יניב דניאל, שסיים התמחות בעריכת דין ועומד לפני בחינות ההסמכה של הלשכה, ניסה להטעות את בית המשפט לתביעות קטנות בנתניה - קובע (14.8.16) השופט אלי ברנד.
דניאל הגיש תביעה לפי חוק הספאם נגד
לוח פוקוס ישראל, בטענה שקיבל הודעות פרסומיות בניגוד לרצונו. הוא ביקש לפסוק לו את הפיצוי המירבי - 1,000 שקל לכל הודעה ובסך-הכל 27,000 שקל. אולם בפיו של ברנד ביקורת חריפה במיוחד על התנהגותו של דניאל.
תחילה אומר ברנד כי דניאל הגיש תדפיסים חלקיים בלבד של ההודעות שקיבל בניסיון ליצור את הרושם המוטעה, כאילו בהודעות לא נאמר לאן יש לפנות כדי לצאת מרשימת התפוצה. היה זה ניסיון להטעות את בית המשפט, קובע ברנד. שנית נמצא, כי בניגוד לטענתו של דניאל - היה בידו מספר הטלפון אליו יכול היה להתקשר ולבקש את הסרתו, והוא אף השתמש בו כאשר איים להגיש תביעה. עוד הוכח, שלא היה אמת בטענתו של דניאל לפיה הוא לא נכנס לאף אחד מן הקישורים שצורפו להודעות.
"גרסתו העובדתית של התובע נסתרה פעם אחר פעם, והראיות שהגיש לבית המשפט הוגשו ביודעין באופן שיש בו כדי להטעות את בית המשפט", מסכם ברנד נקודות אלו. עוד הוא מציין, כי דניאל שלח ללוח פוקוס דרישה לפיצוי על כ-30 הודעות - ניסוח שמנע ממנה את האפשרות לפצותו - וכי הוא הגיש את התביעה שבוע לאחר ששלח את המכתב. בנקודה זו מדגיש ברנד, שמדובר במי שסיים את התמחותו בעריכת דין וממתין לבחינות ההסמכה.
נוצר הרושם, ממשיך ברנד, שדניאל המתין עד שיקבל הודעות במספר המתקרב לגבול סמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות (33,000 שקל), ורק אז התקשר ללוח פוקוס וביקש להסירו מרשימות הדיוור. הוא גם מוצא שדניאל השיג יתרון על הלוח, בכך שהוא נהנה מהשכלה משפטית אבל עדיין איננו עורך דין - בעוד הלוח לא יכול היה להיות מיוצג בידי עורך דין, משום שמדובר בבית המשפט לתביעות קטנות.
ברנד מסכם באומרו, שהתנהגותו של דניאל מלמדת על העדר אמינות ועל חוסר תום לב. לפיכך, הוא פסק לו פיצוי של 20 שקל בלבד על כל הודעה, ובסך-הכל - 540 שקל.
