|
|
סיכונים סביבתיים [צילום: יניב נדב/פלאש 90]
|
|
|
|
|
הממשלה אישרה (יום א', 26.6.16) בישיבתה השבועית את הצעת ההחלטה של המשרד להגנת הסביבה על הכרזתם של יישובים ואזורים, המדורגים באשכולות 1-5 בדירוג הלמ"ס כיישובים בעלי עדיפות לאומית בכל הנוגע לפעילות המשרד להגנת הסביבה, זאת במטרה לשפר את איכות החיים של התושבים באזורים אלה, לצמצם פערים בנושאי סביבה, לצמצם את חשיפת האוכלוסייה בישובים אלה לסיכונים הנובעים מזיהום סביבתי ולקדם את השגתם של יעדים בינלאומיים הנוגעים להפחתת פליטות והעברות של פסולת לסביבה.
הסדרה סביבתית מחייבת פעמים רבות השקעה כספית ראשונית שאיננה אפשרית לרשויות חלשות כלכלית. כתוצאה מכך, ברשויות מקומיות החלשות קיים מחסור בהסדרה ותשתיות סביבתיות ראויות, והפער בין איכות החיים והסביבה של תושבי הרשויות המקומיות החלשות והאיתנות, הולך ומעמיק. כמו-כן, רמת הסיכון הנובע ממפגעים סביבתיים ברשויות אלה גבוה בהרבה מרמת הסיכון ברשויות חזקות.
רשויות חלשות
במקרים רבים ישנה הלימה בין הרמה הסוציו-אקונומית של רשות מקומית לבין רמת הזיהומים והסיכונים הסביבתיים הקיימים באותה רשות. הדבר נובע מאיכות ירודה של התשתיות הסביבתיות ברשות ומהתעדוף הנמוך לו זוכים הנושאים הסביבתיים בסדר היום של רשות מקומית. מצב זה הוא בעל פוטנציאל ליצירת מפגעים וסיכונים סביתיים.
רשויות מקומיות חזקות משקיעות בהוצאות על הסביבה 1,010 שקל לשנה עבור כל תושב, בעוד שרשויות מקומיות חלשות באשכולות 1-5 משקיעות 691 שקל בלבד לשנה עבור כל תושב, כלומר רשויות איתנות משקיעות כ-50% יותר בהוצאות על סביבה, ביחס לרשויות חלשות.
עם השנים גדל הפער בין מצבן הסביבתי של רשויות חלשות לבין מצבן של רשויות חזקות וההצעה שאושרה היום תביא לצמצום פערים אלה באמצעות תמיכות של המשרד בישובים החלשים.
