בשנת 2004 צפוי המשק הישראלי לצמוח בשיעור של 2%. זאת, לעומת צמיחה של 1.2% בשנת 2003. כך מעריכים היום (א', 18.1.04) כלכלני הבנק הבינלאומי הראשון, בראשות הכלכלן הראשי של הבנק, חזי גוטמן.
לפי ההערכה, הצמיחה השנה, כמו בשנת 2003, תמשיך להתבסס על התאוששות הכלכלה העולמית והגידול בייצוא. עם זאת סבורים כלכלני הבנק, כי עדיין מוקדם לדבר על האצה בביקושים המקומיים על-רקע האבטלה הגבוהה, השחיקה בשכר וירידה בהכנסה הפנויה.
עוד עולה מהערכת כלכלני הבינלאומי, כי המגמה הדפלציונית השוררת במשק מאז הרבעון השני של שנת 2003, צפויה להימשך גם ברבעון הראשון של שנת 2004, אם כי בשיעורים מתונים הרבה יותר. ההערכה היא, שהחל מהרבעון השני של השנה, יעבור המשק למצב של אינפלציה מתונה. 3 המדדים הקרובים צפויים להיות: ינואר - 0.0% (0.2% בתחזית הקודמת), פברואר - 0.2% (0.3% בתחזית הקודמת), מרץ - 0.1% (0.2% בתחזית הקודמת).
האינפלציה בכל שנת 2004 צפויה להגיע ל-1.4%, לעומת אינפלציה שלילית של 1.9% בשנת 2003. רמת האינפלציה החל מהרבעון השני של השנה צפויה להיות כ-2%.
כלכלני הבינלאומי מעריכים עוד, כי במהלך שנת 2004 צפויה יציבות בשער השקל והוא ינוע בתחום של 4.4-4.5 ש"ח לדולר. בתנאים כאלו, תוך התאוששות הדרגתית של המשק מהמיתון המתמשך, האינפלציה בישראל היא מתונה בשיעור של כ-2%. כלומר, מגמת הדפלציה בשנת 2003 נראית כתופעה חד-פעמית, כתוצאה מהשילוב של ייסוף השקל והמיתון שלא יחזור על עצמו בשנת 2004, ולא כתופעה שעלולה להחריף את המיתון ולגרום להמשך התהליך הדפלציוני. לפי ההערכה, הגורם החשוב יותר שיקבע את התאוששות המשק השנה, יהיה כלכלת העולם ובמיוחד ארה"ב, כך שלתהליכים פנימיים בתוך המשק תהיה השפעה קטנה יותר.
בהתחשב במגמות הללו, צפוי בנק ישראל להפחית בסוף ינואר את הריבית בעוד 0.4%. במהלך השנה, צפויה הריבית לרדת עד לרמה של כ-3.6%, לעומת 4.8% בינואר. רמות ריבית אלו מניחות שלא צפויה השנה עלית ריבית בארה"ב. במידה שיהיו שינויים בריבית בארה"ב, תיתכן עליה מסויימת בריבית בנק ישראל.
באשר להיקף הגרעון בתקציב מעריכים כלכלני הבינלאומי, כי למרות הדרישות להגדלת ההוצאות בתקציב, במיוחד בתקציב הביטחון, הגרעון הצפוי בתקציב השנה הוא 4% - 4.5% מהתוצר, לעומת 5.6% בשנת 2003. לפי ההערכה, אם ידרש גידול בהוצאות, יש להניח שהממשלה תבצע במהלך השנה קיצוץ בסעיפים אחרים בתקציב למימון הגידול הנדרש.
הערבויות מממשלת ארה"ב וכן האצה בתהליך ההפרטה צפויים להיות המקורות למימון הגרעון, כך שתישמר רמת הריבית הנמוכה על אג"ח צמודות מדד לטווח ארוך והיא תעמוד על כ-4% ואף פחות מכך.