, כי חומר החקירה מיועד להגנתו של הנאשם ולא להעלאתו לפייסבוק או להעברתו לעיתונאים.

לדברי פטר, מודריק הביא בחשבון את כל הנסיבות המקלות, אך זילברטל הקשה: "לפי מה שאדוני אומר, מה שנשאר לבית המשפט הוא לפסוק את הרף העליון, כי הכל כבר נשקל בהסדר הטיעון. כאשר הושג ההסדר, נלקחה בחשבון האפשרות שהעונש יהיה קל יותר". פטר השיב, כי ניתן להתערב כאשר בית המשפט לא נתן את המשקל הראוי לשיקול מהותי. פטר ציטט מתוך ספרו של פינטו, אשר כתב שתשובה אמיתית היא "התהפכות כנה". אולם אמר, הדבר אינו נראה בערעורו של פינטו, ולכן מבקשת המדינה לדחות את הערעור.