ההסתה שאינה נגמרת

כל אדם העוקב אחר מהלכי השמאל והתקשורת אינו יכול להתעלם מההסתה המתמשכת כנגד המחנה הלאומי בכלל וכנגד תושבי יש"ע בפרט.
השמאל עושה שימוש ציני ומניפולטיבי ברצח של יצחק רבין המנוח, כדי לסתום את פיותיהם של רוב העם בישראל, אשר רואה בחומרה את רצח רבין, וללא כל קשר, רואה בו וביתר אדריכלי "אוסלו" את האחראים למצב הביטחוני הקטסטרופלי ששורר בארץ מאז הם ייבאו לארצנו את כנופיית הרוצחים מתוניס.

כל מי שראה את הכתבה המגמתית והשקופה לחלוטין, אשר השוותה בין "נוער הנרות" לבין "נוער הגבעות" מבין היטב על מה מדובר. נוער הגבעות, אשר רובם ככולם חדורי אמונה, ציונות ואידיאליזם המיישבים את חבלי ארצנו בדיוק כפי שעשו אנשי חומה ומגדל (הוריהם וסביהם של אנשי השמאל) הם בעיני התקשורת חבורה קיצונית של פורעי חוק, חממה לאנשים כמו יגאל עמיר (שאגב, גדל בהרצליה) ואילו נוער הנרות, העושה הפסקה פעם בשנה מהדיסקוטקים, מהמסיבות ומחוף הים ויושב להדליק נרות בכיכר רבין כדי לבכות על משיח השלום שהיה ואיננו - הם הם מלחי הארץ.
אני מציע לעורכי הכתבה לחזור עוד שנתיים שלוש, ולעשות בדיקה היכן משרתים בצה"ל נוער הנרות (אם בכלל), והיכן משרתים נוער הגבעות. ואין טעם להמתין לתוצאות, התוצאות ידועות. הנוער של יש"ע, כמו יתר הנוער של הציונות הדתית, מאייש את היחידות המובחרות ביותר בצה"ל ומהווה כשליש משרשרת הפיקוד של צה"ל. את נוער הנרות תמצאו בדרך כלל בגבולות גזרה שבין הבקו"ם לבין מחנה צריפין (למעט יחידים המגיעים ליחידות שדה).

וזה רק חלק קטן מההסתה.

את השקר הנצחי בדבר "המיליארדים" שזורמים להתנחלויות, אשר הופרך אין סוף פעמים על-ידי כל שרי האוצר ומבקרי המדינה, הם ממשיכים להנציח מעל כל במה אפשרית.

בכל שני וחמישי טורחים ליידע את הציבור במדינה על מאות או אלפי עצי זית של ערבים שנפגעו, "ככל הנראה" בידי מתנחלים. לחיזוק הפרופוגאנדה, תמיד ירואיין ערבי תמים שיספר בכנות על רצונו לחיות עמנו בשלום, אלמלא המתנחלים המתעמרים בהם והורסים להם את החיים. ושיהיה ברור, אין כל היתר לעקור עצי זית ממקומם למעט לצרכים מבצעיים, אולם לא בכך מדובר.

מדובר על מערכת משומנת של השמאל, המסתייעת בתקשורת, שמטרתה להסית נגד ציבור של מאות אלפי ישראלים המתגוררים כחוק בשטחיה ההיסטוריים של ארץ ישראל.

שטיפת המוח מיועדת להטעות את הציבור במרכז הארץ, ולהביאו לחשוב כי המתנחלים הם אנשים פורעי חוק המהווים מכשול לשלום, ואילו הערבים ביש"ע רוצים לחיות בשלום, אך נאנקים תחת "הכיבוש" הישראלי. אין פלא שאורי אבנרי מבין ל"ליבם" של הערבים ומצדיק רצח של חיילים ואזרחי ישראלים בשטחי יש"ע ואין פלא שפעילי "גוש שלום" אשר ממלאים פיותיהם מים בשעה שנרצחים מתנחלים - יוצאים מגדרם ומדרכם כדי לסייע לערבים במסיק הזיתים. אה, נכון, שכחתי שעלה של זית זה סמל לשלום.

ולמי שמשלה את עצמו לגבי השאלה מי מהצדדים רוצה לחיות עם השני בשלום, שיסביר הכיצד נכנסים פועלים ערביים, ללא כל חשש, לישובים יהודים ביש"ע, ואילו מתנחל או כל אזרח ישראלי שימצא עצמו בטעות בכפר ערבי עשוי לחזור הביתה, חלילה, בשקית (זאת כמובן למעט אדם הלובש חולצה של "שלום עכשיו" או "גוש שלום").
השמאל מסית באופן שיטתי כנגד המתנחלים עוד הרבה לפני רצח רבין. אולם לשמאל מותר להסית, כי מדובר בדיבורים בלבד ואילו לימין אסור לדבר, כי הדיבורים שלו הם תמיד בגדר הסתה. זהו חופש הביטוי בדמוקרטיה הישראלית.

ולמי שזכרונו קצר, ועדת שמגר קבעה, כי יגאל עמיר, תושב הרצליה, אשר רצח את יצחק רבין המנוח, פעל לבדו. כל ניסיונות השמאל לקשור רבנים או מנהיגים פוליטיים לעניין, עלו בתוהו.
רצח, הוא רצח. נקודה. אין הצדקה לכך. וגם אם נותרו שאלות פתוחות סביב נסיבות הירצחו של רבין זה לא ישנה עובדה זאת. כמו שדבר לא ישנה את העובדה שהסכמי "אוסלו" האומללים הביאו למותם של קרוב ל-1500 ישראלים שנרצחו בפיגועי ירי בכבישים או בפיגועי תופת באוטובוסים, בקניונים, במסעדות, באוניברסיטאות או בכל מקום אחר בלב ארצנו.

אחיי היקרים, אל תחששו לומר את האמת, שכן אין בכך כל הסתה. והאמת לצדנו. העובדות, ההיסטוריה והמציאות היומיומית חזקים יותר מכל דמיון של פרס, ביילין או אורי אבנרי על "מזרח תיכון חדש".

ובשבוע שבו מציינים את זכרו של יצחק רבין המנוח, ראוי לומר לכל אלה שעיוותו את זכרונו כי רבין אף שטעה טעות איומה בהסכמי "אוסלו" - התנגד עד יומו האחרון להקמת מדינה פלשתינית בלב הארץ ולחלוקת ירושלים. זה ההבדל בין מנהיג שמאל שפוי, לבין ממשיכיו שאיבדו את השפיות ומובילים להקמת מדינה פלשתינית על חורבותיה של מדינת ישראל, כנבואת הזעם של רבין עצמו המובאת בספרו "פנקס שרות".