שופטת בית משפט השלום באשדוד, נועה חקלאי, קיבלה לטיפולה תיק שכלל לא היה אמור להגיע אליה, משום שדנה בתיק המעצר של אותו נאשם. כך קובעת (יום ב', 21.3.16) נשיאת בית המשפט העליון,
מרים נאור, שאישרה את החלטתה של חקלאי לפסול את עצמה.
חקלאי קיימה מספר דיונים בעניין מעצרו של נאסר אבו-שארב, המואשם בנהיגה בשכרות, בזמן פסילה, ללא ביטוח ובקלות ראש. הדיון האחרון התקיים ב-22.2.16, והתיק העיקרי נקבע לפני חקלאי ל-13.3.16. המדינה ביקשה מחקלאי לפסול את עצמה, בנימוק שנחשפה בהליכי המעצר לראיות נגד אבו-שארב ולעברו הפלילי, והיא נענתה לבקשה למרות ביקורתה של האופן בו הוגשה.
אבו-שארב ערער על ההחלטה, בטענה שהמדינה ביקשת לפסול את חקלאי משום שלא הייתה שבעת רצון מהחלטתה לאפשר לו לצאת לעבודה. בתשובתה לערעור חזרה בה המדינה מעמדתה הקודמת וביקשה לבטל את הפסילה, אך נאור דחתה את הערעור.
נאור מזכירה, כי ככלל מוטב ששופט המעצרים לא ידון בתיק העיקרי, אך אין איסור על כך ויש להחליט בכל מקרה לגופו. נאור מונה את השיקולים שעל שופט המעצרים להביא בחשבון בבואו להחליט האם ביכולתו לדון גם בתיק העיקרי:
"יש לשקול מהו פרק הזמן שחלף בין הדיון בבקשה להארכת המעצר לדיון בהליך לגופו; יש לבחון את היקף הראיות שנחשפו בפני השופט שדן בהארכת המעצר והקשר בינן לבין השאלות העובדתיות והמשפטיות שצריכות להתברר בהליך לגופו; יש לבדוק את האמירות שהשמיע בית המשפט, אם השמיע כאלה, במהלך הדיון בבקשת הארכת המעצר; ולבסוף, יש לעמוד על עוצמת הקשר בין הליך הבקשה למעצר לבין ההליך הפלילי המרכזי, ולראות האם מדובר בעוצמה העולה כדי חשש ממשי למשוא פנים".
במקרה הנוכחי, קובעת נאור, יש לכבד את רצונה של חקלאי: חלף זמן קצר מאז דיוני המעצרים, היא נחשפה כאמור לחומר הראיות ולעברו הפלילי של אבו-שארב, אמרה שאינה יכולה לתת בו אמון וקבעה שיש ראיות לכאורה נגדו. נאור מסכמת: "יש לכבד את רצון בית המשפט להימנע מלדון בתיק בנסיבות בהן לא היה מקום להעביר אליו את התיק מלכתחילה". את אבו-שארב ייצג עו"ד אלכס מוסקלנקו, ואת המדינה - עו"ד יאיר חמודות.