תקופת מבחן לעתיד החקלאות בישראל

במצגת שהכין משרד החקלאות לקראת שנת 2004 נקבעו שלושה יעדים מרכזיים: פריסת החקלאות בכל חלקי וסוגי ההתיישבות, הגדלת היצוא החקלאי וייעול השימוש בגורמי יצור: קרקע, מים והון. אלו ללא ספק יעדים ראויים שכולנו יכולים להתאחד מאחוריהם.

אולם בה בעת שסיסמאות אלו מושלכות לחלל האוויר בכינוסים ודיונים, מבקשת הממשלה להטיל על המגזר החקלאי שורה של גזירות שמשמעותן הכלכלית קשה ביותר. העלות הכוללת של הכבדת נטל המיסוי על העובדים הזרים מגיעה ל-301 מיליון שקל, וזאת באמצעות ביטול נקודות הזיכוי לעובדים זרים (137 מיליון שקל), הגדלת מס המעסיקים ל-10% (128 מיליון שקל), מס גולגולת (28 מיליון שקל) ואגרת רישום (8 מיליון שקל) שיגבו בעת חידוש הרשיון.

על-פי נתוני התאחדות חקלאי ישראל, שליש מסכום אדיר זה יפול על כתפי החקלאים היצואנים בענפי הפרחים, הירקות, הפירות וההדרים. כיצד מצפה משרד החקלאות לקדם את היצוא החקלאי כשאבן ריחיים של 100 מיליון שקל בשנה תוטל על כתפי החקלאים היצואנים? סכום זה גבוה מהרבה מכל קרן או תקציב מיוחד ששר החקלאות יצליח אולי לארגן לעזרת היצוא החקלאי.

שר החקלאות מתגאה בהישגים שהוא הביא לטובת המגזר החקלאי: מניעת סגירת שרות ההדרכה, השארת יחידת הפיקוח תוך קיצוץ תקציבה, ביטול הקיצוץ בתקציבי התמיכות ומינהלת ההשקעות ועוד. אולם בכל המקרים האלו מדובר ב"עיזים" שמשרד האוצר הכניס להצעת התקציב והשר כ"ץ הצליח להוציא אותם וכולם מתגמדים לעומת המיסוי החדש על העסקת עובדים זרים.

תקציב משרד החקלאות לשנת 2003 הוא 716 מיליון שקל, ללא הסדרי הקיבוצים והמושבים והחטיבה להתישבות. כלומר, המיסוי על העובדים הזרים מסתכם בקרוב למחצית מכלל תקציב המשרד. למשרד החקלאות לא יהיה שום אמצעי לפצות את החקלאים על אובדן ההכנסה.

העובדה הסופית היא אחת: בפועל מצבם של החקלאים יורע בשנת 2004 לעומת השנה הנוכחית, שגם היא אינה קלה לאיש. יש לזכור שאנו החקלאים סובלים מכל הקיצוצים בתקציב הכללי של המדינה כמו כל האזרחים כך שמדובר בפגיעה כפולה ומכופלת.

החקלאים המשווקים בשוק המקומי עומדים בפני איום נוסף: משרד האוצר מבקש להחיל על החקלאות את חוק ההגבלים העסקיים. המשמעות היא קץ היכולת של החקלאים להתארגן ולשווק את תוצרתם במשותף. נעמוד בפני מצב בלתי אפשרי שכל חקלאי ידרש לעמוד לבדו מול רשתות השיווק והסוחרים ולמכור להם את תוצרתו. צעד כזה יגרום למפולת מחירים חסרת תקדים ויביא בזמן קצר להעברת היצור החקלאי מידי החקלאים הקטנים והבנוניים לחברות ענק שתדענה להתמודד עם כוחות השוק. זהו גזר דין מוות כלכלי לרוב החקלאים!

עם כתיבת שורות אלו אנו עדיין מקווים שמשרד החקלאות יצליח להסיר גזירה זו מסדר היום.

השבועות הקרובים יהיו מכריעים מבחינת דמותה של החקלאות בישראל משנת 2004 ואילך. שורת הגזירות המוצעות תעלה לדיון במליאת הכנסת ובוועדותיה. זה הזמן הנכון לפעול ולהציג בפני חברי הכנסת את התמונה במלוא חומרתה. אם יאושרו חלילה הגזירות יהיה קשה עד בלתי אפשרי להחזיר את הגלגל לאחור.

חשוב שהכל ידעו שאיננו מבקשים אגורה מהממשלה. כל רצוננו הוא להמשיך לחיות מעמל כפנו בלי מיסים חדשים ועם שמירת היכולת שלנו להתארגן לשיווק משותף. אנחנו אותו מגזר יצרני ששר האוצר מרבה לדבר על חשיבותו ובנו הוא מבקש לפגוע.

אנו בהתאחדות חקלאי ישראל, יחד עם חברי הכנסת מהלובי החקלאי, נבצע את פעילות ההסברה בקרב חברי הכנסת אולם יתכן שלא יהיה מנוס מיציאה לרחובות ואז נצטרך מאחורינו את כל החקלאים. בעת הזו אסור לאיש להשאר אדיש. זוהי שעת מבחן לנחישותנו להמשיך להיות חקלאים עצמאיים וגאים.

_______________

הכותב משמש בתפקיד מזכ"ל התאחדות התעשיינים.