השבוע החלו המפלגות השונות בהתארגנות ובהכנות לקראת הבחירות
לרשויות המקומיות. כמו בכל מערכת בחירות מוכרת, גם הבחירות למועצות המקומיות מלוות ב"מינגלינג" בקהל הבוחרים או הבוחרים הפוטנציאלים.
בבחירות המוניציפאליות הקרובות יתמודדו 6 מועמדים על ראשות העירייה. 18 רשימות תתמודדנה על מקום במועצת העיריה.
ברשימות מרצ לרשות המקומית בתל אביב בולטת דמותה של יעל דיין. את יעל פגשתי בצהרי היום השישי בקפה תל אביבי, כשהגיעה מלאת מרץ(ו'מרצ') להכיר את התל אביבים שאולי יקומו מהכסא, לצד השולחן שעליו מונח הקפה ההפוך דרך קבע, וילכו להצביע.
בת לרות ומשה דיין, מתגוררת דיין בתל אביב, למדה בחוג למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים, וביולוגיה באוניברסיטה הפתוחה בתל אביב.
דיין (64) מוכרת לנו מהפוליטיקה זה עשור, כדמות המקדמת את נושאי קידום מעמד האשה והטיפול בקהילה ההומו-לסבית. במסגרת זו קיבלה את אות יקירת הקהילה.
"יולה", כך מכנה לפיד את דיין (ראיון לידיעות אחרונות, מוסף תל אביב, 24.10.03) אינה מקבלת את דבריו של שר המשפטים ברוח טובה - להזכיר, לפיד טען כי מרצ איבדה ממעמדה כמפלגה בחברה הישראלית. דיין אמרה: "אני חושבת שההתבטאות שלו היתה שערורייתית ומכוערת ופוגעת בכל דבר שהוא תפיסה דמוקרטית של אנשים. הכי קל זה להשתלח... להגיד שמישהו לא קיים? כ-200 אלף מצביעים לא ראויים? אני פוגשת הרבה אנשים כולל אנשים שאינם מצביעיי וגם הם קיבלו זאת מאד קשה".
דיין אינה אוהבת את הכינוי "דגל סוציאליסטי" המודבק לעתים למרצ: "טומי לפיד הקפיטליסט הדביק למרצ דגל סוציאליסטי, אז קונים את זה?... כמי שבאה ממפלגת העבודה אני יכולה לאמר שמרצ אינה סוציאליסטית. מפ"ם, לצערינו, נמחקה, אבל מרצ היא מפלגה מרכזית מבחינה חברתית... סוציאליסטית לטעמי זה מושג שאינו קיים במערב כיום".
דיין מדגישה בעניין זה, כי מרצ אינה מפלגה שמתנגדת למדיניות רווחה, להבדיל, כך משתמע מדבריה, ממפלגת שינוי.
"... אף אחד לא יחרים לא ערבים ולא שמאלנים ולא את החרדים. אלא מתייחסים לבעיות האורבניות של העיר", טוענת דיין ואומרת, כי היא מאמינה שתוכל לעשות את השינוי - ובמיוחד בתחום החינוך "ומה שמשתמע מכך - ברווחה. אני מאמינה ששוויון הזדמנויתו צריך להתחיל מגן ילדים. זו אוכלוסיה טובה. יש ילדים בסיכון, יש נשים מוכות ויש בעיות רווחה, אבל לא בקנה מידה שאי אפשר לטפל בו יותר טוב בתל אביב באשר בקנה מידה ארצי. הבעיות פחות אקוטיות".
מספר 3 ברשמיתה של מרצ הוא סגן ראש העיר, טורק ריפעת, והוא היחיד אשר נמצא ברשימות מעורבות ושייכנס, ככל הנראה, למועצת העיר. "יש לנו ייצוג ישיר ליפו - אשר, אגב, אינה רק ערבית, יש בה בעיות של הזנחה וצורך באפליה מתקנת או בתוספת תקציבים... ותשתיות. אי אפשר להזניח חלק אחד, ולאמר שהסך-הכל יהיה בסדר וזה כולל שכונות הדרום וגם בעיות בצפון".
דיין מאמינה, כי בנושאים הירוקים קיים צורך חזק בלחץ נוסף, וזאת מאחר ו"כולם מסכימים בעניין זיהום האוויר אבל אין כוח מספיק שיאכוף את התקנות שיימנעו זיהום אוויר". בנושא של רצף חוף ים, אמרה: "אני מאמינה שיש לי כוח ממש להזיז דברים. להביא לחוף נקי, לפתור בעיות נקודתיות".
חוף נקי ומסודר בהחלט יכול להעלות את ערכו בעיני תושבי העיר, ואורחיה. אך בעיית הזנות באזורים מסוימים, וחלקם גם בחופים, גם היא נושא שטרם נמצא לו פתרון. "יש הצעות שונות", אומרת דיין, "העניין הראשי זה כמובן מניעת סחר בנשים, זה נושא שאני מטפלת בו הרבה שנים. הזונות עצמן אינן אשמות. הבעיה היא הסרסורים ויש... ניסיון לעשות זאת בחיפה - לרכז את בתי הזונות באיזור מסוים שאינו אזור מגורים. היום זה מתפזר גם לחצרות ולחוף תל ברוך ויותר משמש כמפגע. אני נגד להפוך את הזנות לבלתי חוקית אבל בעד לאכוף פיקוח בריאותי ולתת להם תנאים הולמים".
דיין ידועה לרבים כמי שעזרה לקדם את מעמד האישה, וכך היא גם מבטיחה להמשיך במסגרת הרשות המקומית בתל אביב.
"היום יש בתל אביב כ-30% אבטחת ייצוג לנשים, שזה פועל. אני מתכוונת להעלות את זה 50%". דיין עומדת בראש מועצת הנשים של תל אביב, "כך שאני אתן לזה חיזוק אעמוד בראש הוועדה לקידום מעמד האישה בעיר. חינוך לשוויון מניעת אלימות וייצוג נאות בוודאי בעירייה וגם במוסדות אחרים. תל אביב יכולה להיות מודל".
הקהילה ההומו-לסבית
"יש הקהילה ההומו-לסבית שאני עובדת איתם והם מרוכזים בתל אביב וכמובן שנמשיך", מוסיפה דיין. מספר 2 ברשימה של מרצ הוא איתי פנקס - מי ששימש בתפקיד יו"ר האגודה, "ואין לי ספק שהקהילה תקבל את המעמד הראוי לה". בנושא החד-הוריות טוענת דיין, כי אלה "מאורגנות טוב בתל אביב ויש להן הרבה זכויות, אולי לא מספיק, אבל יותר מבמקומות אחרים בארץ".
גיל הזהב
בנושא הקשישים - בצד ההומני של קבוצות כאלה, כולל ערבים ויהודים ועולים חדשים, אומרת דיין: "אני רוצה להביא את הלב לעיריה". דיין מסבירה, כי בעיריה חסרה מדיניות של דלת פתוחה, היענות וקשב, ומוסיפה, כי הטענות נגד ראש העיר באות ממקום של סגירות - "גם אנשים התומכים בו, כמוני", אומרת דיין, אינם מבחינים ברגישויות האלה. "חסר אלמנט של רגש ושליחות. אותם דברים שאני מצטיינת בהם ולא צריכה להמציא אותם".
הניסיון שלי אדיר וישמש אותי - ואחרים, אומרת דיין בביטחה.
חברים על ארבע
יעל דיין מעידה על עצמה כחובבת בעלי חיים. היא שייכת לכל ארגוני בעלי החיים ואף אומרת, כי לאחרונה קיבלה תמיכה נוספת מהעיריה "שהעברתי לכלבייה לשיפוצים. אבל חייבים לקחת אחריות על עניין צואת כלבים, כדי שהעיר תהנה מהכלבים. אני מקבלת תלונות אין סוף ורוצה להחזיר את המדרכות לתושבים. לספק יותר שטחים. חוף הצוק למשל, אנשים פשוט מנועים מללכת בו ברגל, כי באים עם כלבים, אז הדברים האלה חייבים להקצות להם שטחים. גם בגינות קטנות אי אפשר לספק מתקן לילדים עם ארגז חול שמשמש לכלבים. צריך לעשות גידור ולמנוע כניסה. להקצות שטחים גם בחופים ובפארקים. העיריה צריכה לספק כלי קיבול - ואז גם אוהבים את הכלבים וגם לא רוצים לחנוק אותם. ויש דו-קיום בשלום".
שכר דירה
כתושבת תל אביב אשר נאלצה להתפשר על מטרז' - במקום על כסף, שאלתי את יעל על דעתה על שכר הדירה המטורף שגובים בת"א על חדרים קטנים, בבניינים מוזנחים. כאן אדגיש, כי באזורים רבים בתל אביב ישנם בניינים רבים, בהם כל הדירות מושכרות. בעלי הדירות יודעים לגבות שכר דירה מרקיע שחקים - ואף מצליחים, אך אינם דואגים לתחזוקת הבניינים ולנקיון סביבתם. וכך, אין מי שייקח אחריות וידאג לטפח את הבניין, לשמור על ניקיונו ועל הסביבה הקרובה אליו. יש מי שישלם - אז מדוע לטרוח?
למרות שמדובר בנושא פרטי, דיין טוענת כי יש לעסוק בו. "אם אפשר יהיה להגיע לבנייה להשכרה שתקבל איזושהי הנחה מהעיריה - למשל אם העיריה אומרת לבעלי הדירות: ניתן הנחה בארנונה ואתם תעבירו אותה לשוכרים, זה היה מעודד גם בנייה להשכרה וגם נותן איזשהו תגמול לבעלי דירות לשמור על רמה תקינה גם לעשות את זה אטרקטיבי... הכי טוב זה מרד צרכנים - אבל לא מגיעים לזה". עוד דרכים אפשריות, מסבירה דיין, הן המשך לביטול מס ההכנסה על שכר הדירה. "באותה מידה אפשר לתת אולי עוד הנחה עירונית בתנאי שההנחה תינתן לשוכר ולא למשכיר".
כחול לבן
החנייה בתל אביב - היא מצוקה ידועה, גם לתושבי העיר וגם לאורחיה. קנס על חנייה על מרדכה הצבועה בכחול לבן, למשל, הוא 100 ש"ח. מחיר שעת חנייה ממוצעת בחניון - 20 ש"ח לשעה.
"המצב קטסטרופלי. אין לי פתרון קסם. צריך לעשות הפרדה בין תל אביבים ולא תל אביבים בעניין חנייה. לא יכול להיות שיהיו קנסות לתל אביבים באותו גובה של קנסות ל-לא תל אביבים, בעיקר במקומות שאין החנייה מהווה מטרד לתנועה. באזורי מגורים גם חייבים לטפל בעניין החניונים הפרטיים. בלתי אפשרי לשלם 20 ש"ח לשעה ואחר כך לכל רבע שעה נוספת סכומים בשמים. חייבים להשוות מחיר של חניון עירוני לזה של חניון פרטי - לתושבי תל אביב. החניונים מקבלים את הזיכיון מהעיריה, וגם זו מרוויחה מזה".
נוסטלגיה
על הנוסטלגיה בתל אביב אומרת דיין, כי אם היתה מחזירה משהו - זה את הירקון. "זה מתפתח, אבל אני מצפה שכל העניין של חצי האי הירקוני יחזור". ולמי שזוכר את תל אביב של פעם, שמה שנראה באופק של מה שהיום משמש כיציאה מנתיבי איילון - הוא יריד המזרח - גם אליו מתגעגעת דיין. "אני רוצה את הגמל המעופף בחזרה".
לסיכום אומרת דיין, כי "התגובות חמות. נפגשתי עם אלפי אנשים - בשווקים, בחנויות ובבתי קפה, בחופים ובמקומות רבים שנאספים בהם, אולי בתוך האלפים הללו יכולה לזכור פעמיים של ממש תגובה שלילית קשה, כמו 'תעופי מהעיניים'. אבל אם כל מי שאני מקבלת תגובה נהדרת יצביע בשבילי, אני יכולה לרוץ לראשות הממשלה".
