|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
העובדים הזרים מושפלים ונרדפים בארץ לא רק על-ידי מעסיקיהם, אלא גם בידי הרשויות, בו בזמן שלא מצויים בכלל עובדים ישראלים המוכנים או מסוגלים למלא את מקומם
|
|
התנהגות לא מוסרית כלפי העובדים הזרים [צילום: בוצ´צ´ו]
|
|
|
|
|
רבבות העובדים הזרים שמאכלסים כיום את ישראל יצרו למדינה דימוי של שוק-עבדים אחד גדול. מעבידיהם רודים בהם ללא הרף, וגם השלטונות אינם טומנים ידם בצלחת. התעמרותם כלפיהם גובלת בחרפה והתנהגותם אליהם היא בכפפות של ברזל.
כבר בימיה הראשונים של הממשלה החדשה, מיהרה משטרת ההגירה להכריז כי תפעל לגירושם של העובדים הזרים, בתואנה שהם תופסים את מקומות העבודה הפוטנציאליים של ישראלים מחוסרי-עבודה. אלא שבכך רק יורה לעצמה משטרת ההגירה ברגל. אחרי ככלות הכל, שום עובד ישראלי מן השורה אינו מוכן, ומן הסתם גם לא מסוגל, למלא את מקומו של העובד הזר. זה האחרון נקרע, בעל-כורחו, בעבודתו הקשה והמסורה, שבה הוא תומך ומסייע לחולים ונזקקים שאינם יכולים לתפקד ולשרת את עצמם ללא עזרתם. לעובד הישראלי אין הסבלנות, החמלה והמיומנות שיש, למשל, לעמיתו התאילנדי, הפיליפיני או ההודי, הדרושות כל כך לטיפול יומיומי שוטף בסבלו של ישיש, נכה וחולה כרוני. הוא גם אינו מוכן להשלים עם שכר הרעב המוקצב לעובד הזר.
הרימו ידיים
למרות המחסור המשווע בידיים עובדות ישראליות לצרכים אנושיים כל כך, לא נרתעים השלטונות מלממש את צווי הגירוש נגד העובדים הזרים. הצרה היא שהגירוש נעשה, משום מה, על גבם של אותם נזקקים וחלכאים, שאינם מסוגלים לתפקד בלעדיהם.
במרבית המקרים נאלצים העובדים הזרים לעבוד בתנאים מחפירים ואנטי-סוציאליים. מגוריהם ספרטניים ותת-אנושיים, דרכוניהם נשללים מהם על-ידי מעבידיהם ונמנעים מהם התנאים המינימליים המגיעים להם. יש ביניהם כאלה שאפילו נקלעים לחרפת-רעב. אלא שבצר להם, אין הם מעזים אפילו לפצות פה, נמנעים מלפנות לעזרת הביטוח הלאומי, בהנחה שממילא לא יזכו לטיפול הרפואי הנדרש, או סתם מחשש שהפנייה רק תעיר את הדב מתרדמתו ותביא, בסופו של דבר, לגירושם מן הארץ. ואם לא די בכל אלה, גם המעביד עצמו נרתע, בדרך כלל, מלהצהיר על קיומו של עובד זר תחת חסותו, ובלבד שלא ייאלץ לשלם עבורו 2.5 אחוזים מן השכר המגיע לו.
שם רע
מלבד משטרת ההגירה, הרודפת את העובדים הזרים עד חורמה, גם משרד הפנים, האמור להגן על זכויותיהם הבסיסיות, אינו עושה את מה שהוא אמור לעשות: להיחלץ לעזרתם של העובדים העשוקים, החיים בתת-תנאים של עבדים, ולספק להם את ההגנה והסיוע והנדרשים להם כל כך, שעה שחירותם הבסיסית נשללת ביד גסה ורומסת. הגיעו הדברים לידי כך שרבים מן העובדים הזרים נאלצים לעבוד מסביב לשעון, ללא יום-מנוחה בשבוע, ובמקרים לא מעטים גם מעוכב שכרם, או שנשלל מהם כליל. אחרי ככלות הכל, הם הרי לא באו לכאן כדי לעשות חיים. תכלית בואם אחת ויחידה: לסייע למשפחותיהם שמעבר לים.
ראוי שלא לשכוח את זעקת אותם ימים ארורים, בהם דוכאו היהודים בתפוצות עד עפר בידי מעבידיהם ובידי השלטונות. לישראל של היום אין שום זכות שבעולם, לא חוקית ולא מוסרית, להתנכל בארצה שלה לעובדים הזרים המגיעים אליה כדי למלא אחר צרכיהם של מי שכל כך זקוקים להם. אבל גם את הנעשה אין, משום מה, להשיב. את השם הרע, שכבר הוציאה לעצמה המדינה ביחסה המשפיל לאותם עובדים, היא תתקשה ממילא לתקן.
|
| תאריך:
|
01/05/2009
|
|
|
עודכן:
|
01/05/2009
|
|
ראובן לייב
|
|
פסק דינו של שופט בית הדין הארצי לעבודה, אייל אברהמי, מבטא מגמה של מעבר מפרשנות מצמצמת בדין הפלילי לפרשנות תכליתית. בעוד שהגישה הקלאסית תפסה את סמכותה של המדינה להעניש כ'רע הכרחי' ועל כן גרסה כי מקום בו חיקוק פלילי מתפרש בשתי דרכים, תבחר הפרשנות אשר מקלה עם הנאשם, הרי שגישת הפרשנות התכליתית קובעת כי כל חיקוק יפורש על-פי תכליתו, גם אם עסקינן בחיקוק פלילי.
|
|
|
|
|
הנכבה, היא האסון הגדול שקרה לערביי ארץ ישראל. הם הימרו על ניצחון ברור וחד-משמעי של מדינות ערב על היישוב היהודי בא"י והתבדו. חלק מהם אפילו תכנן את חלוקת השלל. עברו ביישובים יהודיים וסימנו בתים: זה יהיה שלי... וזה - שלך. עבורם זו הייתה שיגרה. באופן דומה ירשו בני דתם את בתי היהודים כשגירשו אותם ממדינות ערב. לו היינו עושים רשימת מלאי של רכוש ובתי יהודים שנותרו מאחור במדינות ערב אל מול הרכוש ובתי הערבים מא"י שנמלטו או גורשו, אינני בטוח איזה סכום היה יוצא גבוה יותר.
|
|
|
|
|
לאחרונה ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מפי סגנית הנשיאה כבוד השופטת וסרקרוג בע"א (חי') 555/08 לוטפיה נ' חליל. באותו עניין דובר ב - "הסכם נטו", דהיינו בהסכם במסגרתו לקחה הרוכשת (לטפיה) על עצמה את כל חבויות המס בגין העסקה כך שהוסכם שהמוכר לא ישא בכל מס שהוא בגין מכירת המקרקעין.
|
|
|
|
|
מראשית ימיה הורכבה לבנון מפסיפס של עדות וקבוצות חברתיות מגוונות: סונים, שיעים, נוצרים - על כיתותיהם השונות, דרוזים ועלאווים. יכולתן של קבוצות אלה לקיים מדינה במרחב שבין ג'בל עאמל שבדרום לבין טריפולי שבצפון, התבססה על חלוקה מוסכמת של עמדות הכוח במערכת הפוליטית, על-פי מפתח עדתי: הנשיא - נוצרי מרוני, ראש הממשלה - סוני, ויושב-ראש הפרלמנט - שיעי. גם בבית הנבחרים קיימת חלוקה נוקשה במסגרתה מוקצה מספר קבוע של נציגים לכל עדה. כך, 128 חברי הבית נחלקים ל-64 צירים נוצרים (34 מרונים, 14 יוונים אורתודוכסיים, 8 יוונים קתוליים, 5 ארמנים אורתודוכסים, 1 ארמני קתולי, 1 אנגליקני 1 פרוטסטנטי) ו- 64 צירים מוסלמים (27 סונים, 27 שיעים, 8 דרוזים ושני עלאווים). הבחירות עצמן הינן בחירות אזוריות כאשר בכל אזור מוקצה מספר קבוע של נציגים לכל עדה. הנציגים עצמם נבחרים על-ידי כלל הבוחרים באזור הבחירה. מערכת הבחירות הנוכחית הינה החמישית במספר מאז סיומה של מלחמת האזרחים הלבנונית בשנת 1989.
|
|
|
|
|
בימי ספירת העומר עם ישראל מאמץ מנהגי אבלות לזכר הריגתם של עשרים וארבעה אלף מתלמידיו של רבי עקיבא. על מה ומדוע נהרגו תלמידיו הגדולים הללו? על-פי הגמרא במסכת יבמות (סב, ב) על דבר פשוט, כביכול - "מפני שלא נהגו כבוד זה לזה"!
|
|
|
|
|
