היועץ המשפטי לממשלה מנצל את כוחו ליצור פער בין עורכי הדין הפרטיים לבין הפרקליטים בשירות המדינה, בעוד הפרקליטים עצמם טוענים תמיד שהם עורכי דין ככל האחרים. כך אומר (יום ה', 16.6.16) סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, משה דרורי, הדן בערעורים משמעתיים של עורכי הדין.

"אין שום הצדקה מבחינת חוק הלשכה להבדיל בין עורך דין בשירות המדינה לבין עורך דין פרטי", הוסיף דרורי. הוא סירב להתייחס במישרין לשאלת News1 על סמכותו של היועץ המשפטי להפסיק הליכים משמעתיים נגד עורכי דין בשירות המדינה, בציינו שהסוגיה תלויה ועומדת, אך רמז בצורה ברורה שדעתו אינה נוחה מכך.

היועץ המשפטי, אביחי מנדלבליט, ביקש לאחרונה מהלשכה לשקול מחדש את הטיפול בקובלנה נגד דינה זילבר, אורית קורן ורחל שילנסקי בעקבות התערבותן בתצהירו של ד"ר חן קוגל בעניינה של ד"ר מאיה פורמן. מנדלבליט הזכיר ללשכה את סמכותו להפסיק הליכים משמעתיים נגד פרקליטים בשירות המדינה, ברמז ברור שהוא ישתמש בה אם הלשכה תמשיך בהליכים.

דרורי הוסיף: "ההגנה הזאת לא ניתנת לפרקליטים כאשר הם עוזבים את שירות המדינה, נכון? אז נוצר מצב שלא כדאי להם לצאת מתחת למטרייה של המדינה. תראו איזה מצב אבסורדי נוצר כאן". הוא דיבר בערב עיון שערכה לשכת עורכי הדין בתל אביב בנושא הדין המשמעתי.

דרורי קרא לקבוע עונשים ספציפיים לכל עבירה משמעתית, שכן בניגוד לחוק העונשין - בדין המשמעתי קיים מנעד רחב של כל העונשים לכל העבירות. "הגיע הזמן לקחת את סעיף העונשין בחוק לשכת עורכי הדין ולקבוע מה העונש לכל עבירה. היה לי יום בו שמעתי עורך דין שהשכיר חדר במשרדו לאחר ועורך דין שמעל ב-300,000 שקל, ושניהם היו צפויים לעונשים מנזיפה ועד הוצאה מהלשכה. זה לא מתקבל על הדעת", אמר.

פרקליט ועדת האתיקה במחוז תל אביב, עו"ד מייק יורק-ריד, גילה, כי המשטרה כמעט ואינה חוקרת תלונות של לקוחות על גניבת כספים בידי עורכי דינם, "כי ברוב המקרים היא אומרת שזה סכסוך פרטי בין עורך הדין ללקוח". דרורי השיב: "אז בשביל מה יושב שי ניצן בפרקליטות? תגשו אליו ותגידו לו את זה".