ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לבטיחות בדרכים, בראשות ח"כ
יעקב אשר, דנה היום באכיפת עבירות התנועה באמצעות מצלמות המהירות (פרויקט א-3), ובמיזם שומרי הדרך של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.
ראש אגף התנועה במשטרה, ניצב
דורון ידיד, שהשתתף בדיון אמר כי השר לביטחון הפנים עמד בהתחייבותו להכפיל את מספר הניידות, וציין כי כיום פועלות בשטח 228, מתוכן כ-70 ניידות מתנדבים. באשר לאכיפה הוסיף כי בחודשים הראשונים של השנה היא עלתה ב-47% לעומת התקופה המקבילה ב-2016, והאכיפה נגד השימוש בסלולר זינקה ב-90%. "אנחנו מתמקדים בעבירות מסכנות חיים ובבריונות. מבחינתנו המפגש בין השוטר לאזרח הוא ההרתעה הטובה ביותר, אבל שינוי תרבות הנהיגה לוקח קצת יותר מ-3 חודשים", אמר.
באשר למצלמות המהירות אמר ניצב ידיד כי הפרויקט פועל בשליש מכוחו, וציין כי בקטעים שהוצבו המלצות הייתה ירידה של 4% במהירות וזה השפיע על תרבות הנהיגה. הוא הוסיף כי התקצוב, שהיה מחולק בין
משרד התחבורה, המשטרה ומשרד האוצר נעצר, ולכן לא הפרויקט נעמד במקום עם 100 מצלמות פעילות על פני 186 עמדות, במקום 300 מצלמות על פני 1,200 עמדות. הוא הוסיף כי מספר דוחות מצלמות א-3 עלו מאז תחילת השנה ב-48%.
תוספת של 6 תקנים לשופטים עד סוף 2018
נציגת הלשכה המשפטית בהנהלת בתי המשפט, חלי ברכה, אמרה כי הפקק בבתי המשפט נוצא בעיקר סביב הטיפול בדוחות מערך המצלמות. היא הוסיפה כי לאחרונה אושרה תוספת של 6 תקנים לשופטים עד סוף 2018, ואמרה כי הצוות המשותף שהיה אמור להקים משרד המשפטים, בעקבות מסקנות השימוע של הוועדה, לא הוקם. לדבריה, "הייתה תקלה סביב א-3, וצריך לזכור שאם מתגברים חוליה אחת אז צריך לתגבר את כל השרשרת, אחרת נוצר פקק. ח"כ אשר אמר כי יפנה לאוצר בבקשה להקדים את גיוס השופטים.
יו"ר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, גיורא רום, אמר כי הבעיה של מערך א-3 נבעה מזה שהוא לא הגיע למסה קריטית. לדבריו, בישראל ישנן כ-20 מצלמות לכל מיליון תושבים, בעוד שבמדינות אחרות במערב עומד היחס על כמאה מצלמות לכל מיליון תושבים. הוא הוסיף כי היה צריך לגרום לציבור לאהוב את המצלמות ולא לכעוס עליהן, שכן הן נועדו לשמור על חיי האזרחים ולא בשביל להציק להם. "בסוף אנחנו מחפשים את הנהגים שנוסעים במהירויות משוגעות באופן רציף, ולא במעבר חד-פעמי. זה יהיה מאוד לטובת המשטרה אם היא תציג שהיא באה בגישה חדשה להגן על האזרח שומר החוק שנוסע בכבישים", אמר.
נציג לשכת עורכי הדין, עו"ד תומר גנון, אמר כי "בהפעלת מערך המצלמות היו כשלים מכאן ועד להודעה חדשה. ייצור המערכת הופסק כבר בשנת 2005 וזה כמו לקנות היום מטוס ריסוס לחיל-האוויר". הוא הוסיף כי במהלך משפט של לקוח שהוא מייצג התברר כי מכון התקנים לא אמר אמת כשדיווח על 500 ניסויים בהולנד, ובפועל המערכת לא עברה ניסויים כפי שכתוב בתו התקן, וכי היא לא יוצרת הרתעה. "כל שיטת ההפעלה בעייתית, לכן הציבור שונא את המצלמות והפתרון היחידי הוא הוספת ניידות", אמר. עו"ד יורם סמואל, המייצגת את מכון התקנים, אמר מנגד כי הבדיקות בוצעו ואושרו על-ידי המעבדה בהולנד, וכי המכון מכין תשובה מסודרת לעתירה של עו"ד גונן ולתובענה הייצוגית שהוא הגיש. ניצב ידיד הוסיף כי בחודש האחרון ביצעה המשטרה בלילות 617 בדיקות במהירויות שונות, וביותר מ-95% מהמקרים הייתה סטייה של 2-3 קמ"ש בלבד מהמהירות. הוא הוסיף כי במעמד רישום הדוח מורידה המשטרה 5 קמ"ש מהמהירות שנמדדה, כך שהמערכת עומדת בסטנדרטים.
היו"ר אשר סיכם את הישיבה ואמר כי יש צורך דחוף בהוספת לפחות 100 ניידות מאוישות נוספות, וקרא לממשלה ולשר האוצר לתקצב זאת. הוא מתח ביקורת על כך שפרויקט מצלמות המהירות עומד במקום כבר למעלה מעשר שנים, וקרא למשרדי האוצר והתחבורה לבצע בדיקה של הנושא. עוד הוסיף ח"כ אשר ויבקש מהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לדווח לוועדה אחת לחודש על ריכוז הטיפול בבעיות שעלו בישיבה.
