בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
המו"מ עם המדינות השכנות הגיע למבוי סתום. המנהיג נפטר. הפסדנו במלחמה. איך החזרנו את הברק לעיניים ● מעט לפרשת חוקת
עמדנו בפני משבר פוליטי חמור. המנהיג שאנו יודעים שנמצא בסוף דרכו, פותח בשיחות שלום עם עמי האזור, אך הם יורקים לו בפנים. הבקשה, שעל פניו נראתה הגיונית, שהרי מדובר בעם המקורב לעם ישראל, לעיתים מכנים אותם בני דודים, והרעיון לשיתוף פעולה היה נשמע סביר. אבל ההצעה לשיתוף פעולה מתקבלת בצד השני, בתחילה בקרירות ולבסוף בתוקפנות. המנהיג התקפל. כעבור כמה שבועות, עם פטירת המנהיג השני. ירד המוראל הלאומי לשפל חדש. ככלות הכל, מנהיג זה היה הדבק החברתי שאיחד את כל שכבות העם. אבד מנהיג שאין לו תחליף. כל בית ישראל הרגישו את החוסר שבפטירתו. לא סתם בחר האויב לתקוף דווקא באותו זמן. הוא תפס את האירועים האחרונים כחולשת רוח של עם ישראל, בלבול לאומי, מבוכה, חוסר השליטה על העם גרמו לו לא התרשם מהעוצמה של עם ישראל. ההרתעה הישראלית הייתה על הקרשים. ואכן האויב זכה בהישגים צבאיים במלחמתו. אך העם התאושש. מה גרם לשינוי? התפיסה שאיננו עוד עבדים, איננו עוד גלותיים, איננו עוד מדינת חסות או אסקופה נדרסת של הגויים. ההכרה כי גורלנו תלוי בידינו, ואל לנו לסמוך על עזרה מבחוץ היא שהביאה את המפנה. יותר אנו לא צריכים לסמוך שמישהו יעשה לנו או ידאג לנו. אנו צריכים לעשות הכל בעצמנו. העם הבין שיצטרך להשיב מלחמה, אך בסיוע של הקב"ה. יש כאן מפנה בתודעה הלאומית הישראלית. אם עד עכשיו הבקשה הייתה תמיד, שא-לוהים יילחם בשבילנו, או בעקבות קשיים עלתה ההצעה לחזור חזרה לחו"ל, הרי מעתה הכיוון הוא, אנו מתכוונים להילחם. יהיה קשה, נצטרך עזרה מלמעלה, אבל אנו רוצים לפעול. אנו מבקשים מא-לוהים שיעזור לנו במלחמה. ואכן קרה המפנה. מקרבות הבלימה עברו להתקפה והצליחו למגר את האויב. את ההמשך היה ניתן לראות במלחמה הבאה. אומנם היא נפתחה במגעים דיפלומטיים, נשלחו אגרות הקוראות למנוע את המלחמה ולפתור אותה בדרכי שלום, אך מרגע שהובררו הכוונות האמיתיות של האויב, העם כבר היה בשל למלחמה. על אף יחסי הכוחות שהיו נראים לטובת האויב, ההישגים היו מרשימים, ניצחון קולוסאלי בכל החזיתות. השמדה מוחלטת של האויב וכיבוש כל הטריטוריות שלו. החוסן הלאומי לא תלוי רק במנהיגים אלא גם בעם. שיחות סלון, עיתונות, הפגנות, דעת קהל, כל אלו משפיעים על מקבלי ההחלטות. אם העם יפגין חיזוק ועמידה על עקרונותיו, הרי שרוח זו תשפיע על המנהיגים לשמור על שלנו ולא לוותר לאויבים. רוח נכאים ודלדול, יגרמו לוויתורים מסוכנים אשר יביאו לכשלונות גדולים יותר. אנו נדרשים כיום להחזיר למעמדה הנכון את רוח ישראל, לבנות מחדש את החוסן הלאומי, לעמוד מול הקשיים ולהתגבר עליהם. נספח: במדבר פרק כ-כא: בעיות: וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה מַלְאָכִים מִקָּדֵשׁ אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם כֹּה אָמַר אָחִיךָ יִשְׂרָאֵל אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתְנוּ ... נַעְבְּרָה נָּא בְאַרְצֶךָ לֹא נַעֲבֹר בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם וְלֹא נִשְׁתֶּה מֵי בְאֵר דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ לֹא נִטֶּה יָמִין וּשְׂמֹאול עַד אֲשֶׁר נַעֲבֹר גְּבוּלֶךָ: וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱדוֹם לֹא תַעֲבֹר בִּי פֶּן בַּחֶרֶב אֵצֵא לִקְרָאתֶךָ ... וַיְמָאֵן אֱדוֹם נְתֹן אֶת יִשְׂרָאֵל עֲבֹר בִּגְבֻלוֹ וַיֵּט יִשְׂרָאֵל מֵעָלָיו: וַיִּסְעוּ מִקָּדֵשׁ וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הָעֵדָה הֹר הָהָר: ... וַיָּמָת אַהֲרֹן שָׁם בְּרֹאשׁ הָהָר וַיֵּרֶד מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר מִן הָהָר: וַיִּרְאוּ כָּל הָעֵדָה כִּי גָוַע אַהֲרֹן וַיִּבְכּוּ אֶת אַהֲרֹן שְׁלֹשִׁים יוֹם כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל: מלחמה: וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד יֹשֵׁב הַנֶּגֶב כִּי בָּא יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי: מפנה: וַיִּדַּר יִשְׂרָאֵל נֶדֶר לַה' וַיֹּאמַר אִם נָתֹן תִּתֵּן אֶת הָעָם הַזֶּה בְּיָדִי וְהַחֲרַמְתִּי אֶת עָרֵיהֶם: וַיִּשְׁמַע ה' בְּקוֹל יִשְׂרָאֵל וַיִּתֵּן אֶת הַכְּנַעֲנִי וַיַּחֲרֵם אֶתְהֶם וְאֶת עָרֵיהֶם וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם חָרְמָה: וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל מַלְאָכִים אֶל סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי לֵאמֹר: אֶעְבְּרָה בְאַרְצֶךָ לֹא נִטֶּה בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם לֹא נִשְׁתֶּה מֵי בְאֵר בְּדֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ עַד אֲשֶׁר נַעֲבֹר גְּבֻלֶךָ: וְלֹא נָתַן סִיחֹן אֶת יִשְׂרָאֵל עֲבֹר בִּגְבֻלוֹ וַיֶּאֱסֹף סִיחֹן אֶת כָּל עַמּוֹ וַיֵּצֵא לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל הַמִּדְבָּרָה וַיָּבֹא יָהְצָה וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל: וַיַּכֵּהוּ יִשְׂרָאֵל לְפִי חָרֶב וַיִּירַשׁ אֶת אַרְצוֹ מֵאַרְנֹן עַד יַבֹּק עַד בְּנֵי עַמּוֹן כִּי עַז גְּבוּל בְּנֵי עַמּוֹן:
|
|
הכותב הינו עורך "אורות בכרמל", כותב קבוע במדור "אפעס" וישראלי ללא סלולרי.
|
|
תאריך:
|
26/06/2009
|
|
|
עודכן:
|
26/06/2009
|
|
אריה יואלי
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
נאד אלקטרוני
|
26/06/09 17:45
|
|
|
|
אורה אופיר, רעננה
|
27/06/09 06:57
|
|
הקולות הפנימיים הנפלאים, ששומעת שרי אריסון נועדו בעצם רק לה! אז מדוע היא משתפת את כולנו? מדוע האישה העשירה והטובה הזאת זקוקה להכרה שלנו? מה חסר לה שהיא נזקקת לחשיפה המוזרה המערטלת הזאת בפני ההמון החרש הסובב אותה? מדוע אישה שיש לה הכל והיא יכולה לרכוש לעצמה כל דבר בכל מחיר, מנסה לקנות הערכה בחינם? מה חסר לנפש הזאת? מדוע שרי "רואה קולות" ואילו אני סומא ווקאלי?
|
|
|
אנו מתקרבים לליקוי לבנה שיתקיים בתאריך 7.7.09, על כן כדאי לתכנן מהלכים בהתאם. כשבוע לפני הליקוי מומלץ שלא להתחיל מהלכים חדשים, מאחר שאלה עלולים להוביל לתוצאות לא צפויות ולעוות את ההחלטות, על כן דחו החלטות חשובות לשבוע שאחרי.
|
|
|
הטרדה מינית מתרחשת כאשר בן אנוש גורם לאי-נעימות על-רקע מיני לבן אנוש. ההטרדה המינית מתרחשת בין גבר לאישה, אישה לגבר, גבר לגבר, אישה לאישה. ההטרדה הנפוצה ביותר היא בין גבר לאישה, על-פי הפרסומים. לא כל האנשים מדווחים, מתלוננים על ההטרדה שחוו, כך גם כן על-פי הפרסומים.
|
|
|
פרשת השבוע פותחת בפסוקים הבאים (במדבר י"ט): [א] וַיְדַבֵּר ה', אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן לֵאמֹר. [ב] זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה, אֲשֶׁר-צִוָּה ה' לֵאמֹר: דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין-בָּהּ מוּם, אֲשֶׁר לֹא-עָלָה עָלֶיהָ, עֹל. בהמשך בא פירוט דיני פָּרָה אֲדֻמָּה, דינים שהתורה עצמה מגדירה כ-חֻקַּת הַתּוֹרָה. נאמר במדרש ומובא בפירוש רש"י שמדובר בכפרה על חטא העגל שהוא, כידוע, בנה של הפרה; "תבוא האם ותקנח צואת בנה". בחטא הזה נכשלו חודשים ספורים לאחר יציאת מצרים, ופרשה זו נאמרה די בסמוך לאחר אותו חטא, בראש חודש ניסן של השנה השנית ליציאת מצרים, הרבה לפני שנת הארבעים במדבר. התורה בחרה להציב נושא זה ולקרוא לו בשם המשמעותי כל-כך - חֻקַּת הַתּוֹרָה, בפרשה בה מתחיל התהליך של חילופי הדורות בהסתלקות המנהיגות של דור המדבר.
|
|
|
אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון בדימוס, פרש את משנתו המדינית בכינוס משפטנים של הקרן החדשה בישראל במרכז רבין. מנאומו אנחנו למדים שהוא תומך ב"מדינת כל אזרחיה" לצד שמירת אופיה היהודי. העיתונאי דניאל אדלסון ציטט את כבוד הנשיא בדימוס אומר: "אם תשאל יהודי האם אתה בעד שיוויון עם ערבים הוא יגיד בוודאי, אם תשאל אם הוא בעד לזרוק את כל הערבים מפה, הוא יגיד ודאי. הוא לא רואה סתירה בין הדברים".
|
|
|
|