"לבוא לבדוק מוצר בירושלים זה רחוק"

ועדת הכלכלה דנה (יום ד', 8.3.17) בדרכים לעידוד התעשיה הישראלית לרכוש תוצרת "כחול לבן", על-מנת לחזק את הכלכלה והתעשיה המקומית.

בפתח הישיבה אמר היו"ר איתן כבל כי יזם את כינוס הוועדה לנוכח פניות רבות שקיבל על חברות ישראליות שלא מצליחות למכור תוצרת ישראלית דווקא לגופים המקבלים מענקים מהמדינה ולחברות ענק ישראליות אחרות, המעדיפות לבצע רכש בחו"ל. "במקום לנסוע לבית שמש או לפתח תקוה ולראות את המוצר, יש כאלה שמעדיפים לנסוע לארה"ב, לסין או לפריז ולעיתים ההחלטה אם לרכוש תוצרת פתח תקוה או תוצרת סין נופלת על בית המלון. מה לעשות שבפתח תקוה אין בתי מלון ואם המושבות לא כזו אטרקטיבית", אמר. הוא הוסיף כי החברות הישראליות יודעות להתחרות גם במחיר וגם באיכות וללא פשרות, ואמר כי כמו שארה"ב יודעת להילחם על כל חברה שלה ככה צריכה לעשות גם מדינת ישראל ולדאוג לתעשיה הישראלית.

ח"כ איילת נחמיאס-ורבין (המחנה הציוני) אמרה כי כשהיא נוסעת במונית בחו"ל והנהג משתמש בוויז או במובילאיי הוא משתמש בהמצאות ישראליות. לדבריה, קבלן ישראלי שמבצע מיזם מטעם המדינה לא מחויב בעצמו לרכוש תוצרת ישראל והדבר לא יעלה על הדעת. היא אף ציינה כי המדינה עצמה העדיפה חברה אמריקנית שתייצר את תעודות הזהות החכמות, על פני חברה ישראלית שהייתה אפילו זולה יותר. ח"כ חיים ילין (יש עתיד), חבר קיבוץ בארי, אף הוסיף וסיפר כי דפוס בארי הייתה יכולה לייצר את תעודות הזהות החכמות, לחסוך למדינה חצי מיליארד שקל ולהעסיק עוד 150 עובדים באזור עוטף עזה. "אם היה לנו פה את נוקיה או איקאה מזמן כבר היינו עושים אקזיט ומוכרים אותן, בגלל שהמדינה לא מעודדת את התעשיה להישאר בארץ", אמר. ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני) אמר כי כל פעילות שמתבססת על תקציב מדינה חייבת לתת עדיפות לתוצרת מקומית בתנאים דומים, וצריך לחייב זאת בחקיקה. ח"כ רועי פולקמן (כולנו) אמר מנגד כי בישראל בעיית הריכוזיות לא מאפשרת לעיתים לקבל הצעות מחברות נוספות, ובהרבה מקרים מתן העדפה לתוצרת ישראלית משמעותה מתן העדפה לחברה אחת בלבד.

מנכ"ל סקאנמסטר סיסטמס, עופר סלע, סיפר כי החברה שהוא מנהל מייצרת מערכת שבודקת מתכות בדימות על-קולי ומספקת לענקיות עולמיות כמו רולס רויס ופראט אנד ויטני, ולמרות זאת קשה לה יותר למכור את המערכות שלה לחברות ישראליות כמו אלביט. מנכ"ל גמאטרוניק, יוסי גורן, סיפר כיצד החליט להקים מפעל בירושלים בשנת 1970 ואמר כי מבצעי פרויקטים גדולים כמו עיר הבה"דים מתעלמים מחברות ישראליות. "אומרים לי שלנסוע לירושלים לבדוק אותנו זה רחוק, אבל לנסוע לארה"ב אין בעיה", אמר. מנשה תמיר, מנכ"ל עשת איילון, ספקית מיכון חקלאי, אמר כי כשהוא לוחש שאנשים מעדיפים חברות מחו"ל כדי לטייל בעולם סותמים לו את הפה. הוא סיפר כיצד חברות ישראליות מעדיפות לרכוש מיכון מחברות זרות, שנופלות באיכות ובמחיר ואמר: "המדינה נותנת מאות מיליוני שקלים לחקלאים לרכש מכונות ללא שום דרישה מהם לקנות תוצרת הארץ". סמנכ"ל המכירות של חברת אקרשטיין, כפיר סהר, סיפר כי החברה המבצעת את כיכר דיזנגוף אפילו לא אפשרה לאקרשטיין להציע לה דוגמאות לריצוף והעדיפה מוצר מסין.

לעומת זאת, ממלאת-מקום מנכ"ל התאחדות המלאכה והתעשיה, ליאת גור, אמרה כי הבעיה היא כן המחיר, שכן תוצרת ישראל עולה כ-15% יותר בגלל שכר העבודה והוצאות הנוספות. "תוצרת סין אולי זולה יותר, אבל שם מנצלים את העובדים בעוד שבישראל נסגרו בשנים האחרונות 800 מפעלים קטנים ובינוניים ומעל 3,000 עובדים הלכו הביתה", אמרה.

יו"ר מטה כחול לבן בהתאחדות התעשיינים, אלי כהן, אמר כי חוק חובת המכרזים מתאים לשנת 1995, הוא מלא חורים וטלאים ולא מאפשר לחברות הישראליות להתמודד. "שר הכלכלה רוצה להגדיל את הכוח של התעשיה מ-18 ל-20 אחוז, אבל הוא לא יוכל לעשות את זה בלי שהמדינה תירתם לדבר. באנו לכנסת לבקש שתתנו לנו זכות לגשת למכרזים כשווים מול שווים - אנחנו נאכל את החברות הזרות לארוחת בוקר בלי מלח", אמר.

לנוכח הדברים שנשמעו ביקש היו"ר כבל לדעת האם משרדי הממשלה, ובין היתר משרד הביטחון שמקצה את התקציבים המשמעותיים ביותר, מוודאים שחברות שמקבלות תקציב מהמשרד ונדרשות לרכש ישראלי אכן מוודאות שגם כל החברות בשרשרת רוכשות תוצרת ישראל. ח"כ איילת נחמיאס ורבין הוסיפה כי משרד הביטחון פועל יחסית באופן מסודר, אבל משרדים אחרים לא מיישמים את תקנות חוק חובת המכרזים ומפרקים את התעשיה הישראלית. נציגת משרד הביטחון, גילה בן בסט, אמרה כי המשרד מנהל מעקב אחר חברות שקיבלו העדפה במסגרת רכש תוצרת ישראלית.

המשנה למנכ"ל משרד הכלכלה והתעשיה, נעמה קאופמן פס, אמרה כי קידום וחיזוק התעשיה הישראלית בראש סדר העדיפות של המשרד והשר, ובכלל זה חיזוק העובד ועידוד רכש כחול לבן. היא הוסיפה כי הוועדה לחיזוק התעשיה תתחיל לעבוד השבוע ואלה יהיו חלק ממטרותיה, וצריך לתת לה לעשות את עבודתה.

היו"ר כבל סיכם ואמר כי המצב שעלה בדיון, של סגירת מאות עסקים, הוא גרוע מאוד, בין היתר בגלל שחברות הזוכות במכרזי מדינה מעדיפות לרכוש מוצרים מחו"ל במקום להעצים את התעשיה המקומית. לדבריו, המצב הבלתי נסבל הזה מחייב טיפול לאלתר. הוא הוסיף כי שר הכלכלה הנכנס, אלי כהן, התחייב בפניו להירתם לטיפול בעניין וכי אין לו כוונה לאפשר לו להתחמק. "כאשר חברה ישראלית מקבלת מהמדינה זכות לבצע פרויקט של מיליונים ועד מיליארדים אין מצב שהיא לא תיתן העדפה לתוצרת כחול לבן, ואם צריך נתקן את החוק", אמר. הוא הוסיף ואמר כי הוועדה תבחן התניית מענקי מדינה ברכש "כחול לבן" ואמר כי זה יהיה אחד הנושאים המרכזיים בהם תעסוק הוועדה בכנס הבא.