ועדת הכלכלה של הכנסת, התכנסה (יום ג', 14.2.17) לישיבה חגיגית לציון יום כינון הכנסת, ועסקה בשינוי שיטת הניקוד על עבירות תנועה, שלה השלכות והשפעה רבה על הנהגים הצעירים. יו"ר הוועדה ח"כ כבל אירח לצדו את התלמיד דני קציר, מתאם פעולות הכנסת של מועצת התלמידים.
באשר לתקנות אמר היו"ר כבל כי הוועדה שמה עצמה בחוד החנית במאבק בקטל בדרכים, וענישה היא כלי חשוב במאבק הזה אולם היא לא יכולה לעמוד בזכות עצמה בלבד. הוא הוסיף כי ללא מסה של מאות ניידות לא תהייה לשינוי בשיטת הניקוד כל משמעות. הוא אף הזכיר כי כבר לפני שנה ביקשה הוועדה לקבל לידה את הנתונים והמחקרים שהובילו לבקשה להחמיר את השיטה, ומתח ביקורת על כך שלא הוגשו לוועדה עד היום ואמר כי הוועדה לא תאשר את התקנות עד שלא יוגש בפניה המחקר והסברים על כל בקשה ובקשה. התלמיד דני קציר הוסיף כי שיטת הניקוד קרובה לליבו כנהג חדש שקיבל רישיון לפני מספר חודשים, ולליבם של בני הנוער בגילו. עם זאת הוא ציין כי סקר קצר שביצעו התלמידים העלה שיש חוסר מודעות של הנהגים החדשים לשיטת הניקוד, והוסיף כי ייתכן שבשל כך השיטה מאבדת ממשמעותה.
מנהל אגף הרישוי ב
משרד התחבורה, אפי רוזן, אמר כי לפני חודשיים הסתיים מחקר שהוביל הטכניון בחיפה, שבחן את התנהגותם של הנהגים לפני ואחרי ביצוע הקורס. "אפשר לומר חד-משמעית שזה משפיע במיוחד על התנהגות הנהגים. זה הוכח כ'בול פגיעה' כדי לתקן דרך ולא כדי להרתיע", אמר. סגן מנהל האגף, חנן אהרון, הוסיף כי עדות נוספת לכך שמדובר באמצעי תיקון אפשר למצוא בכך שבמדרג הנמוך של עד 12 עבירות נמצאים נהגים רבים מאוד, כמיליון נהגים, בעוד שמספרם הנהגים שצוברים נקודות רבות יותר הולך ויורד ורק 36 אלף נהגים צברו את מקסימום 72 הנקודות וספגו פסילה של 9 חודשים.
ח"כ
יעקב פרי אמר כי הוועדה לא קיבלה את המחקר שרוזן דיבר עליו, והיא מתבקשת לקבל החלטה ללא ביסוס מדעי או תמונת מצב של הנעשה בשטח. "מוצע לתת 6 נקודות למי שלא חבש קסדה ואני חושב שצריך לתת לו 60 נקודות, אבל אין לי ניסיון מדעי ולא הוצגה בפני תמונת המצב כדי לקבל את ההחלטה הנכונה", אמר. היו"ר כבל הבהיר כי אין בכוונתו להצביע על התקנות עד שהדברים לא ימסרו לוועדה, ואמר: "אי-אפשר לקבל החלטות לפי מצב רוח". רוזן הגיב ואמר כי הדוח יועבר לוועדה בהקדם.
קצין הבטיחות מוטי אלמוג אמר כי שיטת הניקוד עובדת, אך עם זאת ציין כי יש תמרורים רבים והוראות שונות שנכנסו לתוקף לאחרונה והנהגים אינם מודעים להם. הוא הציע לשלוח לנהגים, עם חידוש רישיון הנהיגה, תקציר של עיקרי התקנות ששונו בשנים האחרונות, כדי שיהיו מעודכנים. התלמידה ליאל מלכביץ' סיפרה כי היא לומדת למבחן התיאוריה אבל לא יודעת על הנקודות. לדבריה, סקר שערכו התלמידים העלה ש-84.2% מהנשאלים לא מכירים את השיטה ולא יודעים על מה ניתן לקבל נקודות. ח"כ עבד אל חכים חאג' יחיא הציע לתת לתלמידים, יחד עם השלט הצהוב של "נהג חדש", גם מסמך המפרט את עיקרי השיטה. רוזן השיב כי הכוונה היא שאנשים ידעו שאסור לעבור עבירות, ולא שיבצעו תכנון עבירות בהתאם למספר הנקודות שיש לכל עבירה.
"מי שעבר את התיקון חוזר להיות נהג יותר טוב"
ניצב משנה שרית פיליפסון, אמרה כי לא מדובר בכפל עונש, אלא באמצעי ללמד את הנהגים מיומנויות. "מי שעבר את התיקון חוזר להיות נהג יותר טוב, אם הייתם רואים את הנתונים הייתם מבינים למה אנחנו רוצים החמרה", אמרה. הוסיפה כי כיום 63% מהעבירות שנאכפות יש לצידן נקודות. לדבריה, ב-2016 נרשמו 700 אלף דוחות, כ-100 אלף מתוכם באמצעות מצלמות, ובחודשיים הראשונים של 2017 חלה עלייה של כ-25% במספר הדוחות שנרשמו. מנהל תחום המדיניות הציבורית בעמותת אור ירוק, יניב יעקב, ביקש לציין כי לפני מספר שנים עמד מספר הדוחות על 1.2 מיליון בשנה. הוא הוסיף והזכיר כי לפני שנה התחייב השר לביטחון הפנים בפני הוועדה בשימוע להכפיל את מספר הניידות ואמר: "אני לא שמעתי כמה ניידות נוספו מאז". לדבריו, אם אנשים היו סבורים שיתפסו הם לא היו מבצעים עבירות, לכן העלאת הניקוד לא מספיקה אם אין בשטח שוטר שיבצע את האכיפה.
היו"ר כבל סיכם ואמר כי הוועדה מצפה לקבל את המחקר וכל ההסברים לכל בקשה ובקשה לשינוי נקודות, כדי שתוכל לקבל את ההחלטה הנכונה. עוד הוא דרש נתונים לגבי נהגים שצברו מספר נקודות רב, 36 ו-72 נקודות וכמה מהם חזרו לצבור נקודות אחרי הקורס שביצעו ואחרי פסילת הרישיון. היו"ר כבל הודה לתלמיד דני קציר ולחבריו, ואמר כי הוועדה תשוב לדון בתקנות בתקופה הקרובה.
