לא יוגש כתב אישום נגד הנהגת שפגעה למוות בגל בק ביולי 2005 - קבע (יום ה', 21.1.16) פרקליט המדינה,
שי ניצן. הוא אימץ את המלצת מחלקת העררים בפרקליטות ואת המלצת משנהו לעניינים פליליים,
אלי אברבנאל, ודחה את ערעורו של עודד בק, אביו של המנוח, בנימוק של חוסר ראיות.
משרד המשפטים מסר, כי כל משתתפי הדיונים, לרבות אנשי המשטרה ובהם ראש מדור תאונות דרכים במשטרה, היו תמימי דעים שאין ראיות מספיקות להעמדת הנהגת לדין בעבירת הריגה, שהיא העבירה היחידה שלא התיישנה. נראה שגם עבירה של גרימת מוות ברשלנות אינה ניתנת להוכחה ברמת הוודאות הנדרשת במשפט פלילי, אך מדובר בעניין תיאורטי, שכן ממילא עבירה זו התיישנה לפני למעלה מחמש שנים.
החשודה טענה בחקירתה המקורית וכן בחקירתה במסגרת בחינת הערר, שהוגש בשנה שעבר, כי היא חצתה את הצומת באור ירוק, במהירות סבירה ומותרת של 50-40 קמ"ש (המהירות המותרת בכביש זה היא 70 קמ"ש). לדבריה, היא לא הייתה שיכורה והיא אינה אשמה בתאונה.
המשטרה קבעה, כי בניגוד לדעת בוחן התאונות - לא ניתן לקבוע שהחשודה נהגה במהירות של 82 קמ"ש. עוד נקבע, כי קיים ספק שמא בק היה זה שנכנס לצומת באור אדום, ובהקשר זה צוין החשש שמא חלק מהעדים הושפעו מהפרסומים בנושא בחודשים האחרונים.
נהגת מונית שהייתה עדה לאירוע, אושרת אלקובי, מסרה בעדותה הראשונה במשטרה ב-2005 שהנהגת נסעה באור ירוק מלא ובק נסע באדום. ביולי 2015 היא הוקלטה ללא ידיעתה ע"י חבר של משפחת בק, ואמרה, כי בק נסע בירוק והנהגת באדום. אולם בחינת ההקלטה והתמליל מעלה, אומרת הפרקליטות, שאלקובי לא הייתה ממוקדת ועקבית, והיא מסרה את גירסתה רק לאחר שאלות מנחות של המקליט שדובב אותה. בחקירתה החוזרת כעת, חזרה אלקובי על גירסתה המקורית.
עוד מסר משרד המשפטים, כי רישומי בית החולים איכילוב מליל התאונה אומנם מלמדים שרמת האלכוהול בדמה של הנהגת הייתה גבוהה מהמותר, אך אין מדובר בראיה קבילה בשל ליקויים בביצוע הדגימה. עוד צוין, כי למעט בדיקת הדם, לא הייתה שום אינדיקציה לכך שהנהגת הייתה שיכורה.
לסיכום אומרת הפרקליטות: "למרות חשדות ממשיים כי הנהגת עברה על החוק, לאחר שנוטרלו 'רעשי הרקע' נותרה מסקנה ברורה כי אין סיכוי סביר להרשעתה בעבירת ההריגה", שהיא כאמור היחידה שטרם התיישנה. עוד נאמר בהחלטה:
"החקירה שבוצעה בזמנו הייתה חסרה. נראה שהיה מקום לגבות בזמנו עדות נוספת מאושרת אלקובי, שתבהיר תמיהות מסוימות שעלו אז מהודעתה, ואולי אף לנסות לאתר עדים נוספים. צר לנו על כך שהדברים לא נעשו, וכי ההחלטה על סגירת התיק התקבלה מבלי שמוצו עניינים אלה. אולם עניין לנו בטעות שנראה שלא הייתה משפיעה על השורה התחתונה הנוגעת להחלטה שהתקבלה בזמנו על גניזת התיק מחמת חוסר ראיות. טעויות מעין אלה עלולות לקרות ומדובר בטעויות שנפלו
בתום לב. לעניין זה, לא הובא שמץ ראיה לטענות שנשמעו כאילו התיק טופל בזדון באורח לקוי, וצר לנו מאוד על העלאת טענות חסרות אחריות אלה.
"הטענה כאילו התיק 'טויח' בשעתו, התבססה בעיקר על כך שהתיק טופל 'במהירות רבה' בפרקליטות, בניגוד לתיקי תאונות דרכים אחרים. בעניין זה חשוב להבהיר כי תיקי תאונות דרכים המגיעים לפרקליטות שבהם רישיונו של הנהג נפסל מינהלית, מטופלים בדרך כלל במהירות.
הסיבה לכך היא שהתקופה המקסימלית של פסילת רישיון מינהלית היא 90 יום, ולכן חשוב שההחלטה אם להגיש כתב אישום נגד הנהג תתקבל לפני שהפסילה נגמרת (משום שאם מוגש כתב אישום בתוך תקופה זו, והפרקליטות תבקש מבית המשפט לפסול את הרישיון עד תום ההליכים - קיים סיכוי רב יותר שהבקשה תיענה). כך היה גם במקרה זה, והמהירות בה טופל התיק אינה מעוררת כל חשד.
"...הפרקליטות לא תעמיד לדין - ומנגד גם לא תסגור תיק - רק כדי להפיס דעתו של מאן דהוא או משום שהתיק הוא בעל פרופיל תקשורתי גבוה. לנגד עיני הפרקליטות עומדת בהקשר דנן שאלה אחת ויחידה: האם יש סיכוי סביר להרשעה. זהו הקריטריון להעמדה לדין, והוא אינו מתקיים כאן".
