שורה של מחדלים והתנהלות תמוהה של שוטרים ושל המשטרה כגוף נחשפים (16.3.16) בפסק דינו של שופט בית משפט השלום בתל אביב, ד"ר
שאול אבינור. הוא זיכה את אנטולי קושנרנקו מאשמת איומים על שוטרת ותקיפת שוטרים, הן בשל מה שהגדיר כ"ספק של ממש" באשמתו והן בשל הגנה מן הצדק.
קושנרנקו ואנטון קבון ישבו במאי 2012 ליד בית בו בוצעה פריצה. אבינור מעיר, כי השוטרים שהוזעקו למקום הפקירו משום מה את עורף הבניין, והפורץ הצליח לברוח משם. השוטרים חשדו שקושנרנקו וקבון מעורבים בפריצה ועצרו אותם; אבינור מדגיש שהיה זה מעצר חוקי. מאוחר יותר הוברר שאין להם כל קשר לפריצה, וקושנרנקו הועמד לדין על מה שהתחולל ביממה בה היה עצור.
לטענת המדינה, קושנרנקו איים לרצוח שוטרת ששמרה עליו. אולם אבינור זיכה אותו משום שהאיומים נאמרו בשיחה בין קושנרנקו לבין קבון, אשר שוחחו ברוסית ולא ידעו שגם השוטרת דוברת שפה זו. לדברי אבינור, כדי להקים את עבירת האיומים, עליהם להיות מופנים במישרין לנשוא האיומים. הוא גם מעיר, כי השוטרת אישרה ששמעה רק חלק מהשיחה, והבינה שהדברים מכוונים אליה משום שהייתה האישה היחידה במקום.
עוד נטען בכתב האישום, כי קושנרנקו בעט בשוטרים ערן תמיר ואלי יוספי בעת שהוציאו אותו מהתא. אולם הוכח שהוא היה אזוק בידיו וברגליו, ולגרסת השוטרים - הבעיטות ניתנו כאשר שכב על הרצפה ושניהם ניצבים מעליו. אבינור פקפק האם במצב זה יכול היה קושנרנקו לבעוט בשוטרים, ולכן זיכה אותו.
לדברי אבינור, לקושנרנקו עומדת גם הגנה מן הצדק, משום שאין זה מוצדק להעמידו לדין על מה שהתחולל במעצר - כאשר בסופו של יום התברר שלא היה יסוד לחשד המקורי בגינו נעצר. הוא מדגיש, כי את תקינות המעצר יש לבחון בזמן אמת ולא בדיעבד, וכאמור - מעצרם של קושנרנקו וקבון היה תקין. אלא שכאשר מביאים בחשבון את העובדה שהשניים היו חפים מפשע, הרי שהעמדתו של קושנרנקו לדין "עומדת בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית", כפי שמוגדרת ההגנה מן הצדק.
אבינור גם נדרש לעדותו של קושנרנקו - שלא נסתרה - ולפיה השוטרים אמרו שבכל מקרה ימצאו במה להאשים אותו: "הם [השוטרים] צוחקים כשמישהו שואל אותם: על מה אני פה, הם צוחקים ואומרים: אל תדאג, נמציא משהו, אפילו שאנסת וגנבת חתול". עוד טען קושנרנקו, כי כאשר הוצא כבול מהתא - היה זה כמו עינויים בברית המועצות, וכי השוטרים היכו אותו בצלעותיו; אבינור לא קבע ממצא בנקודה זו.
לדברי אבינור, "עצם העמדת הנאשם לדין פלילי בסיטואציה מעין זו יוצרת תחושה מאוד לא נוחה, המזכירה את ההלצה המרה בדבר 'אונס וגניבת חתול, שעליה דיבר הנאשם. זאת משום שיש בה כדי ליצור רושם של מעין התחשבנות עם הנאשם, כך שבכל מקרה הוא לא 'ייצא נקי' מהסיפור".
עוד מציין אבינור, כי המשטרה והתביעה לא העבירו כנדרש את התיק למח"ש לפני הגשת כתב האישום, העברה הנדרשת לאור הוראות פרקליט המדינה משום שכאמור קושנרנקו התלונן שהשוטרים היכו אותו. לבסוף הוא מדגיש, כי קושנרנקו הסתבך בתיק זה בשל אמירותיו המתחכמות והמתריסות בחקירתו - אך אין בכך כדי להצדיק את הרשעתו. את המדינה ייצג עו"ד איציק אמיר, ואת קושנרנקו - עוה"ד אנה ברונשבאק וירוסלב מץ.