מזכיר המדינה האמריקני, הנרי קיסינג'ר, נפגש ב-1975 עם שר החוץ העירקי, איש מפלגת הבעת', בפריז, במטרה לנרמל את היחסים עם בגדד במסגרת ניסיון ההתקרבות של ארה"ב לעולם הערבי, על-רקע המלחמה הקרה. הפגישה, אשר התקיימה בביתו של שגריר עירק בפריז, סאלח מהדי עמאש, היתה הפגישה הראשונה בין בכירים אמריקנים לעירקיים בדרג זה, מאז עליית הבעת' לשלטון בעירק ביולי 68'.

לא יצאו כל סיכומים מאותה הפגישה, אולם מדוח הפגישה מה-17.12.75, מסמך סודי שהוסר מעליו האיפול ומתפרסם עתה (ו', 2.4.04) בעיתון "א-שרק אל-אווסט" היוצא לאור בלונדון, עולים פרטים חדשים ומעניינים מתוך השיחות. קיסינג'ר אמר לעמיתו העירקי דאז, סעדון חמאדי, כי וושינגטון מעוניינת בהמשך קיומה של ישראל, אם כי לא כנטע זר המהווה גורם אימפריאליסטי כפי שהצטיירה אז, וגם היום אגב, בעיני מרבית העולם הערבי.

ישראל, אמר אז קיסינג'ר, אינה מהווה איום תמידי, שכן תוך 10-15 שנה היא תיהפך למדינה קטנה, דוגמת לבנון, ונטולת כל השפעה על העולם הערבי. במסגרת זו, ציין, הסיוע האמריקני לישראל עתיד לקטון במהלך השנים הקרובות.

קיסינג'ר טען בפני עמיתו העירקי, כי ישראל מעוניינת להיפטר ממנו, קרי מקיסינג'ר עצמו, בטענה שהוא גורם להתרככות בעמדותיה. לדבריו, ישראל מעוניינת לזרוע סכסוכים פנימיים בתוך העולם הערבי, שכן מצב כגון זה מקנה לה הישגים, ולהיות הידידה היחידה של וושינגטון במזרח התיכון. "אבל אנחנו רוצים ידידים נוספים", הסביר.

כבר ב-75' התוודה קיסינג'ר כי יש להכיר ב'זהות פלשתינית' בצורה זו או אחרת. וושינגטון, הוא הדגיש, אינה מתנגדת עקרונית להקמת מדינה פלשתינית, אם כי בשלב הזה הדבר לא רלוונטי. אשר לפליטים הפלשתינים, אמר, חייבת להיות בפניהם הברירה אם להישאר במדינות המארחות או לחזור למדינה הפלשתינית שתקום ביום מן הימים.

אחד היועצים העירקיים שנכח בפגישה, ציטט את פארוק קדומי, היום ראש המחלקה המדינית באש"ף, שאמר "איך נוכל להכיר בישראל אם היא אינה מכירה באש"ף?". קיסינג'ר הרגיע אותו: "עם כל הכבוד, מה שישראל עושה או חושבת פחות חשוב ממה שמחליטה ארה"ב".


להלן קטע מתוך הדוח:

- סודי -

"מהצד העירקי: שר החוץ העירקי, שגריר עירק בפריז ואחד מעוזריו
מהצד האמריקני: מזכיר המדינה, הממונה על שגרירות ארה"ב בסעודיה ופיטר רודמן, מהמועצה לביטחון לאומי
תאריך: 17 בדצמבר 1975
שעה: 12:20-1:18
מקום: ביתו של שגריר עירק בצרפת

תמלול:

קיסינג'ר: בשנים האחרונות לא התקיימו מגעים רבים בין מדינותינו, אולם אני כאן כדי לנצל את ההזדמנות הזו למיסוד המגעים. לא נפתור את כל הבעיות בפגישה אחת, והדבר מצריך לפחות שתי פגישות [כל הנוכחים צוחקים-הערה בדוח].

חמאדי: אני מברך אותך על עמדתך. לא התקיימו מגעים מסיבות המוכרות לכולנו. אולם חילופי דעות הם תמיד דבר מועיל.

קיסינג'ר: אנו לא סבורים כי קיימת התנגשות בסיסית בין האינטרסים הלאומיים של עירק וארה"ב...

חמאדי: ...עירק היא חלק מהעולם הערבי ואנו סבורים שארה"ב היתה הגורם המרכזי בקידום ישראל למצבה כיום.

קיסינג'ר: למעשה כן.

חמאדי: ישראל נוסדה ב-1948 ולא היתה קיימת יום אחד אלמלא ארה"ב.

קיסינג'ר: גם לאיחוד הסובייטי היתה יד בדבר באותה התקופה.

חמאדי: אמת... ההבדל הוא שאתם סבורים כי ישראל תישאר לנצח... אולם היא נוסדה על חלק מאדמתנו ואינכם רואים זאת כך... ישראל מהווה כעת איום ישיר על הביטחון הלאומי העירקי.

קיסינג'ר: לדעתי אם הייתם משנים את הממשלה בעירק, הם [כלומר הישראלים, הערה בדוח] לא היו מונעים זאת מכם [כולם צוחקים-הערת בדוח].

אני מבין את טענתך... כשאני אומר שאנו רוצים להדק את היחסים עם עירק אני מתכוון בין השאר שאנו יכולים גם בלי זה [כלומר בלי התמיכה הגדולה בישראל]. המדיניות שלנו כעת היא לנקוט מהלך לשיפור היחסים עם העולם הערבי...

לא היתה לנו תכנית ב-48' לייצור גורם אימפריאליסטי באזור... עד 73' היתה ליהודי התפוצות השפעה רבה על ארה"ב אולם בשנתיים האחרונות הדבר השתנה, בהתאם למדיניות זו...

אנו לא זקוקים לישראל כדי להשפיע בעולם הערבי. נהפוך הוא, ישראל גרמה לנו יותר נזק מאשר תועלת ביחסינו עם העולם הערבי...

אינני מסכים איתך שישראל היא איום תמידי. כיצד אומה של שלושה מיליון איש בלבד יכולה להוות איום תמידי?... אני אומר לך שתוך 10-15 שנים תיהפך ישראל למדינה כמו לבנון, שתיאבק על קיומה ותהיה נטולת כל השפעה על העולם הערבי... אם הבעיה היא קיומה של ישראל, אזי לא נוכל לשתף פעולה, אבל אם הסוגייה היא עניין של גבולות, נוכל לשתף פעולה...

אנו רוצים בקיומה של מדינת ישראל... איש לא יכול לכבוש את העולם הערבי... גם אם ייקחו את דמשק, קהיר ורבת המון, אתם תישארו שם, כמו גם לוב. לפיכך, אם ישראל רוצה להישאר כמדינה דוגמת לבנון - כלומר מדינה קטנה - אנו נתמוך בהם.

חמאדי: מה דעתם של הישראלים בנושא?

קיסינג'ר: ראשית, הישראלים רוצים להיפטר ממני, משום שגרמתי להם להתרכך בעמדותיהם. שנית, הם רוצים לשסות את הערבים בינם לבין עצמם, משום שהם סבורים כי הם באמצעות המלחמה הפנימית ויצירת תוהו ובוהו, הם יגרפו הישגים. דבר שלישי, הם רוצים להעביר חוקים בארה"ב נגד הערבים... הישראלים מעוניינים ומקווים שהערבים יחזרו למצב בו היו ב-67' ו-73', כאשר הסורים והמצרים היו בעימות עם ארה"ב, כדי שיוכלו לומר שהם הידיד היחידי של ארה"ב במזרח התיכון... אנחנו רוצים ידידים נוספים".