"לכלול בדיקת HIV בסל בדיקות ההריון"

"אלחם מול האוצר ומשרד הבריאות על מציאת התקציב - לא ייתכן שהמדינה נותנת לתינוקות להיוולד נשאי HIV" - כך אמרה יושב-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, ח"כ עאידה תומא-סלימאן בדיון על הכללת בדיקת HIV לסל הבדיקות המומלצות לנשים בהריון, לציון יום האיידס העולמי החל היום.

יו"ר מיכל חוברס, יו"ר החברה לרפואת איידס: "אם נגלה את האישה בזמן, נוכל למנוע את ההדבקה של היילוד במעל 99.5% והנתונים הולכים ומשתפרים. השיטה הכי יעילה היא להציע לכולן, אלא אם מישהי מסרבת ומתנגדת אקטיבית, ובכל העולם כבר הגיעו למסקנה שכך מגיעים להכי הרבה נשים. בניו-יורק היו נולדים פעם 400 תינוקות עם HIV בשנה והשנה הגיעו לאפס, ואם הם או קובה, הגיעו לזה, אז גם אנחנו, שיש לנו שכיחות יותר נמוכה, רצוי שנעמוד באותו מקום".

הנורמה כיום לא מצליחה למנוע הידבקויות

ד"ר דניאל שם-טוב, אגף שחפת ואיידס במשרד הבריאות: "נושא הדיון הוא האם המדינה תמליץ על בדיקה אוניברסלית לנשים הרות לבין אותה מדיניות שהיא שילוב של המלצה של הצעה לנשים מקבוצות סיכון ואפשרות לכל שאר הנשים להיבדק. ההחלטה הזו היא מבוססת על האפידמולוגיה הספציפית של מדינת ישראל. אנחנו ארץ של עליה והגירה, ורוב המקרים של הנשאים בארץ הם כתוצאה של הדבקה בעולם. אין ילדים שנולדו בארץ בשנים האחרונות והודבקו ב-HIV שלא לאם הנמצאת בקבוצת הסיכון, למעט מקרה אחד שבו האבא היה נשא. וכאמור, לאימהות בסיכון משרד הבריאות מחייב להציע את הבדיקה בשלב ההריון".

יו"ר הוועדה שאלה את ד"ר שם-טוב האם כל אותן אימהות מקבוצות הסיכון אכן עשו את הבדיקה, והוא השיב שלא כי ההנחיה של רק להמליץ ולא לחייב. על כך אמרה יו"ר הוועדה: "אז זה אומר שהנורמה הקיימת עד היום הזה לא מצליחה למנוע את ההידבקות".

ד"ר שם-טוב: "אני מסכים איתך. עכשיו יש משמעות רבה גם למה שכיניתי 'הערך המנבא', שיעיד על תוצאות כוזבות של הבדיקות. בבדיקה הראשונה, 5000 אנשים יקבלו תוצאה חיוביות, ואז נבקש מהם לחזור פעם שניה, ואז רק 2 אנשים יימצאו כחיוביים באמת. טווח הזמן בין הבדיקות הוא שבוע-עשרה ימים, ותקופת זמן כזו של לחת יכולה להיות מסוכנת לאישה בהריון".

משרד הבריאות לא מתנגד להכללת הבדיקה

שם-טוב הוסיף כי "כתבנו נהלים וניסינו להדריך את הרופאים, ופה אני מסכים שיש לנו מקום לשיפור, כי כנראה המסר לא עבר מספיק, כי עדיין נולדים ילדים מודבקים מנשים בקבוצות הסיכון. לאור כל מה שאמרתי משרד הבריאות לא מתנגד להכללת הבדיקה, אבל בסדר העדיפויות של המשרד הדבר נמצא במקום נמוך".

ד"ר מרגלית לורבר: "זו פעם ראשונה שאנחנו שומעים הצהרה גורפת של משרד הבריאות שהם לא מתנגדים לבדיקה גורפת של נשים בהריון".

ד"ר יובל לבנת, מנכ"ל הוועד למלחמה באיידס: "שמח שנאמר פה ממשרד הבריאות שאין התנגדות מקצועית לבדיקה, אלא רק תיעדוף תקצובי, כי בנהלים עד היום הטיעון הרשמי היה שאין צידוק אפידמיולוגי לבדיקה, וזה שינוי עמדה חיובי"

עו"ד חן שמילו, ראש תחום מדיניות ציבורית בהסתדרות הרפואית בישראל: "לאור הקונצנזוס הקיים אצלנו, הר"י תסייע לרופאים ולרופאות לגבש הנחיות קליניות, שיחייבו את כלל הקהילה הרפואית בארץ, במידה והרופאים ירמו את הכפפה. אני בטוח שאז גם קופות החולים ומרד האוצר ימצאו את התקציב. הצידוק הרפואי לבדיקה חוצה תחומי התמחויות, ואנו ננסה לקדם את זה".

פרופ' עידו שולט, מנהל היחידה לרופאת אם ועובר בבי"ח רמב"ם: "הדעה המקצועית החד-משמעית שלנו היא להצטרף להמלצה הגורפת הזו. אין ספק שאיתור המוקדם של הנשים כיום לא עובד וכושל. אני לא שואל אישה אם היא במעגל הזנות או כמה יחסי מין היא מקיימת ועם מי, כי אני לא יכול. ולכן יש חשיבות להציע את הבדיקה"

ח"כ עאידה תומא-סלימאן סיכמה את הדיון ואמרה: "אני אפנה לשר הבריאות ולשר האוצר כדי לנסות להשיג את הכיסוי התקציבי לשינוי מדיניות בנושא הזה, ומתן הוראות שיציעו את הבדיקה. אפנה גם לקופות החולים, ואני יודעת שאני נכנס פה לסוג של מלחמה, כי שמענו שיש אצל הקופות הסתייגות מסוימת, אבל אני מאמינה ששינוי לא בא בקלות".