קרן קיימת לישראל לא תעביר לאוצר מיליארד שקל נוספים בשנת 2018. כך הודיעו חד-משמעית יושבי ראש קק"ל,
דני עטר ו
שמעון סוסן, במכתב לשר האוצר. הם טוענים כי הדרישה מנוגדת להסכם שנחתם בין הצדדים לפני 10 חודשים.
באותו הסכם, שנחתם ב-18.11.15 ופורסם בהרחבה ב-News1, התחייבה קק"ל להעביר 1.2 מיליארד שקל ב-2016 ועוד 1 מיליארד שקל ב-2017 - ותו לא. בהסכם, מתחייב האוצר שלא לדרוש מקק"ל כספים נוספים עד שנת 2021. על ההסכם חתום בין היתר שר האוצר
משה כחלון - שהוא הדורש עתה מיליארד שקל נוספים לשנת 2018.
הדרישה התגלתה במקרה תוך כדי עיון של אנשי קק"ל בהצעת חוק ההסדרים. הצעת תקציב תקציב המדינה היא דו-שנתית, לשנים 2017 ו-2018, ובחוק ההסדרים הנלוה אליה נמאמר כי אחד ממקורות המימון של המדינה הוא 1 מיליארד שקל שתקבל מקק"ל "בכל שנה", בשנה", כלומר גם בשנת 2018. ברור שסעיף זה מנוגד להתחייבות בכתב של שר האוצר מנובמבר אשתקד. לא ברור איך העלה כחלון על דעתו, שיוכל לדרוש מגוף כלשהו כספים - אחרי שהוא עצמו התחייב בכתב שלא לדרוש ממנו.
שני היו"רים של הקרן הקיימת, שלחו מכתב חריף לכחלון, ובין היתר כתבו בו: "ההצעה פסולה מעיקרה, ולא פחות מכך פסולה הדרך שבה גובשה, במחשכים ובלי להודיע קודם לכן לקק"ל...זוהי הפרה בוטה של ההסכם...אנחנו דוחים את ההצעה".
עוד סעיפים לא קוימו
סעיפים נוספים בהסכם מנובמבר אשתקד לא קוימו במלואם עד היום. קק"ל התחייבה להעביר השנה 1.2 מיליארד שקל לפרויקטים יעודיים. מרב הכספים עדיין לא הועברו, מאחר שלא היה מו"מ ואין הסכמה בין האוצר לקק"ל על רשימת היעדים והסכומים. ועדה שהוקמה לצורך כך לא פעלה במשך חודשים רבים.
סעיף אחר בהסכם קבע שוועדה תבדוק את דרישת הקרן הקיימת, שרשות מקרקעי ישראל תשלם לה סכומים גדולים, שלטענת קק"ל מגיעים לה ממכירת קרקעות שהיו בבעלותה (הרשות מנהלת את קרקעות קק"ל, ומוכרת אותן, ואחר כך מעבירה את התמורה לקרן הקיימת). יש דרישה נגדית של הרשות לקבלת דמי ניהול מקק"ל. גם הוועדה בעניין זה, שהוקמה לפני חודשים אחרים, לא קיימה ככל הידוע את עבודתה.
עוד נקבע בהסכם מהשנה שעבר, שקק"ל תעביר למדינה קרקע לבניה למגורים במרכז הארץ ותקבל בתמורה קרקע בנגב. ככל הידוע, נעשתה עד היום רק עסקה אחת מעין זו ובהיקף קטן יחסית - קק"ל העבירה לרשות מגרשים בנתניה, וקיבלה קרקע בנגב.
