ב-1 בינואר 2012 נכנס לתוקפו החוק המחייב הצבת מידע סטטי בתחנות האוטובוס. אולם ארבע שנים אחרי, החוק מופר ברגל גסה. בדיון שקיימה (יום ב', 4.1.16) ועדת הכמשנה לתחבורה ציבורית, חשפה מנהלת אגף הפעלה ורישוי תחבורה ציבורית ב
משרד התחבורה, נעה אבירם, כי בכ-40% מעשרות אלפי התחנות בתחבורה הציבורית אין שילוט סטטי כנדרש. בישראל כ-30 אלף תחנות, חלקן תחנות סככה וחלקן תחנות עמוד.
מנתונים שמסר משרד התחבורה ל-News1 עולה כי עד כה הוצבו כ-13 אלף שלטים בתחנות הסככה בכל רחבי הארץ. לדברי המשרד,
אגד הוא המפעיל היחיד שטרם סיים את הצבת השלטים בכל תחנות הסככה שבאחריותו. אולם בדיקת News1 מעלה כי הוא אינו המפעיל היחיד שאינו מציב שילוט סטטי כנדרש.
הבעיה העיקרית - עם אגד
על כך אומרים במשרד התחבורה, כי במסגרת הסכם הפשרה עם מפעילי התחבורה הציבורית, בוצעה חלוקת אחריות להצבה והתקנה של שילוט סטטי בתחנות בין מפעילי התחבורה הציבורית באוטובוסים, על בסיס אזור הפעילות הגאוגרפי של כל מפעיל. לכן, כל מפעיל קיבל רשימת מק"טים של תחנות עליהם הוא אחראי. בהתאם לחלוקה גאוגרפית זאת, קיבל אגד את האחריות להצבת שילוט בכ-6,000 סככות בכל רחבי הארץ. עד כה, אגד הציב שילוט ביותר מ-70% מהסככות שבאחריותו והצבת הסככות נמשכת גם בימים אלה.
ככל הנראה, מוסיפים במשרד, יתר המפעילים סיימו את ההצבה בתחנות שבאחריותם, בכל הסככות המאפשרות את הצבת השילוט הסטטי. מובן, כי מספר הסככות משתנה באופן תדיר הן בהקמת תחנות חדשות והן עקב החלפת סככות המבוצעת ע"י הרשות המקומית.
מעבר לכך, ציינו, בחלק מהשילוט הסטטי בתחנות בוצע ונדליזם, שבא לידי ביטוי בהסרת המפות ואף בפירוק מתקני השילוט, תופעה איתה מתמודדים המפעילים באופן שוטף. במקרים אלה, הונחו המפעילים לפעול ללא דיחוי להצבה מחודשת של השילוט לטובת ציבור הנוסעים. כמו-כן, הונחה אגף הבקרה ברשות הארצית לבדוק את נושא הצבת השילוט הסטטי בתחנות, במסגרת הבקרה השוטפת שמבוצעת ע"י הרשות על כל המשתמע מכך - לשון התגובה. כתב News1 מדגיש כי למרות האמור, יש תחנות של מפעילים אחרים בהן כלל לא הותקן שילוט סטטי כאמור. ח"כ
יעל כהן-פארן (
המחנה הציוני), תושבת פרדס חנה, סיפרה על כך שבתחנה המתינו שתי קשישות מאשקלון, אך לא ידעו שאין אוטובוסים המובילים לחיפה, לתל אביב ולזכרון יעקב משום שהמידע בתחנה לא היה עדכני.
600 סככות בשנה
הדיון בוועדה עסק בעיקר בתנאים ובמצב בתחנות. נעה אבירם אמרה כי המשרד מתקצב הקמה של 600 סככות בשנה. "בשנים אחרונות הרשויות לא נדרשות להוסיף תשלום עבור הדגם הבסיסי, שיש בו התייחסות לקרינת UV והגנה משמש וגשם, אך הן אחריות על תחזוקה ושמירת המתקן מפני ונדליזם", אמרה. לדבריה, הדיון מתפרץ לדלת פתוחה משום שהמשרד מבצע בקרה ואכיפה שוטפת ואף מקדם הנחיות תכנון שיגדירו דרישות מינימליות שיגדירו מה צריך להיות בכל מתקן תחבורה ציבורית (תחנה מרכזית, מסוף, חנה וסע, מתקן משולב וכו'). היא הוסיפה כי ההנחיות התכנוניות צפויות להיות מאושרות בשבועיים הקרובים כגרסה ראשונית. עוד ציינה אבירם כי המשרד העביר לרשויות המקומיות טיוטה ראשונית של תקנות באשר לסככות, ולאחר שתתקבל ההתייחסות, בתוך כחודש, יקודמו התקנות . הוועדה ביקשה להעביר את החומר אליה ולארגוני הנוסעים על-מנת שניתן יהיה להעיר.
עוד אמרה שכיום ישנם 2,500 שלטים דיגיטליים ושיש תקצוב וקידום של 2,000 נוספים. לדבריה, יש בתכנון שלט מתקדם סטטי ודיגיטלי שייתן מידע גם על המסלול.
יו"ר הוועדה
דב חנין פתח את הדיון בחידה, ושאל "מהו המתקן הציבורי שבקיץ לא נותן צל ובחורף לא מספק מחסה מהגשם". הוא אף השיב ואמר כי "זו לא חידה כי כולם יודעים שהתשובה היא תחנות ההמתנה לתחבורה הציבורית". לדבריו, "התחנות הן כל דבר חוץ ממשהו שמתאים ונוח להמתנה של בני אדם, ואנחנו כאן כדי לשנות את זה".
איפה הצל
מייסד כנס הצל במרחב הציבורי, ד"ר מרטין וייל, הציג דוגמאות לתחנות אוטובוס ואמר כי בישראל במשך 8 חודשים בשנה אנשים מחפשים צל ולא מוצאים. "תחנות האוטובוס של ג'י-סי-דקו מיוצרות היום בצרפת בצורה שאולי מתאימה לפריז, אבל לא לתל אביב", אמר. לדבריו, הפתרון היחיד הוא לתת למעצבים הנחיות ברורות לעצב תחנות שמספקות צל ברוב שעות היום ובעיקר בשעות שיא החום. וייל ציין כי בעיית הצל קיימת בין היתר גם בפארקים, במגרשי משחקים, בבתי קברות, במדרגות ציבוריות ובחצרות בתי ספר. לדבריו, אין ניצול של צל מבניינים גבוהים ושותלים עצים לא מתאימים, דוגמת דקלים, שאינם מצלילים או שפורסים צילם על הכביש במקום על המדרכה, והפניית גב התחנות לדרום עשויה לפעמים להקל על המצב.
חנין הביא מדבריו של מהנדס עיריית תל אביב בכינוס, שאמר כי אין מה לעשות משום ש"השמש זזה", כלשונו, "ותשתמשו במפות גוגל כדי לדעת איזה קו מגיע". לדברי חנין, אם נאמץ גישה זו שתחנות הן אלמנט עיצובי אפשר גם לבטל כליל את התחנות ואת האוטובוסים ולנסוע במפות גוגל.
מחזיקת תיק התחבורה בעיריית ת"א-יפו,
מיטל להבי, אמרה כי העירייה כבולה לזכיין, שמתחזק את התחנות אותן קיבל במכרז ומתפעל אותן בתמורה להכנסות שיש לו מפרסום. היא הוסיפה כי יש בעיות גם בתאורת התחנות ובריצוף - שבמסוף רדינג למשל הוא אדמת כורכר.
להגביל את מספר הקווים בתחנה
יער אמיר, מנהל פורום חברות התחבורה הציבורית הפרטיות, אמר כי הבעיה אינה רק בהגנה מפני גשם ושמש בתחנות אלא גם במסופים ובתחנות מרכזיות וההגנה מפני רוח וספסול בתחנות. אמיר ציין גם את ההיבט הבטיחותי ואמר כי נדרש מפרץ ראוי שיאפשר לעלות לאוטובוס בבטחה. לדבריו, יש להגביל את מספר הקווים העוצרים בתחנה שלא יווצר מצב כמו בבנייני האומה שם אין לאוטובוסים מקום לעצור בתחנה והם עוצרים באמצע הכביש.
ח"כ
רחל עזריה (כולנו) אמרה כי "החשיבה על התחנות היא חשיבה של אדם שנוסע באוטו, לכן הן 'מרזות' ולא פונקציונליות". היא הציעה שכל כמה תחנות של הרכבת הקלה בהן יורדים הרבה נוסעים יהיו מתקנים דוגמת מזנון, שירותים, מתקן לאופניים ועוד. עזריה הוסיפה שכל נושא העצים הוא בתחום פקיד היערות במשרד החקלאות וחנין הציע לה ליזום דיון בנושא בוועדת הפנים. ח"כ
תמר זנדברג (מרצ) הזכירה כי הגישה הצעת חוק שתסמיך את שר התחבורה לקבוע תקן מחייב לתחנת אוטובוס, לרבות הצללה.
מנכ"ל ארגון 15 דקות, גיל יעקב, אמר כי יש אומנם תנופה של בניית תחנות חדשות, אבל בשטח יש חוסר עקביות וחוסר אחידות בביצוע. הוא ציין כי אין תקן אחיד מחייב ואין כתובת אחת של אחראי. דחה את דבריו מהנדס התנועה של אגד, פנחס גרשון, שאמר כי אגד עוצרת ב-11,500 תחנות בכל הארץ, מתוכן 7,500 מקורות ועוד כ-4,000 הן תמרורים על עמוד. הוא הוסיף כי לא כל תחנה חייבת סככה משום שתחנות רבות הן תחנות להורדת נוסעים והעיר כי העיריות הפכו את התחנות לשלטי פרסום. הוא אמר כי אם ייקבע שהתחנות באילת יהיו ממוזגות כבר לא תהיה אחידות ושיש להתאים את התחנות ולא להאחיד אותן. גרשון הוסיף כי לא תמיד יכלים נהגים לעצור בצמוד למדרכה משום שהדופן בולטת פנימה וצריך להרחיקה משפת תחנה. הוא אמר כי הנהגים מודעים לכך שהמראות בקדמת האוטובוס עלולות לפגוע בנוסעים ולכן נהגים מאטים מאוד את נסיעתם כאשר הם מתקרבים לתחנה.
היו"ר חנין סיכם את הדיון ואמר כי מצב התחנות בישראל הוא תולדה של הזנחה רבת שנים והפרטה. "משקיעים הרבה כסף בדבר הלא נכון ובכוונתו לפעול בדרך של קידום חקיקה פרטית", אמר. לדבריו, ראוי שהמדינה תוביל את הנושא ולא הרשויות המקומיות - שיהיו בנות ברית בעניין.