נחתם הסכם בין משרד האוצר, רשות החברות הממשלתיות והחברה לישראל, על רכישת כל מניות חברת הספנות צים מידי הממשלה: החברה לישראל רכשה מהמדינה את כל מניותיה בצים לפי שווי חברה של כ-1.04 מיליארד שקל. ההסכם טעון את אישור הממונה על ההגבלים העסקיים.

המדינה תקבל כ-504 מיליון שקל תמורת 48.9% ממניות צים. לאחר הרכישה מחזיקה החברה לישראל כ-98% ממניות חברת צים. בכוונת החברה לישראל, שבבעלות משפחת עופר, לרכוש בקרוב גם את 2% הנותרים בצים, המוחזקים בידי משקיעים פרטיים. יש לציין כי בנוסף לצים מחזיקה משפחת עופר בחברת רויאל קריביאן, המפעילה ספינות לשיט תענוגות באיים הקריביים.

החברה לישראל הודיעה על החלטתה לקנות את המניות מהמדינה, לאחר שבסוף השבוע שעבר הושג הסכם בין משפחת עופר להסתדרות, שהביא לפתרון הסכסוך עם עובדי צים וסלל את הדרך להפרטת על החברה. בחברת צים מועסקים כ-3,000 עובדים.

בעיה נוספת שהפריעה למהלך העברת השליטה בחברת הספנות היתה מניית הזהב שהמדינה התעקשה להחזיק בידיה, והיא נפתרה כבר לפני כחודשיים.

עם כניסתו של נתניהו לתפקיד שר האוצר, קיבלה באוגוסט ועדת השרים לענייני הפרטה שבראשותו, החלטה בדבר מתן אפשרות לרוכש לפצל את החברה לאחר הרכישה.

לפיכך, צים תפוצל ל"צים ישראל" (כ-15% מפעילות החברה) ול"צים בינ"ל" (כ-85% מפעילות החברה), שתרכז את פעילות הספנות בחו"ל. מניית הזהב של המדינה תהיה צמודה רק לצים ישראל, שתרכז את הפעילות הספנותית מישראל ואליה ובה ירוכז "צי הברזל".

בפני ועדת השרים לענייני הפרטה גם הוצגה התמונה לפיה מזה למעלה מעשור לא נתקבלו דיבידנדים מהחברה ואלו אף אינם צפויים בשנים הקרובות - בשל מגבלות הבנקים המלווים, להם חייבת צים כחצי מיליארד דולר (סך כולל של התחייבויות צים - כמיליארד דולר).

בעקבות החלטה זו פורסמה שוב בנובמבר 2003 בעיתונות הבינ"ל הזמנה להשתתף בהליך המכירה. הפעם ניגשה החברה לישראל וביקשה ליטול חלק בהליך המכירה.

שר האוצר, מר בנימין נתניהו, ברך על העסקה וציין, כי זוהי אבן דרך נוספת בתהליך ההפרטה שמבצעת הממשלה, לאחר הפרטת אל על והשלב הנוסף בהפרטת "בזק" שהוריד את אחזקות המדינה בחברה מתחת ל-50% (ושינה את מעמדה המשפטי מ"חברה ממשלתית" ל"חברה מעורבת" - א.ק).

לדבריו, הממשלה ממשיכה באופן עקבי במדיניות עליה הכריזה: פתיחת מונופולים לתחרות והפרטה מואצת של חברות ממשלתיות - תהליך שיימשך במהלך 2004.

שר התחבורה, אביגדור ליברמן אמר: "ההבטחה לסיום הפרטתה של חברת צים ניתנה על ידי עוד ביום פתיחת המסחר במניות אל על בבורסה בתל-אביב. הפרטת צים מצטרפת להפרטות נוספות להן היה שותף משרד התחבורה כגון קווי אגד ודן, אל על וחברת התחבורה העירונית של באר-שבע".

מנהל רשות החברות הממשלתיות, איל גבאי, אמר, כי היה מדובר על הפרטה מסובכת של אחזקות מיעוט בחברה שאינה מחלקת דיבידנד מזה שנים רבות. "המדינה מנסה כבר 15 שנה למכור בכל דרך אפשרית את אחזקותיה בצים והפעם מצאנו את הדרך הטובה ביותר לעשות זאת".

עידן עופר ויוסי רוזן מהחברה לישראל ציינו, כי להחלטת הרכישה תרמו שיתוף הפעולה עם ההנהלה ועובדי צים. הם הביעו את ביטחונם כי החברה לישראל תעבוד תוך שיתוף פעולה עמם לקידומה של החברה לטובת בעליה ועובדיה.

לדבריהם, הרכישה מהווה החלטה אסטרטגית עבור החברה לישראל. "כעת, כאשר השותפות ההיסטורית עם המדינה הגיעה לקיצה - ניתנת לנו האפשרות לפתח את צים כחברה עסקית בינלאומית", אמרו.

רקע על צים

בשנת 1970 רכשה החברה לישראל מאת המדינה קרוב ל-50% ממניות החברה. בהסכם המכר נקבעה זכותה של החברה לישראל לקבוע את יו"ר הדירקטוריון, מנכ"ל החברה ויו"ר ועדת הכספים. כמו כן ליו"ר הדירקטוריון זכות הצבעה עודפת. בנוסף ניתנה לחברה לישראל זכות סרוב ראשונה ליתרת מניות המדינה.

מאז שנת 1990 החלה המדינה בניסיונות להפרטת יתרת החזקותיה בחברה. כבר אז נעשה ניסיון להנפיק את החברה, אולם הניסיון נכשל.

בשנת 1992 קיבלה ועדת השרים לענייני הפרטה החלטה בדבר הפרטת החברה בשוק ההון, אולם החלטה זו לא יושמה אף היא וזאת בשל חוסר יכולת משפטית לאחד את חמשת סוגי המניות בצים לסוג אחד, כנדרש.

בשנת 1995 קיבלה שוב ועדת השרים לענייני הפרטה החלטה בדבר הנפקת החברה וטיוטת תשקיף אף הוגשה לרשות ניירות ערך האמריקנית, כאשר התוכנית הייתה שחלקן של המניות ימכר לחברה לישראל, כך שלאחר ההנפקה תחזיק החברה לישראל 50.1% ממניות צים. אולם עקב תנאי שוק ההון וחוסר הגיבוי של החתמים להנפקה (לפי שווי של 220 מיליון דולר לחברה) לא בוצעה ההנפקה.

במאי 1998 שוב נערכה טיוטה של הצעת החלטה לועדת השרים בדבר מכירה למשקיע פרטי של מניות המדינה בצים, אולם זו מעולם לא נדונה.

בשנת 2000 החליטה ועדת השרים למכור את מניות המדינה במכירה למשקיע פרטי מהארץ או מחו"ל. בעקבות ההחלטה פורסמה מודעה בעיתונות הבינ"ל בדבר הליך המכירה אולם אף גורם לא ניגש להליך.