הפרקליטות יידעה את לשכת עורכי הדין באיחור של שנה על כתב אישום שהוגש נגד עו"ד שחר בן-עמי, והמייחס לו גניבה של מאות אלפי דולרים מכספי לקוחותיו. בשל כך, המשיך בן-עמי בעבודתו ללא הפרעה בכל אותו זמן.
כתב האישום נגד בן-עמי הוגש לבית משפט השלום בתל אביב ב-7.10.14. נטען בו, כי הוא היה עורך דינה של חברה זרה וקיבל בנאמנות עבורה למעלה מ-700,000 דולר. רק לאחר פניות חוזרות ונשנות של החברה, העביר לה בן-עמי 250,000 דולר, ואת היתרה - 450,000 דולר - שלשל לכיסו. בשל כך מייחסת לו המדינה עבירה של גניבה בידי מורשה, שהעונש המירבי עליה הוא שבע שנות מאסר.
מבחינת הדין האתי, עבירה של שליחת יד בכספי לקוח היא מן החמורות ביותר הקיימות, ובתי הדין של הלשכה מחמירים בענישה עליה עד כדי סילוק משורות המקצוע. למרות זאת, הפרקליטות הודיעה ללשכה רק ב-14.10.15 על כתב האישום נגד בן-עמי, כך שבמשך שנה יכול היה להמשיך ולפעול כעורך דין.
בית הדין המשמעתי במחוז תל אביב קיבל (17.2.17) את בקשת ועדת האתיקה המחוזית והשעה את בן-עמי עד לסיום משפטו. נימוקיהם של הדיינים עוה"ד שרון גרשוני, נאוה לאונר ועדו לוין מדגישים בעקיפין את חומרת מחדלה של הפרקליטות. הם מציינים, כי קיימות ראיות לכאורה נגד בן-עמי וכי מדובר בעבירה שיש עימה קלון, ומוסיפים לגבי חומרת האירוע:
"מדובר בענייננו בעבירה חמורה במיוחד (גניבה בידי מורשה); בעבירה שנעברה לכאורה כחלק אינטגראלי של עיסוק המשיב בעריכת דין (קבלת כספים בנאמנות עבור לקוח במסגרת ביצוע הסכם פשרה בין הלקוח לצד שלישי, אגב סכסוך בו ייצג המשיב את הלקוח); בעבירה שנעברה לכאורה נגד הלקוח; בסכומים גבוהים במיוחד (למעלה מ-700,000 דולר); באי-השבתם, לכאורה, של מרבית הכספים ללקוח עד עצם היום הזה".
בית הדין דחה את הצעתו של בן-עמי להסתפק בהשעיה חלקית, כך שייאסר עליו לקבל כספים בנאמנות. הדיינים מציינים, כי מתנהלים נגדו הליכי פשיטת רגל במסגרתם נאסר עליו לקבל כספי נאמנות, וכי העובדה שהוא עורך הדין היחיד במשרדו מקשה מבחינה מעשית על השעיה חלקית. הם מסכמים באומרם, כי מדובר באחד מאותם מקרים קיצוניים המחייבים השעיה מלאה למרות שאשמתו של בן-עמי טרם הוכחה. את ועדת האתיקה ייצגה עו"ד רינת פרידמן, ואת בן-עמי - עו"ד חנה קלמפרר-מרצקי.
יצוין, כי אין המדובר בעו"ד שחר בן-עמי ממשרד שרקון, בן-עמי, אשר ושות'.
