בנק הפועלים העניק בחודשים האחרונים אשראי נוסף לאליעזר פישמן - מגלה (יום ב', 5.9.16) בא-כוחו של הבנק, עו"ד פיני רובין. נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, איתן אורנשטיין, הביע תמיהה על המהלך, לנוכח מצבו הקשה המתמשך של פישמן. עוד אמר רובין, כי נראה שהנכס ששועבד כנגד אותו אשראי, לא יוכל לשאת על גבו אפילו את החוב המקורי.

אורנשטיין תהה מדוע באוקטובר 2015 החתים בנק הפועלים את פישמן על ערבות אישית לחובותיה של רשת הום סנטר שבבעלותו. הוא אמר, שאינו מבין מה משמעותה של ערבות זאת, כאשר פישמן הוא כבר חדל פרעון. עו"ד ירון אלכואי, גם הוא בא-כוחו של בנק הפועלים, הסביר שמדובר היה בארגון מחדש של חובות הרשת, וכי מדובר היה בהחלפה של ערבויות קיימות.

"איפה זה כתוב? אני לא ראיתי. לא ראיתי הסדר כזה", הגיב אורנשטיין. "השאלה היא האם מי שנמצא על סיפה של חדלות פרעון, האם מותר לעשות דבר כזה. צריך לבדוק את מה שעשיתם". אורנשטיין רמז, שייתכן שמדובר היה בהעדפת נושים אסורה.

"נושים מקצועיים הגיעו לכזה חוב?"

אורנשטיין שאל את בא-כוחו של פישמן, עו"ד שלום גולדבלט, האם יש חולק על כך שמדובר בפושט רגל. הוא ביקש את תגובתו של גולדבלט לטענה שפישמן ביצע מעשי פשיטת רגל והודה שאינו יכול לעמוד בהתחייבויותיו. "אין מחלוקת שיש מקום לתת צו כינוס נכסים. השאלה היא אם יש מקום להקדים את זה בשלושה שבועות", הוסיף. גולדבלט השיב, שלדעתו אין מקום למנות כעת כונס נכסים זמני, ויש להמתין עד סוף החודש, וחזר על הצעתו למנות את השופטת בדימוס ורדה אלשיך כמגשרת בין פישמן לנושיו.

כאשר אמר גולדלבט שמדובר בתשעה נושים מקצועיים, העיר אורנשטיין: "נושים מקצועיים והגיעו לכזה חוב? אדוני מתעלם מגובה החוב - 5 מיליארד שקל". גולדבלט השיב, כי אין חוב בסכום כזה, אלא רק כמה מאות מיליוני שקלים אישיים של פישמן, וכל השאר - ערבויות לחובות של חברות שונות, להן יש נכסים משלהן לפרעון החובות. גולדבלט כינה את חובו של פישמן לרשות המיסים "חוב קפקאי", ואורנשטיין קטע אותו בכעס בציינו שמדובר בפסק דין חלוט של בית המשפט העליון.

לדברי אורנשטיין, אין טעם בהליך גישור בתיק זה, משום שאין מחלוקת על קיומו של החוב ועל גובהו. הנכסים אינם של פישמן אלא של נושיו, אמר אורנשטיין, וגולדבלט הסכים איתו. לדברי האחרון, נושים של הום סנטר וטויס אר אס סירבו למכור באשראי לחברות, לאחר הבקשה לצו לכינוס נכסיו של פישמן, למרות שמדובר בחברות העומדות בפני עצמן. אורנשטיין עמד בהתנגדותו לגישור בהעירו, כי פישמן היה צריך להציע זאת עוד קודם לכן.

"זה צריך להיות שקוף"

אורנשטיין תהה, האם פישמן ימשיך לנהל את החברות בתקופת הביניים, וגולדבלט אמר שהנושים יחליטו על כך. לדבריו, יש נכסים שפישמן יכול לנהל בצורה הטובה ביותר, ו"אנחנו שם בשביל לעזור". גולדבלט טען, שרק רשות המיסים מתנגדת לגישור, בעוד רוב הנושים הסכימו והאחרים הותירו את הדבר לשיקול דעתו של אורנשטיין.

האחרון אמר, כי לא השתכנע, ושב ואמר שבמצב הנוכחי אינו רואה תועלת בגישור. "זה הסדר שאתם צריכים להגיע אליו עם הנושים", הוסיף. "אלו נושים מקצועיים; הם לא יודעים איך לממש ומתי לממש? זה צריך להיות שקוף. מה יש להסתיר? אני לא מתפלא שרשות המיסים לא נוטה לזה". גולדלבט השיב, כי כאשר מדובר בחברות פעילות - מוטב שהפתרון לא יהיה בבית המשפט, כדי שלא לפגוע בחברות אלו.

נציגת רשות המיסים, עו"ד מזי רנצלר, אמרה שהרשות מיצתה את הליכי הפשרה עם פישמן והגישור המוצע לא ייטיב עם הנושים. "גישור לפישמן הוא סוג של פשיטת רגל דה-לוקס", טענה. לדבריה, כרשות ציבורית לא יכולה רשות המיסים להסכים לכך שההליך לא יהיה פומבי, והיא עומדת על כך שתתבצע חקירה על האופן בו נוצרו חובותיו של פישמן.

רנצלר טענה, כי קיים חשש ממשי להעדפת נושים כלפי בנק הפועלים וגורמים נוספים לאחר שהרשות המציאה לפישמן את התראת פשיטת הרגל, כולל נטילת אשראי ושעבודים, ויש לבדוק חשש זה. לכן, אמרה, יש למנות בעל תפקיד שימנע מעשים דומים בעתיד וישמור על האינטרסים של הנושים.

1.1 מיליארד שקל בידיעות אחרונות

רובין אמר, שייתכן מאוד שהבנקים לא היו יוזמים הליכים אלמלא החלה בהם רשות המיסים. "בנק הפועלים נקט בהליכי גבייה ולאורך תקופות ארוכות נפרע חצי מיליארד שקל בצורה מבוקרת וזהירה, כדי שלא לזעזע את המערכת הרגישה הזאת", הוסיף. רובין העריך, כי הבנק ייוותר חשוף לחוב בלתי מובטח בסך מיליארד שקל, וגילה שהבנק העניק לפישמן אשראי של 750 מיליון שקל לרכישת מניות ידיעות אחרונות ב-1.1 מיליארד שקל. הוא הביע הסכמה למינוי שלושה בעלי תפקידים: הוא עצמו ונציגי בנק לאומי ורשות המיסים.

רובין דחה את הביקורת הנמתחת על בנק הפועלים ("מטפטפים ארס", אמר) בנוגע לטיפולו בפישמן. "נניח שנרדמת בשמירה, שזה דבר שלא קרה פה", אמר אורנשטיין בטון ציני, ושאל מדוע הבנק לא מימש נכסים קודם לכן. רובין השיב, כי הבנק רשאי להחליט כרצונו מתי לממש ומתי לא, וגם הבנקים האחרים לא מימשו; "תבונת רבים חצי נחמה", הוסיף.

אורנשטיין: "לא היית אומר שזו התנהגות מאוד חריגה מה שקרה? זו התנהגות רגילה של בנקים, שמביאים את עצמם לכזו מאסה של חובות לאורך שנים? זה קיבל את כל האישורים?". רובין השיב, שהידרדרותו של פישמן נוצרה משני מוקדים.האחד: אשראי ענק בידיעות אחרונות, שנתקל במשבר בעיתונות הכתובה ובקושי למכור מניות מיעוט כאשר יש בעיתון בעל שליטה ללא מצרים [נוני מוזס]. השני: משבר הלירה הטורקית שיצר חוב של 750 מיליון שקל [לבנק הפועלים].

אורנשטיין המשיך: "אם זה חוסר תבונה - ניחא. אבל מה אם זה לא חוסר תבונה? האם לא צריך לבדוק את זה?". רובין השיב, שלא היו יחסים מיוחדים בין פישמן לבנק הפועלים. דו-שיח זה התנהל לנוכח טענתו של רובין, לפיה בעל התפקיד שיתמנה אינו צריך בשלב זה לחקור את הסיבות לקריסתו של פישמן, אלא להתמקד במימוש נכסיו.

בא-כוחו של בנק לאומי, עו"ד רונן מטרי, הביע חשש מפני עשרות בקשות פירוק לחברות של פישמן, חלקן – ללא הצדקה. לדעתו, יש צורך בגורם שיסדיר את המימושים, ולכן עשוי הבנק להסכים לגישור שיוגבל בזמן. עו"ד אהוד ארצי, המייצג את בנק דיסקונט, תמך במינוי מגשר כדי למנוע זעזועים בקבוצת החברות כולה. נציגת הכנ"ר, עו"ד רותי מזרחי, סבורה שאין לפנות לגישור בלא הסכמת כל הנושים – וכאמור, רשות המיסים מתנגדת לכך.

בדברי תשובתו אמר גולדבלט, כי הוא מקווה שאורנשטיין ישתכנע מדברי חלק מהבנקים, שהביעו חשש מפני זעזועים בקבוצת פישמן כולה אם יתמנה כבר כעת בעל תפקיד. עוד אמר, כי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה הן שעל המדינה להסכים להליכי גישור, ולכן יכול בית המשפט לכפות אותו על רשות המיסים.