המשטרה אינה רשאית להחתים את היהודים העולים להר-הבית על התחייבות לנהוג לפי הנחיותיה, כתנאי למתן אישור לעלייה להר - כך עולה (יום ג', 6.12.16) מפסק דינו של בית המשפט העליון.
השופט
נעם סולברג דן בעתירתם של חננאל בוצקו ויובל נולר, ולפיה הורחקו מההר בפברואר 2016 ולאחר מכן נדרשו לחתום על ההתחייבות כתנאי לקבלת היתר לחזור אליו. המשטרה אישרה את הטענות, אך מסרה שלאחרונה ניסחה מחדש את כתב ההתחייבות ושוקדת על יישומו בשטח.
סולברג אומר: "דומני כי אכן נכרכה דרישת החתימה על כתב ההתחייבות כהתנאה למימוש זכות העלייה להר-הבית, בניגוד לנוהל המשטרתי". הוא מצטט זכרון דברים שכתב קצין משטרה בנוגע לנולר, ולפיו "מאחר שסירב הודעתי לו כי תימנע ממנו עלייה להר-הבית, עד שיחתום על כתב התחייבות".
סולברג אומר על כך: "האופן שבו התנהלו גורמי המשטרה אל מול העותרים ובא כוחם - אם במעשה, אם במחדל - גרם לעותרים
לחשוב כי מוטל עליהם איסור לעלות להר-הבית. על פני הדברים, לא הייתה עילה חוקית למניעת העלייה להר-הבית, מכל מקום, לא ננקטו ההליכים המתחייבים לשם כך. העותרים, בדרך התנהלותם, לא הקלו על המשטרה במקום חשוב וטעון כהר-הבית. ברם, קשה להימנע מן החשש שנוח היה לגורמים במשטרה עם מניעת העלייה להר-הבית דה-פקטו, גם אם לא דה-יורה".
למרות שהעתירה התייתרה לאחר שהמשטרה אפשרה לשניים לעלות להר בחג סוכות האחרון, ללא כל מגבלה - חויבה המשטרה בתשלום הוצאות בסך 5,000 שקל. השופטים
יורם דנציגר ו
אורי שהם הסכימו עם סולברג. את העותרים ייצג עו"ד מנשה יאדו, ואת המשטרה - עו"ד מיכל צוק-שפיר.