ועדת החוקה חוק ומשפט אישרה (יום ד', 22.2.17) פה אחד לקריאה ראשונה את הצעת חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון - הגבלות על סרבני גט במאסר כפייה), התשע"ו-2016 שיזמה ח"כ שולי מועלם-רפאלי (
הבית היהודי).
חוק בתי דין רבניים מסמיך את בתי הדין הרבניים להוציא צו מאסר ולהטיל מגוון הגבלות נוספות על אסיר שהוא סרבן גט, במטרה להביאו למתן גט. הצעת החוק נועדה להוסיף מספר הגבלות על אלה הקיימות: מניעת השתתפות במסגרת לימודית, שלילת זכאות למזון בכשרות מהדרין, שלילת זכאות לשהייה באגף התורני וכן שלילת חומרי קריאה וכתיבה מאסיר שבבידוד.
היוזמת ח"כ מועלם-רפאלי: "לבית הדין הרבני יש יכולת להפעיל סנקציות על גברים שמעכבים גט. לצערי כשהם ממשיכים בסירובם ומגיעים לבתי הכלא ניתנות להם הטבות שמדברות על זכויות האדם שלהם תוך התעלמות מכך שבבית יש אישה שנזרקה ונכנסה עמוק לחור שחור. בהצעת החוק אני מבקשת למנוע את ההטבות. אם הסרבן חילוני שלא ישתתף בהטבות הלימודיות ואם הוא דתי שיקפיד גם על מתן הגט. הצעת החוק בתמיכה מוחלטת של הרבנים הראשיים".
יו"ר הישיבה, ח"כ
בני בגין: "נדיר שאנחנו עוסקים בענישה של אנשים שהמפתח לכלאם נמצא בידם. זה מה שמאפשר לנו להטיל עונשים מיוחדים במקרה זה. משפט עממי מרוסיה אומר שכל אחד יוצא מדעתו על-פי דרכו". הוא ביקש נתונים על היקף הבעיה - בכמה אנשים מדובר וכמה מתעניינים במזון מהודר.
הרב שמעון יעקבי, מנכ"ל בתי הדין הרבניים בפועל: "בחמש השנים האחרונות ישבו 69 אנשים בבתי הכלא, כ-10-14 בשנה בממוצע. 50% מהם מתעניינים במזון מהודר. החוק תוקן הרבה פעמים וחשוב להמשיך במגמה הזו כדי להציל אפילו אישה אחת מן הכלא. המסר צריך לעבור שאנחנו מחמירים ככל האפשר. ביחס למזון - יש הרבה מוצרים שאינם בכשרות מיוחדת אבל מאפשרים קיום בכבוד לאסיר בכלא כך שמדובר רק בדברים מיוחדים של הידור בבשר חלק ובשמיטה. אין שום פגיעה בחופש הדת וגם אם יש היא מדתית".
ח"כ
רחל עזריה (כולנו): "ידוע שבאיום במאסר העמדה כבר משתנה ולכן חשוב שהנהלים יהיו ברורים בתוך המאסר ולא כאופציה להרחבה. הרגע הכריע הוא לפני כניסתו והענישה צריכה להיות ברורה - שיידע שיסבול בכלא. ברגע שאדם נכנס למבוי סתום שלא ייתן גט בלי קשר לכלום, זה מסתיים עם שנים ארוכות של כלא והאישה נשארת במצבה הבלתי נתפס, לכן חשוב להבהיר מראש".
ח"כ
אורי מקלב (
יהדות התורה): "ככל שאנחנו מחמירים עם הסרבן ניטיב עם האישה. דינו אינו כעבריין רגיל שנענש על מה שעשה. כאן השיקולים אחרים כשהסנקציה היא כלפי העתיד. אם אנשים יודעים שמשמעות ההגעה לבתי הכלא היא מסוימת יהיו פחות שיגיעו כי החמרנו. ביחס לאסיר פלילי סרבן גט שנמצא בכלא לא באגף התורני גם שם יש למנוע את ההטבות. ליבי עם אלו שבעליהן אינם צרכני מהדרין - יש לתת כלים נוספים לשב"ס".
גנ"מ יהודה ויזנר, הרב הראשי בשב"ס: "למעלה מ-120 גיטין יצאו אצלנו בעשר השנים האחרונות ורובם בהתערבות רבני שב"ס. אני מסכים עם האמירה שהאיום שווה יותר ממימושו כי כשאתה מפעיל את כל המחסנית אתה מגיע ל-15 שנים כי אין לו כבר מה להפסיד. רוב סרבני הגט אינם לומדים כי סרבן גט אזרחי אסור לו להיות עם אסירים פליליים ולכן הם רובם באגף 11 במעשיהו שסמוך לאגף התורני אך אינם מתערבבים. לפי הצעת החוק מתבקש להוציא ספרים, טלפונים טלוויזיה וליצור מעין בידוד גם כשלא נקבע בידוד כי נצטרך להוציאו מהאגף לשם כך".
עו"ד שרה מרקוביץ', שמייצגת אשת סרבן שיושב 16 שנים בכלא: "כשזה נתון לשיקול דעת השב"ס יש ניגוד אינטרסים כי השב"ס רוצה שקט ואסיר שייקחו ממנו את החומש יפריע. לכן צריך לעזור לשב"ס לעזור לעצמם. בדיון לפני יומיים לגבי הסרבן שיושב 16 שנים ביקשנו שייקחו לו את הטלית והתפילין וזה בוויכוח עם השב"ס - האם זה בגדר חפצים אישיים שמותר לקחת. אני עשרים שנים מייצגת בתיק הזה והוא אף פעם לא השתולל וקילל כמו בפעם הזו. לגבי הבידוד- לגביו זה הכיף הכי גדול שלו כי הוא יכול להיות בחדר לבד עם ספריו במקום עם ארבעה אסירים. צריך להחמיר את תנאי הבידוד כמו לאסירים ביטחוניים".
עו"ד יעקב פרידברג ממשרד המשפטים: "בהיוועצות לקראת ועדת השרים הייתה מחלוקת בנוגע למזון. ברור שהלכתית אדם שמעגן את אשתו לא יכול להתהדר במהדרין אבל יש שאלה של בריאות הנתון במשמורת. אדם חייב לאכול ומי שיושב בכלא רק כדי להצהיר הצהרה ישבות רעב. לכן נבקש שבנוגע למזון תיבדק אפקטיביות ומענה לבריאות העצירים הבודדים בהם עוסקים".
עו"ד אדוארד וייס, סגן יועמ"ש משרד העבודה והרווחה: "התופעה של סרבנות גט יכולה ליצור תופעה של ממזרות שהיא חמורה מאוד ולכן כל דבר שיכול לפתור ולהקטין את התופעה ישליך לטובה בנושא ממזרות ואנחנו רוצים שתיקחו זאת כשיקול במסגרת האיזונים".
עו"ד אסנת קרפלוס ממרכז רקמן הציעה "להוסיף את ההגבלה גם לכל פעילות חינוך ופנאי, הגבלה לפעילות דתית מכל סוג שהוא ולשיחות טלפון. הגבלה נוספת היא העברה ממתקן כליאה אחד לשני. אנחנו מטפלים במקרים קשים מאוד של סרבנות והסרבן שי כהן שישב שש שנים וברח מביה"ד לפני ארבע שנים ולא אותר, דאגו להושיבו בבידוד באופן מרבי ומה שעזר היה הרצון להעבירו מתקן כליאה ואז הוא שבת רעב. זה היה אזור הנוחות שלו והוא נזעק. אלמלא היה בורח זה יכול היה להביא לגט". מנהל בתי הדין הרבניים הרב יעקובי הביע תמיכה בהצעה.
הדס, מסורבת גט: "אני בת 44 עם שישה ילדים מגיל חמש עד 23. הוא יושב שנתיים אבל אני בכלא, לילדים שלי אין אוכל והוא יכול לאכול מהדרין וללמוד תורה. הוא אוכל יותר טוב ממני ומילדיי, יש לו מיטה לישון ויש לו הכל. תנו לרבנות את הכלים כדי להרתיע".
