|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
באפיקומן של חוק ההסדרים מוכמנים גם הפרטת מערכת הבריאות והקמת קופת חולים חמישית ● האם תחרות תועיל? לא בהכרח ● מפריטים את עצמנו לדעת (ב)
|
|
רופאים שלמדו על חשבון המערכת הציבורית מנתחים באופן פרטי [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
|
| ההשתתפויות העצמיות כמו שהן היום, גם אינן יעילות, כי המטרה הלגיטימית היחידה של השתתפות עצמית הינה למנוע שימוש יתר. אז צריך לגבות משהו. גבייה של 35% זה הרבה יותר מידי בשביל המטרה הזו. בשביל העני זה יותר מידי כסף והוא לא ירכוש ואז יגיע לבית חולים ויעלה פי שמונים. העשיר – ירכוש ממילא, גם אם ההשתתפות העצמית גבוהה. | |
|
|
|
|
הקרקע נשמטת תחת רגלינו
|
|
ענבל בר-און
|
|
חוק ההסדרים הקרוב מתכנן שורה של הפרטות, הגדולה ביניהן היא בתחום הקרקעות * האם הציבור יהנה מכך? אולי בעלי ההון * מפריטים את עצמנו לדעת (א)
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ההוצאה הציבורית על בריאות ירדה ל-56%
|
|
עופר וולפסון
|
|
בשנת 1995 עמד שיעורה על יותר מ-68% * ישראל נמצאת כיום בתחתית שיעור ההוצאה מבין המדינות המפותחות * מחצית מהוצאת משקי הבית על תרופות בשנת 2007 הייתה דרך קופות החולים * חלקם של הביטוחים מההוצאה הפרטית עלה ל-15% מ-5%
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
|
|
|
במסגרת המחקר אודות ההפרטה אשר מקיים המרכז לצדק חברתי ע"ש יעקוב חזן במכון ון-ליר בירושלים, מתקיימים שלושה כינוסים אשר תכליתם להציג לציבור את תוצאות המחקר, וזאת טרם גיבוש נייר העמדה. הכינוס השני (יום ב', 08.06.09) התמקד בהפרטה המאסיבית אשר מתקיימת בעצם ימים אלו בישראל דרך חוק ההסדרים, ובהשלכותיה. כל מושב בכינוס השני נועד לדון בנדבך נפרד בחיינו הציבוריים אשר מופרט. המושב הראשון דן בהפרטת הקרקעות, והמושב השני - בהפרטת הבריאות (המושבים השני והשלישי אשר יסוקרו במאמרים הבאים דנו, בהתאמה, בהפרטת החינוך ושירותי התעסוקה). המושב השני הונחה בידי עו"ד יפעת סולל מפורום הארגונים לביטול חוק ההסדרים. עו"ד סולל מתמחה במשפט ציבורי, בזכויות אדם ובזכויות עובדים. היא קובלת על כך שכל סעיף בחוק ההסדרים פותח במילת הקסם "התייעלות", שהיא מילת קסם לדברים שאינם קסומים כלל, כדוגמאת פיטורי עובדים או מתן אפשרות לאחיות לרשום תרופות, במקום לרופאים. בשנים האחרונות שירותי הבריאות המשלימים רבו כחול אשר על שפת הים, ההוצאה הפרטית לבריאות עלתה וההוצאה הציבורית לבריאות ירדה. "המגמה הזו הולכת ומחריפה" מסבירה סולל, ומציינת, ממש כפי שציינה פרופ' דפנה ברק ארז בפאנל הקרקעות, כי מגמות ההפרטה מנוסחות באופן עמום (אשר מקשה על הציבור לבחון אותן לאשורן). הדובר הראשון היה פרופ' דוד חיניץ מבית הספר לבריאות הציבור ורפואה קהילתית של האוניברסיטה העברית בירושלים, וחוקר בפרויקט ההפרטה של המרכז לצדק חברתי ע"ש יעקוב חזן. חיניץ מטיל ספק ביכולתה של קופת חולים חמישית אשר מתוכננת לקום להגביר את התחרות. נערי האוצר אשר יוזמים את הקמתה סבורים כי מעבר של 1% מן המבוטחים לקופת חולים אחרת בכל שנה מעיד על "היעדר תחרות". חיניץ דווקא סבור אחרת: "תחרותיות היא עצם הפחד שמי שהוא לקוח שלי, אני חושש שיעזוב אותי, ועל כן אני מתאמץ לשמר אותו". לשיטתו, כל עוד הקופה החדשה לא תציע פטור מהשתתפות עצמית, היא לא תפתור את הבעייה הבסיסית. חיניץ מעדיף "לבנות על הקיים ולא לחולל מהפכות". עו"ד יפעת סולל מציגה את האמת המרה מאחורי הקמת קופת החולים החמישית, אמת שניתן לכנותה בכינוי הידוע "איש רזה סוחב על גבו את האיש השמן": "על-פי החלטות הממשלה תוקם קופת חולים שתוכל לגבות כספים פרטיים, כשהמדינה מעניקה לה מענק הקמה, ואשר לא תדרש לפתח שירותים עצמאיים אלא תשתיות עצמאיות. הקופה החדשה תרכוש את התשתיות הקיימות בעלות שולית". למעשה, מסבירה סולל, "הכסף הציבורי יכנס לכיס הפרטי של מישהו". קופת חולים זו לא תהא מחוייבת להקים סניפים בכל הארץ, דבר שאומר דרשני. הדובר הבא, ח"כ חיים אורון ממר"ץ, חבר ועדת הכספים בכנסת ויו"ר השדולה לבריאות הציבור, מציין את ה'אני מאמין' המונח ביסוד חוק ביטוח בריאות ממלכתי: "כל אחד לפי יכולתו וכל אחד לפי צרכיו". "כיום", מציין אורון, "יש יותר הוצאה פרטית לבריאות ופחות הוצאה ציבורית... העשירון העליון מוציא כ-300 שקלים בחודש לבריאות, העשירון התחתון רק 75 שקלים לחודש. ישנם מעט מאד תחומים שבהם יש פער כזה בהוצאה ישירה, פער של 1 ל-4". אורון מסביר את הרציונל השגוי לטעמו, אשר עומד ביסוד ה"השתתפות העצמית": במקום שהאזרחים ישלמו מיסים, הם ישתתפו בנטל הוצאות הבריאות שלהם עצמם. "אני טוען שעלות ההשתתפות העצמית כיום היא מעבר למה שהחוק מתיר. איך זה עובד? בהסכמה שבשתיקה". |
|
"המקום שאמריקה מנסה לצאת ממנו היום"
|
|
|
|
לא פוגעים בעשרת הדברות
|
|
|
אורון מציין כי העלאה שולית בלבד של מס הבריאות, תאפשר למדינה לממן אשפוז סיעודי, ותחסוך את הצורך באשפוז סיעודי פרטי.
"למה לא עושים את זה? כי לא פוגעים בעשרת הדברות, הפחתת נטל מס", מצטט אורון את הסקרמנטים של הדת הקפיטליסטית. "מי שישאר במערכת הציבורית הוא מי שאין לו ברירה. נגיע למקום שאמריקה מנסה לצאת ממנו כיום".
סולל מצטרפת לטרוניות כנגד ה"רפואה לעשירים בלבד": "ל-80% מן האוכלוסיה יש ביטוח משלים. לשאר עשרים האחוזים אין גישה לתרופות אשר אומנם אינן מצילות חיים, אך מאפשרות לתפקד, כגון תרופה כנגד מיגרנה".
בהתייחס לטענת אורון ולפיה העלאה מזערית של מס הבריאות תאפשר למדינה לממן את האשפוז הסיעודי, מוסיפה סולל כי כמו שליברמן בעצם ימים אלו מתחמק מהצבעה על "ברית הזוגיות", כך גם שר הבריאות ממפלגת הגמלאים בזמנו, הצביע כנגד ההצעה, למרות שהיינו חושבים שמפלגת הגמלאים, במקרה, אמורה לייצג דווקא את הגמלאים.
|
|
"באוסטרליה רוצים לעבור למודל הישראלי"
|
|
|
|
מערכת בריאות ראויה [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
| חוק ההסדרים זהו קונספט גרוע" ש"יש לבטלו, למעט סעיפים שנוגעים ישירות לתקציב. אסור לקבל את החוק הזה, הוא מנוגד לממשל תקין, הוא מנטרל את הממשלה ואת הכנסת, הוא לא לעניין, מנסים לדחוף דרכו אג'נדה של האוצר. | |
|
|
|
הדובר הבא, פרופ' גור עופר, פרופסור אמריטוס במחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים, ולשעבר ראש המכון הלאומי לחקר שירותי בריאות ומדיניות בריאות, מסכים עם הדוברים האחרים כי "חוק ההסדרים זהו קונספט גרוע" ש"יש לבטלו, למעט סעיפים שנוגעים ישירות לתקציב. אסור לקבל את החוק הזה, הוא מנוגד לממשל תקין, הוא מנטרל את הממשלה ואת הכנסת, הוא לא לעניין, מנסים לדחוף דרכו אג'נדה של האוצר".
גור מציג את האירוניה ולפיה חקיקה תקציבית הפכה לחלק כל כך אינטגרלי מן התרבות הפוליטית בישראל, עד שכאשר עיני רצה להיות בטוח שזכות ההתאגדות של פועלים במפעלים תעוגן בחוק, הוא ביקש שזכות זו תעוגן בחוק ההסדרים.
גור מסכים עם דבריו של חיניץ ולפיהם "מערכת הבריאות בישראל היא מן הטובות בעולם". "באוסטרליה רוצים לעבור כיום למודל הישראלי", הוא מציין. בשנת 1995 הולאמה מערכת הבריאות והמדינה נטלה אחריות מלאה על מערכת הבריאות, ותגמלה את הקופות על-פי צורכי החברים בקופת החולים, הוא מסביר את סוד ההצלחה.
גור מסכים שהמודל הנהוג היום, של מערכת בריאות במימון המדינה כאשר אספקת השירותים מנוהלת על-ידי מלכ"רים, הינו נכון בבסיסו, שכן מנגנון אספקת השירותים של המדינה הוא מסורבל.
|
|
"מעוותים את כוונת המחוקק"
|
|
עם זאת, הנוהג הרווח כיום, של שיעור רחב היקף של מימון פרטי (כ-36%) מחטיא את מטרת המחוקק. כוונת המחוקק, לדבריו, הייתה ליצור מיסוי פרוגרסיבי, אך כאשר ההשתתפות היא אחידה, עיקרון הפרוגרסיביות מוחטא: "ההשתתפויות העצמיות כמו שהן היום, גם אינן יעילות, כי המטרה הלגיטימית היחידה של השתתפות עצמית הינה למנוע שימוש יתר. אז צריך לגבות משהו. גבייה של 35% זה הרבה יותר מדי בשביל המטרה הזו. בשביל העני זה יותר מדי כסף והוא לא ירכוש ואז יגיע לבית חולים ויעלה פי שמונים. העשיר – ירכוש ממילא, גם אם ההשתתפות העצמית גבוהה. זו חייבת להיות מלחמה מספר אחד במערכת. במקום השתתפות הממשלה יש השתתפות עצמית: זה נוח לאוצר, לקופות. הקופות גובות 35% למרות שהחוק מאפשר להן לגבות כ-15%. יש לקנוס אותן".
עוד קובל גור כי "בביטוחים המשלימים אין דברים חיוניים לשמירה על הבריאות".
|
|
רופא שמן רוכב על גב מערכת בריאות רזה
|
|
|
|
למה לא שר"פ? [צילום: לע"מ]
|
|
|
|
| "אם אנו נלחמים בהפרטה, אז בואו נקרא לילד בשמו ונלחם בהפרטה הלא נכונה, ולא בהגמשת המערכת ואפשרות למערכת לשמור על איכות שירות גבוהה. זה הכלי שלנו למנוע את ההפרטה בסופו של דבר. | |
|
|
|
גור ממשיך וממחיש אבסורדים במערכת. כך, לדוגמה, נלחמים בהגמשת המערכת ומכנים זאת הפרטה, כאשר מתנגדים לניתוחים פרטיים בבתי החולים הציבוריים. גור שואל אם ההגיון ששולל חולה פרטי על מיטה ציבורית יכול להצדיק התעשרות רופא ציבורי בסקטור הפרטי, שכן אותו רופא ציבורי קיבל את הכשרתו על חשבון המדינה (יש לזכור כי לימודי הרפואה מבוסבסדים בשיעור ניכר בידי המדינה).
לשיטתו, אפשור שר"פ במערכת הציבורית יגמיש אותה. "אם אנו נלחמים בהפרטה, אז בואו נקרא לילד בשמו ונלחם בהפרטה הלא נכונה, ולא בהגמשת המערכת ואפשרות למערכת לשמור על איכות שירות גבוהה. זה הכלי שלנו למנוע את ההפרטה בסופו של דבר".
אחרונת הדוברים היא ח"כ ד"ר רחל אדטו, חברת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת ולשעבר סמנכ"ל בית החולים שערי צדק וחברת ועדת סל התרופות. אדטו, אשר כמו חכ"ים אחרים בפאנל, נאלצה לדבר בקצרה בשל קיום ההצבעה לוועדה למינוי שופטים, אזכרה במילה את הרפורמה בבריאות הנפש, מה שגרר תגובה סוערת מן הקהל מצד פסיכולוגית קלינית, אשר טענה כי הרפורמה תגרום אך ורק נזק משום שטיפול ממוקד אינו קונספט אשר מתאים לבריאות הנפש (אשר מעצם טבעה דורשת טיפול ארוך טווח ומערכתי), והצרכנים יפגעו.
בכנסים כמו בכנסים, לכל הדוברים יש יותר להגיד מאשר הזמן מאפשר. עו"ד סולל, בוירטואזיות מושלמת, מחברת את הצורך לעצור את הדוברים ברציונל שלשמו 'התכנסנו לכאן הערב': "אלו הן סוגיות מורכבות", היא מסבירה, "ואי-אפשר לדון בסוגיות אלו במסגרת חוק ההסדרים אשר אינו מאפשר דיון ממצה".
|
|
| תאריך:
|
16/06/2009
|
|
|
עודכן:
|
17/06/2009
|
|
ענבל בר-און
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
עידןסובול
|
17/06/09 17:53
|
|
|
|
2
|
|
אלטע קאקער
|
18/06/09 21:48
|
|
|
|
3
|
|
חיפושית בספארי
|
20/06/09 00:45
|
|
בעבר, כאשר פרץ עלינו שבוע או חודש הספר לטובה, הייתי מקבלת אותו בזרועות פתוחות, במיוחד עקב היותי משוררת השמחה מאוד לראות את ספריה מוצגים קבל עם ועדה גם לאחר שפג תוקף ימי המדף של ספריה.
|
|
|
|
|
אחת הבעיות הנפוצות של דורנו, והיום מדברים עליה בגלוי ולא כל כך מסתירים, היא בעיית הדיכאון המתמשך.
|
|
|
|
|
אם ראש הממשלה בנימין נתניהו חשב שלאחר נאומו תתמתן ביקורת הממשל האמריקני על ההתנחלויות, הרי שטעות בידו. אך זו הזדמנות להבהיר עד כמה שגוי אותו קו שמוביל הנשיא האמריקני בנוגע להתיישבות ביהודה ושומרון.
|
|
|
|
|
הצצה במודעות מגלה את סוד העושר העכשווי: חשיבה חיובית. אימון עסקי לעושר.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
