ועדת החוקה חוק ומשפט קיימה (יום ג', 8.11.16) דיון נוסף לבקשת חברת הכנסת מרב מיכאלי (המחנה הציוני), על הצעת החוק שיזמה לביטול הפקודה. לבקשת הוועדה בדיון הקודם, הוקם צוות בין-משרדי במטרה לגבש המלצות כלליות ביחס לגופים הפועלים מכוח הפקודה ולבחון את הפסקת השימוש בפקודה. הצוות התבקש לבחון בנוסף את הטענות ביחס לעיקולי חשבונות בנק ועיכוב בשחרור חשבונות בנק מעוקלים לאחר שכבר שולם החוב.

יו"ר ועדת החוקה, ח"כ ניסן סלומינסקי: "אנחנו דנים בנושא כדי לעורר, לזעוק ולשים תמרור עצור למערכת שניצלה את הפרצה שנוצרה, עד מצב שכבר אין כל סכר. הפקודה נוצרה לצורך גביית מיסים, הורחבה גם לארנונות ובחלק מהמקומות אבדה השליטה לגמרי. לא רק שהפקודה מופעלת באופן אגרסיבי, אלא שגופים רבים אף התפרקו מאחריותם וסמכותם ומפעילים את הגבייה באמצעות חברות פרטיות ועורכי דין פרטיים".

במסקנות העיקריות של הצוות הבין-משרדי, נכתב בין היתר: "כמסקנה כללית ניתן לציין, כי מרבית משרדי הממשלה, אליהם פנה הצוות, ראו בחיוב את האפשרות להפסיק להשתמש בפקודה ככלי לגביית החובות ולהעביר את גביית החובות של אותו משרד למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות. זאת, למעט שני משרדי ממשלה ובכך כבר השיג הצוות לא מעט. נוסף על כך גם מגן דוד אדום אינו שולל אפשרות לגבות את חובותיו באמצעות רשות האכיפה והגביה. עם זאת, הצוות התרשם כי קים קושי להפסיק עתה את השימוש שעושים בפקודה המוסד לביטוח לאומי, הרשויות המקומיות ותאגידי המים ואנו סבורים, כי ביחס לגופים האמורים יש לפעול למציאת כלים להגברת הפיקוח באשר לאופן שבו עושים אותם הגופים שימוש בפקודה".

נקודה מרכזית אחרת, העלה תומר מוסקוביץ', מנכ"ל רשות האכיפה והגבייה: "הבעיה הרבה יותר עמוקה משימוש לא ראוי בפקודה. אדם שחייב במספר תיקים שאחד מהם הוא לעירייה ונעשה לו איחוד תיקים, העירייה ישר מעקלת את החשבון, מוציאה כספה ושאר הנושים לא מקבלים כסף, מפרקים את איחוד התיקים והכל מתמוטט. היתרון של רשות האכיפה הוא שהיא כוללנית ונכון יהיה שהגבייה תרוכז כולה באמצעותנו, למעט אולי רשות המיסים. חייב להיות מבט כולל על יכולת החייב".

עו"ד ענת הר-אבן, היועצת המשפטית של רשות האכיפה והגבייה, שריכזה את הצוות הבין-משרדי: "פנינו לכ-20 משרדי ממשלה שיש להם הסמכה לפעול לפי פקודת המיסים (גבייה). שני המשרדים היחידים שביקשו לא לעבור הם משרד התקשורת שמפעיל עיצומים על חברות התקשורת- שמשלמות, ומשרד הכלכלה שפועל במישורים של מכס שהם מאוד מורכבים. אפיק נוסף בו פעל הצוות הוא שימוע שערכנו למד"א, תאגידי המים, השלטון המקומי והמוסד לביטוח לאומי. מד"א מוכנה לוותר על פעולתה בתנאי שעלויות הגבייה לא ישתנו. המוסד לביטוח לאומי תיאר תהליכים מורכבים עם 500 עובדים הגובים כ-60 מיליארד שקלים ולא ראינו צורך לשנות את הדרך, אם כי טרם הועברו אלינו כל הנתונים. הרשויות המקומיות ותאגידי המים נדרשים להישאר באיזון תקציבי וחוששים מהפרתו, לכן הצענו שרשויות מקומיות ותאגידי מים, יוכלו להחליט לעבור לגבייה באמצעות המרכז, כך שלאחר זמן, תתאפשר השוואה של אפקטיביות הגבייה".

מיכאלי: "פקודת המיסים גבייה היא חקיקה מבולגנת ומורכבת טלאים טלאים, וזו חובתנו בפני האזרחיות והאזרחים להבהיר את החוק ושידעו בפני מה הם עומדים. פקודת המיסים גבייה מאפשרת פעולות גבייה דרקוניות שלא מתאימות למדינה דמוקרטית. הגיע הזמן לעבור לגבייה לפי החוק שמכוחו פועלת רשות האכיפה והגבייה, ולמצוא דרך טובה יותר לגבות חובות מהציבור. חובות כמובן צריך לשלם, אבל לא יכול להיות שהגבייה הבריונית והמתעמרת הזו היא הדרך היחידה לעשות זאת".

ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני): תיאר מצב בו גם אנשים המעוניינים לשלם ויש להם אמצעים, עוברים טראומה באופן בו מיושמת הפקודה, בגלל המנגנון הביורוקרטי והמסואב. "לא ייתכן שהחוק יאפשר גבולות פרוצים כאלו. אסור שרשויות המדינה יפעלו כבריונים בשוק האפור".