ראלי דאקאר 2004 הגיע בסוף השבוע לחופי האוקיאנוס האטלנטי, והיום (א', 18.1.049) נערך הקטע האחרון, שעיקרו פריקת מתחים והשתוללות מלאת שמחה על חולות דאקאר הצחורים.
כאשר הקשיים הבלתי רגילים נותרו הרחק מאחוריהם בדיונות אל מרוקו ומאוריטניה, יפגינו שורדי ראלי 2004 את יכולתם בקטע הסיום המסורתי, שבמסגרת רפורמת 2004 אפילו הוא נושא השנה אופי שונה מקודמיו.
להלן הלו"ז לקטע הסיום שהינו לא ספק שיאו התקשורתי של המרוץ, האייטם אותו משדרים פירסומאי יצרני הרכב במהלך השנה שוב ושוב, במגמה להחזיר לעצמם חלק מהשקעות העתק ששילמו בשנה בה הכינו את המכוניות למרוץ, והשלישו בעוד שבועים של דהרה מטורפת במדבריות אפריקה.
בשעות הבוקר מזנקים שורדי הראלי למסע בן 106 קילומטרים (כעשירית מהמרחק אותו גמאו מדי יום בשבועיים האחרונים). קטע קישור קצרצר יחסית בן 42 קילומטרים יביא אותם לגדת 'לאק רוז' ( "האגם הוורוד"), שם יפצחו בהפגנה אמפיבית של מעברי מים בזיגזג פראי, במגמת מערב לעבר החוף.
הקטע הנפלא והמרהיב מכל הראלי הינו השעטה הגדולה לאורך רצועת החוף, הגדולה מספיק להכיל מספר רב של מכוניות לרוחבה - הכל על-פי הנחיות במאי הטלוויזיה הפזורים על הקרקע ועל סיפוני ההליקופטרים הרבים שירחפו באוויר - במאמץ אחרון לתפוס 'שוט' טוב בתנועה.
אל המרשל האחרון מובילים 10 ק"מ נוספים, וכיון שקטע סיום זה כבר ראה כשלונות צורבים בשניות האחרונות של מרוצים קודמים, צפוי כי כולם יגיעו אליו במהירות אך בזהירות, מתוך ידיעה שבדאקאר ניתן עדיין להפסיד את הכל בדקה בודדת של שטות מיותרת.
עוד 37 קילומטרים של קטע קישור, ומשם לפודיום שליד מלון מרידיאן - עליו יטפסו רבים, אופנועים מכוניות ומשאיות, כל אחד בקטגוריות המגוונות המאפיינות את משתתפי הראלי. השמפניה תישפך כמים, רק קלטות הבטא של מצלמות הטלויזיה יוחלפו בקצב מהיר יותר מהבקבוקים הזולגים.
54 מכוניות עומדות לסיים את ראלי דאקאר 2004, מתוך כ-150 שזינקו בבוקר השנה החדשה מהעיירה קלרמו פארו שנמצאת 400 ק"מ דרומית לפריז. 11,000 קילומטרים דרומית יותר, לדאקאר בירת סנגל, יגיע ככל הנראה במקום הראשון, סטפן פיטרהנסל, נהג מיצובישי, ובמקום ה-37, לאחר שנסע 95 שעות בקטעים מיוחדים (פטרהנסל נסע 53 שעות, והנהג האחרון במרוץ נסע 117), מגיעה הפז'רו 'קינג' של קבוצת WOW - מיצובישי - ישראל, עם הנהג עידו כהן והנווט אביב ספקטור!
כהן וספקטור מגיעים במקום השלישי מתוך חצי תריסר המכוניות ששרדו את קטגוריית T1 שלהם - מכוניות דיזל משופרות חלקית בלבד. הקינג הכחול של עידו מגיע כשסביבו אויבו הגדול של המיצובישי פז'רו בישראל, הטויוטה מדגם לנדקרוזר. עידו לא מאויים על-ידי המרצדס אותו הזכיר ערב היציאה, וגם לא הגיע למקום הראשון אותו ראה לעצמו כיעד, אך הוא הגיע להישג ספורטיבי מהגבוהים אליהם הגיע אי פעם ספורטאי ישראלי כלשהו.
טויוטה לא ממש חשובה בשלב זה, היא עשויה להיות חשוב בשנה הבאה באם תחליט ייבואנית טויוטה - יוניון מוטורס של גו'רג' חורש ועזרא דגמי, להרים את הכפפה שהרים ד"ר מולי חרל"פ - ייבואן מיצובישי - אף שהסיכוי לכך גדול לערך כמו הסיכוי שהצמד חורש את דגמי יעפילו למרומי ההרים אליהם מעפיל באחרונה חרל"פ השרירי, שהפך חובב ספורט מושבע.
יובל צוק המדווח בארץ את שהוא שומע בטלפון על המרחש בקבוצת הספורטאים הישראלית, מהכנה את הנגים הישראלים "גיבורים", ומספר שלחופי דאקאר הגיעו כל ארבעת חברי קבוצת "מיצובישי-WOW" - עידו כהן ואביב ספקטור, איציק בריל והלל סגל.
על-פי אותם דברים, לאחר מסע מפרך לתוך הלילה, הצליחו עדו ואביב להגיע ממש בזמן לזינוק כשבדרך הם מחליפים ציריה שבורה. אחרי ששוב היו אתמול עם רגל אחת מחוץ למרוץ, הם שבו ועמדו על הרגליים כדי לסיים היום את 191 הק"מ של מדידת הזמנים ב-3:55:07 ומקום 35 בדירוג היומי. הבונוס: מקום 3 בקטגוריה שלהם, עליה למקום ה-37 הכללי וה-3 בקטגוריה. הזמן הכללי שהם צברו עד כה: 95 שעות ו-53 שניות.
איציק בריל ונווטו הוותיק הלל סגל - הצוות השני שפרש אחרי היום ה-7, המשיך לתמוך ולסייע - מורלית, פיזית ומכאנית, לעדו והלל, והם יכולים לזקוף לזכותם חלק גדול בהצלחת הקבוצה. בריל עשה את דרכו שגופו עדיין חבוש מהתאונה בה שבר חולייה בגבו, חוייה מפוקפקת שמי שעבר אותה, יודע את הכאב שהיא גורמת בכביש איילון, ויכול לתאר לעצמו את השפעתה על פני אלפי הקילומטרים של מדבריות אפריקה.
קבוצת NSM - הצוות הטכני של מיצויבשי העולמית, שראתה בהצלחת עדו ואביב את הצלחתה שלה, העניקה ככל הנראה סיוע טכני מהסוג שקבוצת ראלי אמיתית צריכה לתת.
בשיחה טלפונית עם אחיו, יוחאי, מספר עידו כי "אנחנו מרגישים נפלא. הרכב היום היה במיטבו. אני מרגיש שבמצב המכאני שלו אני יכול להתחיל היום את הדאקר שוב..."
דרוג המכוניות:
(הפרשים מכריעים בני מספר שעות בין המתחרים)
1. פטרהנסל - מיצובישי אוו: 53 שעות
2. מצואוקה - מיצובישי אוו: + 1 ש'
3. שלסר - באגי פורד (מנוע) : + 3 ש'
4. אלפונד - ב.מ.וו אקס 5: + 4 ש'
5. אנדראה מילר - מיצובישי 'רגיל': + 6 ש'
קבוצת מיצובישי נותרה שוב כבשנים קודמות בראש החוד המתדלדל בהתמדה, כאשר גם מהן רק צמד האוו מרחפות מעל הדיונות כאילו נסעו על כביש סלול באספלט משובח. כל יתר המיצובישים נישברו ככל יתר המתחרים, ובהם ניסאן - אכזבת המרוץ.
אף אחת ממכוניות הניסאן אינן ב- 10 המקומות הראשונים, בעוד צמד הב.מ.וו מפתיעים את הכל. בשנה הבאה אמורה ב.מ.וו לקחת את העסק ברצינות הראוייה. כנראה שגם במינכן התפלאו מההצלחה הבלתי צפויה.
אופנועים - מתח עד הרגע האחרון:
כל עשרת המקומות הראשונים בידי KTM, כאשר רומא במקום הראשון עם 55 שעות של תחרות (רק 3 שעות יותר מנהג המכונית המהירה ביותר), ואחריו סיינט (+ 5 דקות בלבד), דספרס (+ 46 דקות), קוקס (+ 50 דקות) ורק אלוולטר צבר פער בן שעתיים. מתחרה בודד בהפרש של 1 שעה, וארבעה נוספים בהפרש של ½ שעה - כך שבאופנועים הכל עדיין פתוח!
משאיות:
1. קאמאז / 2. קאמאז / 3. דאף / 4. קאמאז / 5. הינו
'הינו' היא חברת בת של טויוטה, ואינה מיובאת לישראל שכן היא חסרת תקינה אירופית: האם זה התירוץ שימנע את יוניון מוטורס מלתת סוספסוף ספונסרשיפ לעידוד ספורטאי העתיד של הספורט המוטורי העומד בפני מיסוד בישראל?
ומעניין לא פחות, כיצד ישפיעו תוצאות הראלי על פילוח שוק הגי'יפים הישראלי בחודשים הקרובים? הלנד קרוזר הביס כדוע באחרונה את הקינג, ומעניין מה יקרה בעקבות תוצאות ראלי דאקאר 2004.
יודגש, לא רק תוצאות המרוץ עצמן הן המכריעות לגבי המכירות, אלא גם ובעיקר - כיצד הן מובאו לידיעת הציבור. כאן מדובר במיומנויות שונות לחלוטין ממאמצי הנהגים, וסבוכות לא פחות ואולי אף יותר.
