בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הזהות הלאומית איננה העם היהודי
|
תביעתו של נתניהו שאויבינו יכירו בישראל כ"מדינת העם היהודי" היא חסרת בסיס בישראל ואבסורד כלפי העולם
|
של מי הלאום הזה? [צילום: AP]
|
|
|
|
|
משמעות "לאום" לאום, לפי התפיסה הפועלת בעולם, הוא חבר האנשים הנמצאים בטריטוריה שבה חי הלאום, שאחדותה של הטריטוריה חשובה להם, והם מקיימים בה או שואפים לקיים בה ממשלה משלהם. התרבות וההיסטוריה אינם תנאי קודם להקמת לאום ולקיומו. יש שהם נוצרים עם הקמתו, וייתכנו גם טעמים אחרים. השתייכות כל אזרחי המדינה ללאום המדינה מבטיח את השוויון הקיים בין כל האזרחים. לפי הכנס האירופי 1997: "לאומיות פירושה הקשר המשפטי-החוקי בין האדם ובין המדינה, ואין הוא מציין מוצא אתני של אדם". כל אזרח שייך ללאום המשותף האחד, הוא "לאום המדינה". כל האזרחים הם "בני הלאום" ושום אדם לא יירשם, ולא יופלה על-פי החוק בגלל מינו, דתו, מוצאו, או צבע עורו. כך כמובן בדמוקרטיות המערביות. ביסוד האו"ם ב-1945 הוכרז כי החברוּת של המדינות באו"ם היא של האנשים הכלולים בכל אחת מהאומות החברות באו"ם. כל מדינה, כולל ישראל, מייצגת באו"ם את כל האזרחים שלה, וגם את היהודים שבמדינתה. להיות יהודי פירושו לראות עצמו שייך לדת היהודית, ולא ל"לאום יהודי". גם בישראל החוק קובע שיהודי הוא "מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת". "העם היהודי" איננו לאום אלא דת. בברית המועצות וביוגוסלביה המאוחדת היה האזרח רשאי לבחור בין לאום המדינה שהוא גר בה, ובין הלאום של אחד מהוריו. יש בזה מיסוד ההשתייכות למוצא. אבל האזרח עצמו קבע לאיזה לאום הוא שייך. בגישה גזענית השלטון מבדיל בין בני האדם "לפי הדם", ומחליט על-פי המוצא מי שייך ללאום המדינה ומי זר. כך במשטר הנאצי וכך במשטר הישן של דרום אפריקה. אבל יש קבוצות בני אדם שהחלוקה ל"דת" ו"לאום" אינה מתאימה להם. בשלטון הטורקי הוכרו "מילאטים" - קבוצות אתניות בעלות דת מיוחדת. לא רק לפי הגדרת "לאום" אלא גם לפי משמעות "מילאט" אין "לאום יהודי". הקמת הלאום הישראלי מכריזי העצמאות ידעו שהעולם מחולק ללאומים ולא למילאטים, ושהלאום שישראל מייצגת הוא "לאום מדינה". בפקודות הראשונות נקבע שהערבים הנמצאים בשטח מדינת ישראל שותפים בהקמת המדינה, ושהם ישותפו במועצת המדינה הזמנית, ובממשלה הזמנית. על יסוד פרסומים אלה החליט האו"ם שהלאום הישראלי רוצה ויכול לקיים שוויון מלא לכל אזרחיו - וקיבל את ישראל כחברה באו"ם (11 במאי 1949). לאום ומילאט היום אבל מאותו רגע השתלטה התפיסה היהודית, האתנית-דתית, הקובעת שיהודי ישראל הם רק חלק מ"העם היהודי". נחקקו חוקי אפליה וניתנו זכויות יתר למילאט היהודי. השינוי היחידי - למילאטים הישנים התחילו לקרוא בשם המכובד "לאום". בכל זאת ה-Nationality של אזרחי ישראל היא ישראלית. ה"פתרון" שהשלטונות מצאו - לתרגם בדרכון את nalityNatio בתור "אזרחות" הוא הטעיה ("אזרחות" (Citizenship =. למעשה, גם בישראל האמנה הקיימת בין האזרח ובין המדינה היא "אמנה לאומית": ה"ביטוח הלאומי", בתי החולים "לאומיים" ולא "מילאטיים", תשלומי לידה – לא לפי ה"מילאט"; גימלאות - על בסיס הלאום המשותף, קצבאות ילדים, המיסים החלים בשווה; הוקם גם "שירות לאומי", ואפילו "ליגה לאומית" בכדורגל, הכול לא על בסיס מילאטי. גם חוק שירות הביטחון חל בשווה על כל אזרח, ולא על המילאט היהודי. יש סידור מתוחכם המאפשר לקצין הגיוס לא לקרוא לכל הישראלים חייבי הגיוס למלא חובה לאומית זו, וכך לשמור על האפליה. התפיסה הכנענית גם לפני העצמאות הייתה שאלת הזהות הקיבוצית מנקרת בלב דורות הצעירים. התפיסה הכנענית ראתה בהכרזת העצמאות התחלה חדשה בתולדות הארץ וקראה "להתחיל מאלף", ולא כהמשך של ההוויה היהודית. הכנענים האמינו שכמו בכל ארצות ההגירה, גם בארץ ישראל נוצר לאום חדש המורכב מצאצאי המהגרים ומבני הארץ הוותיקים. "העם היהודי" הוא עדה אתנית-דתית, ולא לאום. על יסוד ההזדהות עם הארץ והשפה, הכנענים קראו לו "לאום עברי" הכולל את כל יושבי הארץ, בלי הבדל דת או מוצא אתני. זוהי התפיסה המודרנית של הלאום. היא השלטת במגילת העצמאות ובפקודות הראשונות של ישראל. כל החרפות כלפי הכנענים נובעות מן הפחד מהפשטות והבהירות של הפתרון הכנעני, אבל היום השם "עברי" עלול להיתפס כמכוון רק לחלק מהאזרחים. לאום ישראלי "לאום ישראלי" הוא השם הטבעי ללאום שלנו. גם הדרכון הישראלי מעיד, באנגלית, שלאום המדינה הוא ישראלי, כמו בדרכוני מדינות אחרות המעידים על ה-Nationality של בעליהם. הלאומיות המשותפת לכל בני לאום המדינה מחייבת השלטת שוויון מלא והפסקת האפליה כלפי לא יהודים, כלפי ערבים, כלפי רוסים, כלפי מהגרי עבודה. הדת היהודית מעוניינת לשמור על בדֵלותה מכל מה שאינו יהודי, אבל גם בכל העולם היהודים שייכים איש איש ללאום המדינה שלו, והיותם יהודים פירושה חברוּת בקבוצה דתית. הגדרת לאום המדינה של ישראל כ"לאום יהודי" מסכנת את כל היהודים בעולם והופכת אותם לזרים במדינותיהם. ובישראל - ההתבדלות הנכפית בכוח החוק פוגעת בלאום הישראלי. הכינוי "לאום" למילאטים הוא סכנה לחברה והופך אותה לרב-לאומית. לא תיתכן מדינה שבעליה הוא מילאט אמורפי המורכב מבני לאומים זרים המפוזרים בעולם כולו, כי הרי זה הוא "העם היהודי". המשטר הדתי-אתני אינו מצרף אליו לא-יהודים, ודוחף אותם לפזול לעבר כוחות אנטי ישראלים. משטר מסתגר ודוחה לא יוכל להחזיק מעמד. החלל הלאומי יתמלא על-ידי לאום מדינה אחר. בעת מצוקה ימצאו להם בני הדת היהודית בחלקם מקום אחר בקרב קהילות יהודים על פני כדור הארץ. היהודים הנותרים ייאלצו לקבל את מרותו של לאום זר כאזרחים נסבלים בתוך חברה לאומית שקשה היום לדעת מה יהיה אופייה.
|
|
המחבר הוא אחד המערערים לבית המשפט העליון על סירוב המחוזי להיענות לתביעה להכיר בעשרים עותרים כשייכים ללאום הישראלי. הערעור יישמע בנובמבר.
|
|
תאריך:
|
18/06/2009
|
|
|
עודכן:
|
19/06/2009
|
|
עוזי אורנן
|
הזהות הלאומית איננה העם היהודי
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
גג
|
19/06/09 16:33
|
|
|
|
יוסי ברנע
|
20/06/09 00:29
|
|
|
|
עידן סובול
|
25/02/10 16:35
|
|
2
|
|
ישראלי אמיתי
|
19/06/09 17:06
|
|
3
|
|
אלי אמינוב
|
21/06/09 11:31
|
|
4
|
|
ציוני ישראלי שפוי
|
18/02/10 18:29
|
|
מה לא אמרו על "נאום בר-אילן" של ביבי נתניהו? "נאום חייו שהוא נאום חיינו", "נאום מכוֹנן", "נאום היסטורי" ועוד ועוד כתרים וכותרים. שבוע שלם יצרו בכולנו ציפיות, השוו את הנאום המיועד לַנאומים הגדולים ביותר ששינו את פני ההיסטוריה, נאומיהם של יוליוס קיסר, אברהם לינקולן, רוזוולט, קנדי, בן-גוריון, סאדאת, בגין, רבין, שרון...
|
|
|
החניון העירוני בירושלים לא נפתח בשבת האחרונה, ולא ייפתח גם בשבת הקרובה. לא בגלל המהומות שעוררו החרדים, יותר בשל ריב ומדון ביניהם מאשר בשל חילול שבת, אלא משום שאכיפת החוק במדינת ישראל, אם היא כבר קיימת אינה שוויונית ואף מעוותת. יש והחוק נאכף ויש שלא. מי שאמורה לאכוף את החוק היא משטרת ישראל.
|
|
|
אילו מוסאבי היה זוכה בבחירות באירן היו כל מפייסי האיסלאם ובראשם נשיא ארה"ב רואים בכך אות וסימן מובהק לכך שאירן התמתנה, והיו מסתמכים על כך כדי להקל את הלחץ הבינלאומי על תוכנית הגרעין שלה. מאחר שהוא לא נבחר, ובמיוחד לאור אופן הטיפול של המשטר בתומכיו שעלול להכניס את הממשלות במערב לעימות עם השליטים הבלתי מעורערים של אירן, נזכר לפתע נשיא ארה"ב לציין 1 כי אין בעצם הבדל בין אחמדינג'אד למוסאבי. כדי לרכך את הדרישות לתמוך במפגינים צץ לו מאי-שם סקר שעל אף שנערך שלושה שבועות לפני הבחירות באירן זוכה לפרסום רק עתה בוושינגטון פוסט 2 לפיו אחמדינג'אד אכן היה צפוי לנצח. יש להניח כי המידע לא פורסם בעיתוי שבו נערך הסקר, משום שאז היה המידע עלול לשרת את מתנגדי העמדה של אובמה בעד הידברות עם אירן.
|
|
|
ד"ר אמיר גילת, כמי שאחראי על מערך הדוברות והתקשורת של אוניברסיטת חיפה, התפלאתי שלא מצאתי ברשימת ההרצאות של הערוץ האקדמי את הרצאתו המלומדת של "אוהב" מדינת ישראל השייח' ראאד סלאח. הבנתי מהתקשורת, שבהרצאות המלומדות שלו אינם רשאים להשתתף תלמידים יהודים אלא רק מועמדים להיות שאהידים מקרב ציבור הסטודנטים הערביים.
|
|
|
אין כל ספק שפרשת קורח ועדתו היא מן הפרשיות הקשות והטראגיות ביותר המוזכרות בתורה ושאירעה לקבוצת אנשים, בעיקר משבטי לוי וראובן, שגרו בשכנות, ודי אם נזכיר דברי חז"ל שראו שכנות זו באור שלילי באומרם: "אוי לרשע ואוי לשכנו". ואפילו הכי, "ניצוץ אחד בלט ובצבץ והאיר את אפלת המציאות" [מדרש ג"ם]. ניצוץ זה היה בדמותה של אחת מנשות החיל של עם ישראל, אישה חכמה ואמיצה, אשת און בן פלת שהיה חלק מ"עדתו של קורח".
|
|
|
|