המרשם האמיתי ליציאה מהמשבר הכלכלי (ב')

נקודת התורפה שהסתמנה כגורם למשבר הייתה היעדר היכולת של ציבור רחב של מקבלי הלוואות לפרוע את סכומי הריבית והקרן על ההלוואות שקיבלו. נושא חוסר יכולת פירעון ההלוואות לא זכה להתייחסות ראויה, ונראה שכל הנוגעים בדבר - הבנקים, הקונגרס, הממשל, התקשורת ובאי כנסים בינלאומיים - לא מדברים על כך. כנראה שהדיון בנושא הזה מצריך התמודדות עם תחום רגיש (מהו השכר הראוי על-מנת שהשכיר יוכל גם לשלם שכר דירה או משכנתא) שאינו בסדר יום של כל הנוגעים בדבר, וכולם מעדיפים לראות בבנקים את עילת המשבר. חשוב לשוב ולהזכיר שלא כל האזרחים ניחנו בכישורי מקצועיות גבוהה המאפשרת להם להשתכר בתחרות עם שכר העבודה העולה על זה שבמזרח. לכן מחובתה של החברה להגן על אזרחיה חסרי ההכשרה הגבוהה ומכאן מתחייבת מדיניות הגנת שכר בהתאם.

כיוון שהממשל מתכחש לבעיה זו, הן כתוצאה מהתעלמותו ממנה והן בהצהרתו החיובית של הנשיא אובמה בכנס של המדינות המפותחות שנערך לאחרונה כי הוא תומך בעידוד סחר פתוח ומתנגד לפרוטקציוניזם ותומך בכלכלה גלובלית - נראה שאחד ממרכיבי המשבר הנוכחי (רמת השכר) אינו צפויה לתרופה ישירה, ולכן גם לאחר שהממשל יוסיף וישלם מחיר עתק בהזרמת כספים לבנקים, יש להניח שהמשבר ישוב ויפקוד אותנו בעתיד בצירוף לחוליים אחרים.

יש מקום לחשש כי הממשל הנוכחי בארה"ב שוגה, כמו הממשל הקודם, בהערכת כושר עמידתו בזעזועים גלובליים. התוצאה הצפויה מהמשך התנהלותו בגירעון היא שאילי ההון יאבדו את מבטחם בכלכלה האמריקנית, ואז צפוי משבר כלכלי נוסף ומסוג אחר. כבר כיום נשמעים קולות של בריחה מהדולר כמטבע בסיסי בעולם העסקים.

היה ובכל זאת ישתחרר הממשל הנוכחי מהאשליה כי ניתן להבריא את המשק אך ורק בהזרמת כספים לבנקים, ויבקש דרכים נוספות, אציג בקצרה את החלופות בעניין זה:

1. העלאת שכר המינימום לסכום המייצג יכולת לספק מזון, מגורים,תרבות, בריאות, תחבורה, ביגוד ופנסיה. ראוי ששכר המינימום יותאם למקצועיות ולאזור המגורים.
2. הגבלת הייבוא על-ידי מכסות ומכסים – שיחושבו כאחוז מההפרש במרכיב העבודה בין השכר בארה"ב לבין השכר במדינות בהן השכר נמוך משמעותית.
3.השגת הסכמים ואמנות בין מדינות המערב לבין מדינות המזרח אשר יובילו להקטנת פערי השכר בין ארה"ב לבין סין ויתר מדינות המזרח. נשמע דמיוני, אבל חובה לנסות. לדוגמא, אם יותר לייבא מסין רק ממפעלים בהם משולם שכר שאינו פחות מ-0% מרמת השכר בארה"ב, וכן שבהם הפועלים מועסקים במספר שעות עבודה בשנה כמו בארה"ב, ניתן יהיה לייבא מהם ללא תשלום מכסים. הנושא מורכב ביותר ומחייב עיבוד. בעיקרון, על-מנת שלא להידרש להטלת מכסים יש לבטל את היתרון מהמזרח שמתקיים בזכות העסקת עובדים בתנאים הגרועים מתנאי העבדות.

בכל מדיניות שתאמץ הממשלה בארה"ב יהיה עליה להעלות לסדר היום את התודעה כי התניית הייבוא ממדינות המזרח צריכה להיות מותנית בצמצום פערי תנאי העבודה וההשתכרות בין מדינות המזרח לאלה במדינות המערב. התניה זו הכרחית למיתון הפגיעה בעובדים במדינות המערב, וכן על-מנת שהקשר בין המדינות לא יבנה על בסיס בלתי מוסרי ומקומם של רכישת מוצרים ממעסיקים בתנאי עבדות של העובדים במזרח, כאשר במקביל להנאה מרכישת מוצרים זולים, גורמים לזילות העבודה של בעלי המקצוע המקביל במדינות המערב.

בהיות המשבר הנוכחי מקרין על כל המדינות בעולם, ומתבטא בין היתר בעלייה בשיעורי האבטלה, יש מקום לבחון, במסגרות בינלאומיות, דרכים בהן כל מדינה תעשה להגברת התעסוקה הפנימית כצעד קודם לאפשרות העברת האבטלה למדינות אחרות. הרחבת התעסוקה הפנימית יכלה להיות הן בהקטנת שעות העבודה בתקופת מעבר, והן בהעסקת מספר גדול יותר של עובדים בתחומי הרווחה ופיתוח התשתית באותן מדינות.

שיעורי האבטלה בארצות הברית נמצאים במגמת עלייה של יותר מ-8%. גם לאחר שיאומצו ההצעות שפורטו, תתחייב ההערכות למניעת המשבר הבא להעלאת רמת החינוך, ההשכלה והמקצועיות בדגש על קידום השכבות החלשות, וזאת על-מנת לשמר את מעמדה של ארה"ב כמעצמה מובילה.


השלכות המשבר העולמי על ישראל

הבעיות בישראל אינן שונות מהותית מאלו שבארצות הברית. קל יותר לבחון מחלות וליקויים אצל האחר. מוצע, לכן, לבחון כיצד מתבטאת בישראל כל מחלה שזוהתה בסקירה לעיל כבעיה של ארה"ב ויש דומה לה אצלנו.