ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ
אבי דיכטר, קיימה (יום ב', 27.2.17) דיון מהיר בנושא "עלייה של 20% במספר הדיווחים על פגיעות מיניות בצה"ל בשנת 2016", אשר יזמו ח"כ
עליזה לביא (יש עתיד),
שרן השכל (הליכוד) ומירב בן-ארי (כולנו). בדברי ההסבר לקיום הדיון צוין כי "לפי נתוני מרכז מהו"ת (מרכז התמודדות ותמיכה לחיילות ולחיילים שנפגעו על-רקע מיני) בשנת 2016 הייתה עלייה של כ-20% במספר הדיווחים על פגיעות מיניות בצה"ל. בעוד שבשנת 2015 התקבלו 686 דיווחים על פגיעה מינית בנסיבות צבאיות (שקרו ביחידה הצבאית או בשל היכרות עם אנשי צבא), בשנת 2016 היו 802 דיווחים כאלו".
לביא: "הטרדות מיניות בצבא היו מדווחות כל שנה לוועדה למעמד האישה, אך לצערי בשנתיים האחרונות זה לא קרה. ברור שהכנסת חייבת לקיים על זה דיון, כדי לברר האם מקור העלייה במספר הדיווחים הוא בהטמעת נורמות חדשות ושיח שמעודד נשים לדווח, או דווקא עלייה בכמות ההטרדות עצמן?"
בן-ארי: "כחברה בוועדה למעמד האישה, אשר היו"ר שלה עושה עבודתה נאמנה אך צה"ל לא בראש מעייניה, אני מבקשת שבכנסת הזו הדיונים בנושא הזה יתקיימו כאן בוועדה. בדיונים בוועדה למעמד האישה על הטרדות בתחומים אחרים למדתי שעלייה במספר התלונות היא בד"כ סמן לכך שמרגישים בטוח יותר לפנות ולדווח על ההטרדה".
תא"ל שרון ניר, יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר (יוהל"ם): "צה"ל, כארגון המגייס נשים וגברים, מכח חוק, מחויב לוודא כי סביבת שירותם היא מכבדת ובטוחה. לשם כך אנו משקיעים בהסברה, כמו למשל בהכשרות ואפילו לומדה אינטראקטיבית, בבקרה, כמו ביקורות מגדר וניטור אקלים יחידתי (כולל ביקורות פתע), ובאכיפה וענישה - הן ברמה הפיקודית משמעתית, והן ברמה הפלילית".
"מרכז מהו"ת הוקם בשנת 2012, ומאז אנו רואים עלייה בדיווחים על פגיעה כל שנה, כאשר ב-2012 היו 511 דיווחים והשנה כאמור אנו ב-802. אנו מייחסים את זה לשינוי תרבותי שמעודד יותר שיח בנושא ונותן גב אשר מעודד דיווח על הטרדות ופגיעות, ולאו-דווקא לשינוי במספר ההטרדות והפגיעות עצמן. את נתוני 2016 פילחנו לפי סוג שירותו של המטריד לכאורה, כאשר 50% היו בשירות חובה, 26% קצינים ונגדים בשירות קבע ו-24% בשירות אחר (מילואים, אזרח עובד צה"ל ועוד). עוד אציין כי מתוך 802 הדיווחים, כ-81% (648) בחרו להסתפק בדיווח, ולא להגיש תלונה, שמיד נהפכת לחקירת מצ"ח".
ח"כ דיכטר ביקש מנציגות הצבא להבהיר מדוע רק אחת מחמש בוחרת להגיש תלונה והשיבה לו רס"ן תמר טבק, מפקדת מרכז מהו"ת: "לא תמיד הדבר הנכון לנפגעת זה להוביל אותה להגשת תלונה. היא צריכה להגיע כשהיא שלמה עם עצמה, אחרת זה יכול לעשות נזק. מה שחשוב לנו בצבא זה לתת את הגב, התמיכה וההכרה, ולעיתים זה מספיק כדי לצאת מהסיטואציה, ואין רצון לפתח את המקרה לכדי חקירה".
תא"ל ניר הוסיפה כי בחצי השנה האחרונה אותרו שש קצינות יוצאות הפרקליטות הצבאית, אשר כיום משרתות במילואים בכדי לתת סיוע לנפגעות והנפגעים וללוות אותם בתהליך. עו"ד ציינה תא"ל ניר כי גם קבוצה של שופטים צבאיים עברה הכשרה ייעודית לניהול תיקים העוסקים בתקיפות מיניות.
ח"כ
שלי יחימוביץ' (
המחנה הציוני) שאלה: "עם כל העבודה המדהימה, בסוף המפקד הצעיר מעולם לא קיבל את ההכשרה הבסיסית הזו, בכדי לדעת מה לעשות כשבאים אליו עם התלונה בפעם הראשונה. האם בבה"ד 1 יש הכשרה, אפילו של שעה בנושא? כי למיטב ידיעתי לא". תא"ל ניר השיבה כי "מכשירים אותם לדעת מה הפקודה ומה החוק - ושצריך לפנות לממונת היוהל"ם ביחידה, אשר לה יש את הידע והמומחיות לטפל בכל מקרה לגופו".
עו"ד יפעת בלפר, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית: "נכון יהיה לתת דגש רב יותר על הכשרת המפקדים, אשר יקיימו שיח פיקודי עם החיילים בעניין, וכן יהיו אקטיביים בניסיון לאתר מקרים וסיטואציות מועדות. כמו-כן, לתת יותר דגש על אכיפה משמעתית ברמת המפקדים, כי פניות רבות הן ברמת חומרה שאינה ברף הפלילי, אך עדיין צריך להרתיע מולן. ולבסוף, בעבר התקיים סקר על תחושת הביטחון של חיילים וחיילות בהיבט הטרדות, ונכון יהיה לחדשו". לכך השיבה תא"ל ניר כי סקר נוסף כבר בוצע וכיום הוא שוקדים על ניתוח הממצאים.
ח"כ
ענת ברקו (הליכוד) ביקשה להפנות את תשומת לב הנוכחים לכך שמלבד יו"ר הוועדה, אין אף חבר כנסת בדיון אלא רק חברות כנסת ואמרה: "אין הוכחה טובה מכך שהטרדות מיניות עדיין נתפסות בעניינן של נשים בלבד". ח"כ ברקו הוסיפה כי "הדרג המטכ"לי, של היוהל"ם ומהו"ת עושים עבודה טובה, אבל התקנים שהיו ברמת הפיקוד, שחיברו לשטח, נלקחו לטובת גברים. ביטול קצינת הח"ן הפיקודית, שהייתה יועצת ישירה לאלוף, יצרה מצב ששפכו את התינוק עם המים".
ח"כ איילת נחמיאס-ורבין (המחנה הציוני): "מגיע לצבא הרבה קרדיט על הטיפול באירועים כמו של לירן חג'בי ואופק בוכריס, אבל אני תוהה אם לדעתך הראיון עם אשתו של בוכריס והאצבע שהיא הפנתה כלפי המתלוננות לא מייצר חזרה אחורה ואפקט של דה-לגיטימציה למתלוננות?".
תא"ל ניר: "מקרה בוכריס הוא מקרה של דוגמה לטיפול מצוין מבחינתנו, שמייצר תחושה הפוכה לחלוטין. היה פה ערוץ פיקודי, כי הוא הושעה מיד ובוטל מינויו, ועם הגשת כ"א הוחלט על פיטוריו מהצבא. זה חלק בלתי נפקד מהשיח הציבורי שדיברנו עליו. בהקשר של ביה"ד, הוא אמר את דברו לגבי אופק בוכריס - הוא עבריין שהורשע בבעילה אסורה בהסכמה. עסקת הטיעון נכתבה כמו שהיא נכתבה בגלל עמדת המתלוננות - היה פה קשר ושיח הדוק איתן. כשמדברים על בוכריס בהקשר של הטרדות מיניות, הוא דוגמה מצוינת מבחינתנו".
יו"ר הוועדה דיכטר סיכם: "זהו אבסורד שבלתי אפשרי לקיים דיון על הטרדות מיניות בצבא בוועדה למעמד האישה והוועדה תפנה על כך במכתב ליו"ר הכנסת".
היו"ר דרש מהצבא להעביר תשובה עד ה-20 במרס, בה יבהירו מה מתבצע בבה"ד 1 -מה הן ההדרכות שמקבל צוער בכל הקשור לאיתור וטיפול בתלונות על הטרדות מיניות.
דיבטר קבע כי הוועדה תדון בנושא שנית תוך כחצי שנה, אז גם יוצגו בפניה ממצאי הסקר החדש על תחושת הביטחון של החיילים והחיילות. "הוועדה תרצה לקבל ניתוח מעמיק יותר מדוע רק אחת מתוך חמש בוחרת להתלונן. בסוף אלו הילדים והילדות שלנו, והטרדה מינית לא יכולה לתת לנו מנוח", אמר דיכטר.
