|
|
מותקפים מינית [צילום: עומר שיקלר]
|
|
|
|
|
אחד מכל שישה ילדים בישראל מותקף מינית. כך עלה בדיון בנושא טיפול הרשויות בפגיעות מיניות נגד ילדים - במסגרת היום האירופי להגנה על ילדים מפני פגיעה מינית, שערכה (ג', 29.11.16) הוועדה לזכויות הילד בכנסת.
מנכ"ל מרכז סיוע בבית שמש סיפר על 600 מקרים בהם טיפל בחמש שנים וחצי. מוסדות חינוך מנועים מלהעביר ביניהם מידע על-אודות ילדים שנפגעו וסטודנטים לרפואה לא עוברים הכשרה לזיהוי ילדים שהותקפו..
בפתח הדיון אמרה יו"ר הוועדה, ח"כ יפעת שאשא ביטון: "לפני כשבועיים השתתפתי בכנס בינלאומי בנושא ושמחתי ללמוד שמדינת ישראל מאוד מתקדמת ומובילה בחקיקה בתחום הפגיעות המיניות ובטיפול בקטינים שעברו תקיפה. בנוגע למה שחסר יש יוזמות חקיקה שמקודמות, עם זאת אנחנו לוקים ביישום, ולשם כך התכנסנו היום, את הכלים יש לנו, יש צורך להביא ליישום בפועל".
בנוסף עלה בדיון, כי משרד הרווחה לא מצליח לגייס חוקר ילדים דובר ערבית בדרום הארץ. ד"ר נורית צור, מנהלת שירות חקירות ילדים במשרד הרווחה הציגה, כי בעוד במחוז הצפוני צלח גיוס חוקרים מהמגזר ו-20% מהחוקרים הינם ערבים, מול אחוז זהה של נפגעים בני המגזר במחוז, "בדרום ישנה בעיה, אנחנו עדיין מנסים לגייס חוקר וישנו תקן ששמור לחוקר ערבי, מהמגזר הבדואי אנחנו לא מצליחים לגייס, וקשה לאנשים לחקור במקום ממנו הם באים", אמרה.
בהמשך הדיון הציגו נציגי איגוד מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית כי אחד מכל שישה ילדים עובר פגיעה מינית. נציגת המרכז אורית סוליציאנו ציינה: "צריך לחייב אנשי מקצוע לעבור הכשרות של איתור ודיווח של מי שעבר הטרדה מינית. דיווח נכון ולא פוגעני הוא מאוד קריטי. לא יכול להיות מורה, רופא או עובד סוציאלי שלא יודע את הדברים האלה. זה חייב להיות מעוגן בחקיקה".
איריס בן-יעקב, הממונה על חינוך למיניות במשרד החינוך ציינה, כי בנוגע להכשרת הצוותים המקצועיים: "במשרד יש 40 מדריכים שמפוזרים בכל הארץ ועוזרים לקדם ימי עיון במחוזות השונים. פניות מורכבות של פגיעות מיניות מגיעות אליהם. יועצת חינוכית לא תקבל רישיון בלי לקבל הכשרה בנושא. היועצות הן אלה שמכשירות את הצוותים החינוכיים. יש מקרים שילדים נפגעים במסגרת אחת, ואנו מנועים מלמסור מידע אחרי שהילד עובר מסגרת".
נציגת משרד הבריאות, חיה ישראל: "מבחינתנו אנשי מקצוע חייבים לקבל הכשרה בנושא. כל איש מקצוע מחויב לפי חוזר מנכ"ל בנושא איתור ואבחון ילד שעבר הטרדה או פגיעה מינית. כל תוכנית לימודים באוניברסיטה היא בעצמאות אקדמית מלאה - ולכן, לא תמיד הדברים האלה נרכשים במהלך הלימודים. נעשו ניסיונות לפנות לדיקנים כדי להכניס את הנושא הזה. זה אתגר ונשמח פה לעזרה".
נציגת משרד המשפטים, לילך וגנר, ציינה כי "היום כל שופט פלילי עובר הכשרה בהיבט של עבירות מיניות ואני בטוחה שיש גם התייחסות לנושא של ילדים וקטינים. מדובר בחובה".
"יש להעביר לשופטים מסר שיש לנקוט באפס סובלנות כלפי עברייני מין, ולפרקליטות מסר שלא לסגור עסקות טיעון עם עברייני מין", קראה יו"ר הוועדה.
נציגת הפרקליטות, עו"ד בת עמי ברוט, טענה כי סגירת תיקים מחוסר עניין לציבור נעשית רק במקרים שאין סיבה לקיים הליך, בהם מעשים מגונים בין קטינים שעדיף שיטופלו על-ידי גורמי סיוע, וכן מקרים בהם יש בעיה בגיבוש ראיות בדגש על ראיות משלימות. כן עלה כי 12% מתיקי עבירות המין שאינם עבירות אינוס, נסגרים מחוסר ראיות או שהם מגיעים לבית משפט והעבריינים מזוכים. 2% נסגרים מסיבה של עבריין לא נודע.
ח"כ שאשא ביטון: "במדינת ישראל מתחשבים יותר בפוגע שחס וחלילה לא נאשים מישהו חף מפשע, והקורבנות פה משלמים את המחיר. אתם חייבים להעיר את השופטים. חייבים. הילדים האלה הם הילדים של מחר ואם לא תעירו אותם, מחר נמצא אותם בצמתים".
מנכ"ל מרכז מענה בבית שמש, אריה לוי, אמר: "בחברה החרדית יש הסתייגות מהתערבות מקצועית בנושאים אינטימיים וחינוכיים. טיפלנו למעלה מ-600 מקרים בחמש וחצי השנים האחרונות. מדובר בגילאים חמש עד 13. המקרים לא הגיעו לבתי-משפט. רובם כיוון שהם מעשים שבין קטינים. יש גם בעיה של רתיעה מהמוסדות וכן פחד מההשלכות של פנייה לטיפול או מוסדות".
מני וקס שעוסק בנושא עברייני מין המוצאים מקלט בישראל בשם חוק השבות ציין: "הבעיה היא שחשודים בהטרדות מיניות עושים עלייה לארץ בשם חוק השבות. קשה אחר-כך להסגיר אותם. באים לפה מלונדון, אמסטרדם, אוסטרליה, ארה"ב ומעוד מדינות".
מזל כהן, נציגת רשות האוכלוסין ציינה מנגד, כי הדברים לא מדויקים: "אנחנו לא מעלים אנשים בעלי עבר פלילי. יש סייגים בחוק השבות ו-98% מהמבקשים לעלות נבדקים עוד בארץ המוצא. יש בעיה עם עליות גדולות, אבל אנחנו פועלים בנוגע לכך, כל עולה חייב בהצגת תעודת יושר. יש כאלה שנכנסים עם מסמכים מזויפים, במקרה כזה אנחנו מעבירים את התיק לביטול מעמד".
בנוגע לחשדות ציינה כהן, כי הבדיקה נעשית לגבי הרשעות וכי הרשות לא קיבלה עד-כה מידע על חשדות מאף גורם. מהדיון עלה כי התמונה מורכבת לגבי תיירים, שמי מהם שזכאי לעלות ארצה במסגרת חוק השבות, יכול לשהות בארץ במעמד תייר ללא הגבלת זמן. "לגבי מי שמגיע כתייר, אנחנו שואבים מידעים מגופים כמו אינטרפול ואפילו גורמים אנונימיים", ציינה כהן. בנוסף עלה, כי הבדיקה נוגעת רק להרשעות ולא לחשדות.
