משרד המשפטים העסיק במשך חמש שנים את עו"ד נירה דורני כמנהלת מחלקת ההקדשות במעמד של קבלן עצמאי, וזאת בניגוד להוראות המחייבות של נציבות שירות המדינה. כאשר הגישה דורני תביעה, עשתה הפרקליטות דין לעצמה ולא הגישה סיכומים למרות שקיבלה שש (!) ארכות לעשות זאת.
אלו הם ממצאיו החמורים של שופט בית הדין האיזורי לעבודה בירושלים, כאמל אבו-קאעוד, שקיבל (יום ה', 13.10.16) את תביעתה של דורני נגד המדינה. להעסקתה הבלתי-תקינה היה אחראי רשם התאגידים דאז, עו"ד ירון קידר (כיום - עורך דין פרטי), שקיבל אותה לעבודה בחוזה בנובמבר 2007. קודם לכן העניקה דורני שירותים כעובדת במשרד עורכי דין.
החוזה איתה נחתם לשנה והוארך ארבע פעמים, עד שבשנת 2012 הציע לה הרשם דאז, עו"ד אלון בכר (כיום - ראש הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע), לעבור למעמד של עובדת מדינה - בתנאי העסקה נחותים בהרבה. דורני סירבה, טענה שמדובר בפיטורים ותבעה מהמדינה 820,000 שקל.
אבו-קאעוד אומר, שאין ספק שלמרות שדורני הוגדרה כספק חיצוני - היא הייתה עובדת מן המניין, וזאת לפי המבחנים הרבים שנקבעו בפסיקה. בין היתר, היא ייצגה את המדינה וביצעה פעולות שלטוניות מובהקות, וסמכויותיה נשקו לאלו של רשם ההקדשות. הוא מדגיש את האמינות הרבה של עדותה ("העידה מדם ליבה ובכתה"), ומציין שלעומת זאת - קידר ובכר לא הובאו לעדות ולא שפכו אור על עמדתה של המדינה בזמן אמת.
מסקנתו של אבו-קאעוד היא, שמשרד המשפטים הבטיח לדורני שתיקלט כעבור זמן קצר כעובדת מן המניין, אך לא עמד בהבטחתו. "המדינה ידעה מראש, או לכל הפחות חזקה עליה שידעה, שההתקשרות הקבלנית עם התובעת איננה לגיטימית ועומדת בניגוד להוראותיה היא בעצמה, ולמרות האמור עצמה עיניה בהתקשרות עם התובעת", נקבע בפסק הדין.
בין היתר מצביע אבו-קאעוד על ניסוחו של ההסכם עם דורני, שלדבריו נועד להסוות את מהות ההתקשרות איתה ואת העובדה שהיא נוגדת את התקשי"ר, האוסר להתקשר עם יועצים במתכונת קבלנית. המדינה הבינה שמדובר בהתקשרות מלאכותית, הוא קובע, וזו עמדה גם בניגוד להנחיות אחרות של נציבות שירות המדינה ובניגוד לממצאיו של
מבקר המדינה משנת 2004.
"מצב דברים זה, כאשר זרוע אחת של המדינה קוראת לזרוע אחרת שלא לקלוט עובדים במסווה של קבלני שירותים או יועצים ורשות התאגידים ממשיכה בשלה, מתעלמת מהוראותיה של המדינה בעניין זה וממשיכה להאריך לתובעת את הסכם ההתקשרות מדי שנה בשנה, היא לקחה על עצמה את הסיכון שההתקשרות עם התובעת תוכר בדיעבד כיחסי עבודה. בכך נהגה המדינה בחוסר תום לב, באופן שלא מצופה מהריבון, והגדרת התובעת כקבלן עצמאי על-אף האמור, עומדת בניגוד לתקנת הציבור", קובע אבו-קאעוד.
על התנהלותה של הפרקליטות בתיק אומר אבו-קאעוד: "בית הדין ראה בחומרה רבה את התנהגות המדינה, אשר תחת לנהוג בממלכתיות ולהוות דוגמה למתדיינים אחרים, עשתה דין לעצמה, התעלמה מהחלטות שיפוטיות וגרמה לזילות ההליך השיפוטי. בקשותיה להארכות מועד התעלמו מפורשות מהחלטות בית הדין, הוגשו ללא הנמקה של ממש, ובשיהוי, כנראה מתוך הנחה כי יתקבלו ללא עוררין".
בית הדין חייב את המדינה לשלם לדורני 404,000 שקל, וכן הוצאות בסכום גבוה במיוחד של 50,000 שקל. נציגי הציבור שמואל ריבלין ומירה חזות הסכימו עם אבו-קאעוד. את דורני ייצגו עוה"ד מוטי בייץ ודבי שליט, ואת המדינה - עו"ד אבי זיידנברג (שהיה בעבר חבר ועד פרקליטות מחוז ירושלים).
