הדור הצעיר של עורכי הדין מחוצף הרבה יותר מהדור שקדם לו, ועורכי הדין הצעירים מרוסנים הרבה פחות מאשר בעבר - אומרת נשיאת בתי משפט השלום במחוז המרכז, עינת רון, בראיון לביטאון "עורך הדין" של לשכת עורכי הדין.

"הדיונים היום זה לא איך שהתנהלו הדיונים פעם, וזה בא לידי ביטוי בתרבות הדיון וביחס של עורכי הדין לבתי המשפט", אומרת רון. "אנחנו לפעמים מדברים בין השופטים ואנחנו מספרים, כמו שכולם יושבים סביב המדורה ומספרים צ'יזבאטים, מה היה פעם, ומספרים על עלילות שופטים. מה הם היו עושים. איך שופטים היו מדברים פעם לעורכי דין ומה היו עושים פעם לעורכי דין, ואיך היו 'יורדים' על עורכי דין והיו מתעמרים לפעמים גם בעורכי דין. לא מעט בגלל זה קם המוסד של נציבות התלונות על השופטים".

רון מדגישה: "אני לא חושבת שצריך לנקוט ביד קשה, אבל היום השופטים הם הרבה יותר מרוסנים ממה שהיו שופטים פעם". לדברי רון, היא עצמה אינה מקפידה על דברים קטנים, ולמשל מרשה להכניס לאולמה כוס קפה [המאבטחים לעיתים אוסרים זאת מחשש שהמשקה החם ישמש לתקיפה], "אבל אני רוצה שתהיה תרבות דיון. אין תרבות דיון. אני לא זוכרת שמישהו מהדור שלנו העז להתפרץ לשופט שמכתיב החלטה. לא זוכרת שמישהו מהדור שלנו העז לחלוק על שופט שהחליט. תצא החוצה, תקלל את השופט אפילו, מעבר לדלת, אבל לא בתוך [האולם]. לא להתפרץ, לא להתחצף. זה קורה המון".

רון טוענת, כי התנהגות כזו של עורכי דין היא אחד הגורמים לירידה המתמשכת באמון הציבור במערכת המשפט, לצד הסחבת ולצד עוולות שנעשו במערכת. לדעתה, עורך דין "צריך להיות מקצועי, להיות מוכן לתיק ולנהוג בענייניות ובנועם הליכות. זה הכל. אם הוא יהיה כזה, הוא יהיה מצוין".

בחקירה נגדית, ממשיכה רון, לא צריך עורך הדין ללטף את העד: "אני הולכת עם עורך הדין עד הסוף, כל עוד הוא לא ממש מעליה אותו או עומד עליו וצועק. כל עוד הוא שומר על הכללים, הוא יכול לחקור אותו תקיף ולתקוף אותו ולהקשות עליו ולעשות לו את החיים קשים. זה התפקיד שלו. להפך, זו חקירה יפה. אני לפעמים נהנית מחקירה כזו. זו מקצועיות".

בנושא ניהול בתי המשפט אומרת רון, כי האג'נדה שלה היא "לעולם לא להפוך לעבד של הססטיסטיקות. זה אסור, זה אסון למקצוע השפיטה. מאחורי כל תיק, הכי קטן והכי גדול, עומד בן אדם שזה יומו וזה בשבילו התיק הכי גדול, אז בשבילו זה לא לחתוך את התיק עכשיו, הרגע וזהו. הוא כמה ימים כבר לא ישן לפני הדיון, וכשהוא בא לטעון, הוא רוצה שהשופט יחשוב על התיק שלו ויקדיש לזה זמן ויתן בסוף החלטה, ולא יחתוך את זה בשתי דקות. אז צריך איזון מאוד עדין בין היעילות ובין השפיטה הטובה והמוצלחת".